הכירו: כך פועל החמ"ל של משרד הבריאות

הטיפול הרפואי הטוב ביותר: כבר חודש שהם פועלים 24 שעות ביממה, מקבלים דיווח על כל פצוע והרוג ברצועת עזה, דואגים שחולים ממועצה אזורית אשכול יעברו דיאליזה ושקשישים חולים יזכו לביקורי בית.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

החמ"ל של משרד הבריאות, הוא זה שמוודא שכל החיילים הפצועים יזכו לטיפול הטוב ביותר, ושתוך כדי גם האוכלוסייה האזרחית תצליח לקבל את שירותי מערכת הבריאות שמגיעים לה.

חדשות צוק איתן:

רופאים מגנים את ישראל: 'טבח ופשעי מלחמה'

עכשיו כולכם עם סורוקה - אל תשכחו אותנו אח"כ

החמ"ל פועל במסגרת האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, שהוא אחראי על הכנת המערכת הרגישה והחיונית לזמני מלחמה, פיגוע המוני, אסון טבע או כל אירוע אחר שידרוש מהרופאים, האחיות, בתי החולים, קופות החולים ושאר המערכת להתגייס במלוא הכוח כדי להציל חיים ולטפל בפצועים ובחולים.

לצורך כך, הם מבצעים תרגילים במשך כל השנה, ובימים אלו גם מיישמים את מה שתרגלו, כשבבתי החולים מאושפזים למעלה ממאה חיילים שנפצעו במהלך מבצע "צוק איתן", חלקם במצב קשה.

"דואגים שכולם ימשיכו לקבל טיפול"

"אנחנו פועלים בשני ערוצים. הראשון הוא מתן מענה מיטבי לפצועים בצה"ל מכיוון שבניגוד למדינות אחרות, בישראל מערכת הבריאות משרתת גם את הצבא. והשני הוא המשך עבודת השגרה, שכוללת חולים שמושפעים מהמצב בדרום ונאלצים להתמודד עם סגירת מרפאות לא ממוגנות, למשל", מסבירה נועה חסדאי, מנהלת החמ"ל.

החמ"ל פועל מתוקף ההוראות של רשות האשפוז העליונה, גוף שמורכב ממנכ"ל משרד הבריאות, קצין רפואה ראשי בצה"ל, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, מנכ"ל מד"א, נציגי קופות החולים וגורמים רלוונטיים נוספים. הרשות מחליטה אילו בתי חולים יגבירו את הכוננות שלהם ומי אמור לקלוט את הפצועים.

כך למשל, בית החולים סורוקה שבבאר שבע נמצא בכוננות הגבוהה ביותר, והשאר נדרשו להגביר אותה באופן חלקי. הכוננות דורשת רענון נהלים, בדיקת מלאי תרופות וציוד, והחזרת את אנשי הצוות הרלוונטיים מהחופשות כך שיהיו במרחק של דקות נסיעה ספורות למקרה של הקפצה.

בכל יום מתפרסמות ידיעות על פינוי פצועים משדה הקרב, אבל איך זה עובד בפועל? בכל בוקר החמ"ל מקצה לצבא "מחסנית פינוי" לפי הנחיות רשות האשפוז. כלומר, כמה נפגעים ובאיזה סוגים ניתן לפנות לכל בית חולים, הכל בהתאם למצב התפוסה וליכולות של בית החולים.

לפי ההקצאה הזו, חמ"ל הרפואה של פיקוד העורף מקצה את יעדי הפינוי לכוחות הלוחמים, הכל בהתאם לסוג הפציעה ולחומרת המצב. לאחר מכן, החמ"ל מקבל דיווח מבית החולים לגבי מצב הפצוע ומעדכן את הצבא.

עם זאת, אם מצב של חולה מתדרדר תוך כדי הפינוי, הרופא שבמסוק הוא זה שיקבע אם להנחית אותו בבית חולים אחר, קרוב יותר, בניסיון להציל את חייו מתוך הבנה שמדובר במקום שפחות מסוגל להתמודד עם פציעות קשות אבל אין ברירה, אחרת החייל ימות מפצעיו.

כך קרה רק ביום שבת האחרון, בו פצוע ראש במצב קשה מאד פונה מהרצועה, והרופא במסוק הורה לנחות בברזילי, שם ייצבו את מצבו ורק לאחר מכן המשיכו להדסה.

