מחיר ההתנתקות

מחדל יום כיפור נוכח בעולמנו הלאומי, התקשורתי והפוליטי בריטואל קבוע מדי שנה בשבועות שלפני המלחמה ההיא. הזיכרון הקולקטיבי מנותב זה 42 שנים לקולות הבכי על האסון שפקד את מדינת ישראל בעקבות המחדל ההוא. בניגוד לכך, ביחס למחדל ההתנתקות אנו עדים לאיבוד זיכרון מוחלט ושתיקה רועמת.

צחוק מר וכואב עשה איתנו שר ההיסטוריה כשסיים את המלחמה הנוכחית תשע שנים בדיוק מתחילת ההתנתקות - י' באב תשס"ה. עקב הפגיעה החמורה בזיכרונו של הציבור הישראלי, ראוי להזכיר את העובדות הידועות. תוך חודש מההתנתקות חזר צה"ל לרצועה עקב ירי בלתי פוסק על שדרות. תוך חצי שנה מההתנתקות התחילו לנחות גראדים באשקלון ותוך עשרה חודשים מההתנתקות חטפו את גלעד שליט משטח ישראל, וכתגובה פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ". בהמשך היה מבצע "אלוני בשן", ואחריו מבצע "פרי סחוט" ואחריו במבצע "ענני סתיו".

עוד בערוץ הדעות של ynet

אין ביטחון בסטטוס קוו / שאול אריאלי

מחזות ההתנתקות (צילום: אביגיל עוזי)

כל המבצעים עם השמות האקזוטיים הללו התרחשו תוך שנתיים מההתנתקות, והם היו בעצם קרבות בודדים כחלק ממלחמה ארוכה בטרור שהלכה והסלימה מאז ההתנתקות. תוך כשנתיים השתלט חמאס על הרצועה, הרג וגירש את תומכי הפתח. בתשע השנים הללו שחלפו מאז ההתנתקות לא היה קו אדום שלא נחצה, מעמדנו הבינלאומי החמיר בעקבות דו"ח גולסטון ואירועי המרמרה, היקף ההרג וההרס בעזה הלך ועלה ממבצע למבצע, ובמקביל נפגעו בישראל אזרחים וחיילים רבים.

הרוח הגבית שנתנה ההתנתקות לטרור, בלשונו של הרמטכ"ל בדימוס וכיום שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, הפכה לסופת הוריקן קטלנית ששיאה הנוכחי במבצע צוק איתן. עתה, לנוכח הסיום הצורם של המבצע, ברור ששיאה של הסופה עדיין לפנינו.

למרות הקשר הברור בין ההתנתקות להידרדרות הדרמטית שבאה בעקבותיה - בשיח הציבורי לא היה לנושא כל זכר. אלפי שעות פרשנות ודיווחים ניחתו על הציבור בשבועות הארוכים של המבצע הנוכחי, אולם לא התקיים אף דיון רציני אחד על מחדל ההתנתקות שהביא אותנו אל מצבנו הנוכחי העגום. ביסודה של השתקה זאת עומדים אותם תומכים מובהקים בהתנתקות שמאיישים את כלי התקשורת.

המסקנה הבלתי נמנעת ממחדל ההתנתקות היא שאין כל דרך למנוע את ההחמרה במצב הביטחוני של מדינת ישראל אלא באמצעות שליטה בשטח כולל גם בשטח רצועת עזה. מדינת ישראל שולטת בפועל ביהודה ושומרון מאז מבצע חומת מגן ב-2002 ולכן שורר שם שקט יחסי. אכן, מדי פעם מתרחש אירוע טרור כמו חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, אולם מדובר באירוע נקודתי ולא בתעשיית טרור המוני כפי ששררה ביהודה ושומרון עד שנת 2002, וכפי שקורה כיום בעזה עקב ההתנתקות.

הנכונות של תפישה זו באשר לכורח לשלוט ביטחונית בעזה עדיין אינה מקובלת על חלקים נכבדים בציבור הישראלי, וכנראה גם לא על ראש הממשלה ושר הביטחון. ביסוד ההתנגדות עומד מחיר הדמים הגדול הכרוך בכך. לנוכח אירועי צוק איתן עולה החשש כי מחיר הדמים הכרוך באי-שליטה על הרצועה יהיה גדול אף יותר, אולם שאלות הרות גורל אלו כלל לא עולות לדיון ציבורי.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il