מוודאים שכולם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר(צילום: ירון ברנר)

דואגים גם לאוכלוסיה האזרחית(צילום: ירון ברנר)

מנטרים את העומס בבתי החולים

בתי החולים שקולטים פצועים הם סורוקה, ברזילי, שיבא, בילינסון, הדסה ואסף הרופא. את הפינוי מבצעים לפי סבבים קבועים מראש, בהתאם למצב הרפואי, על מנת להפחית את העומס בכל בית חולים.

מדובר בחידוש לעומת אירועים קודמים, אז ההחלטות היו מתקבלות בשטח. "עברנו כבר את עופרת יצוקה ואת עמוד ענן, אבל אז לא היו לנו כאלו כמויות של פצועים", מודה מנהל האגף לשעת חירום, עוזי קרן.

מנטרים את העומסים בבתי החולים(צילום: ירון ברנר)

המסוקים מעבירים את המידע לפיקוד העורף שמדווח לחמ"ל של משרד הבריאות, שמנטר באופן תמידי את המצב בבתי חולים, הכל כדי לאפשר טיפול טוב יותר בפצועים ובחולים, ולמנוע מצב של עומס קשה.

"זהו הגוף שבודק את תמונת המצב באונליין ומוודא שלא נוצר עומס. למשל, אם חלילה יש הרבה פגיעות ראש בבת אחת, החמ"ל בודק כמה מקום יש בטיפול נמרץ, ואם במקביל מתרחשת תאונת דרכים קשה, הוא ינחה את מד"א לפנות למקומות אחרים", מסביר פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות שמשמש כיו"ר רשות האשפוז העליונה.

מתעדכנים במצב 24 שעות ביממה(צילום: ירון ברנר)

"בוכים וממשיכים הלאה"

החמ"ל מאויש במשך כל שעות היממה, והחברים שיושבים בו נחשפים למידע הרגיש ביותר מבחינה רפואית, כולל פרטי ההרוגים והפצועים. "ההבדל העיקרי בין המבצע לבין התרגילים שביצענו הוא שעכשיו אני יושבת מול שמות אמיתיים. אני מזהה לפעמים שמות של ילדים של מכרים, ואני יודעת שלצבא לוקח זמן להודיע למשפחות ואני לא יכולה לומר כלום", אומרת חסדאי.

לצדה יושבים חברים שילדיהם משרתים ברצועה, אבל היא מבהירה שרק מעטים באגף מורשים להיחשף לשמות הנפגעים, ואפילו אם מדובר בבנו של אחד מהם, היא לא הייתה מספרת.

"ליבת העבודה שלנו היא ויסות הנפגעים אבל לא רק. למשל, קבענו שחולים יוכלו לקבל תרופות מקופת חולים שהוא לא חבר בה", מסביר פרופ' אפק, ומצביע על פעילות משמעותית נוספת של האגף לשעת חירום.

הוא הורה לקופות החולים לתת שירות לכלל המבוטחים בטווח של עד ארבעים ק"מ מהרצועה, וידא שיש מספיק מנות דם כך שלא יהיה מחסור בימי הלחימה הקשים, תיגבר את הצוותים הרפואיים בבתי החולים בדרום, הורה לסגור מרפאות לא ממוגנות ודאג שהרשויות המקומיות יאתרו מקלטים בהם יוכלו לפתוח מרפאות זמניות ובטוחות, מחלק ציוד מגן לאנשי הצוות שמבקרים את החולים שלא יכולים לצאת מהבית מחשש לפצמ"רים, ואפילו ממגנים תוך כדי המבצע את מה שאפשר.

כך למשל זכו מכון הדיאליזה ומרכז צוברי החמצן בבית החולים הרצפלד למיגון בימים האחרונים. פערי המיגון הנוספים, שעלותם מוערכת במיליארדי שקלים, ייאלצו לקבל מענה בפעם אחרת.

כמו כל מי שנחשף באינטנסיביות לתוצאות הלחימה, גם עובדי האגף מודים שיתקשו להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של המבצע. "בוכים וממשיכים הלאה, אי אפשר אחרת", אומרת רונית רינגל, אחראית הקהילה באגף, וקרן מוסיף: "כששומעים את הסיפורים, עומדות דמעות בעיניים. אתה רואה ילדים בני עשרים כבויים לגמרי. אנחנו לא מורגלים לזה, ואני מניח שעוד תגיע נפילה. כיום אנחנו עסוקים כל היום, אני מניח שאחר כך נצטרך עזרה".