הילד לא רואה טוב: איך לגרום לו להרכיב משקפיים?

הראייה מתפתחת כבר לפני הלידה. התהליך מגיע לבשלות מלאה בסביבות גיל 10, ובשנים אלה חשוב לעבור בדיקות ראייה בייחוד בגילאים חצי שנה, שלוש ושש. זאת בשל העובדה שטיפול מוקדם בליקויי ראייה מגדיל את הסיכוי להתפתחות תקינה של העיניים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

חוש הראייה חיוני להתפתחות תקינה של הילד, הן מבחינה גופנית ותנועתית והן מבחינה רגשית ונפשית. קשר עין-יד, יכולת קוגנטיבית, תקשורת עם הזולת (בני משפחה) ומיומנויות חברתיות הן חלק מתחומים המושפעים מאיכות הראייה.

80% מהלמידה מתבצע באמצעות תפיסה חזותית (דרך העיניים), כלומר העיניים הן אמצעי התקשורת המרכזי שלנו ולכן, ככל שכושר הראייה טוב יותר, הילד קולט את סביבתו בקלות רבה יותר. הכרת הסביבה מקנה לילד הרגשת ביטחון, וכך הילד מפתח דפוסי התנהגות ומעצב את אישיותו בהתאם.

עוד על בריאות העיניים

שרירי העיניים: מה תפקידם ומתי עלולה להיות בעיה?

סינוור בראייה: למה זה קורה ומה הטיפול

בעיות ראייה פוגעות בכישורים מוטוריים

מחקר חדש מגלה פערים בהתפתחות בין ילדים מאותה שכבת גיל בגלל הבדלי פערים בכישורי הראייה. ילדים בעלי ליקויי ראייה אשר לא הרכיבו משקפיים פיתחו קשיים ביכולת הקוגנטיבית וקשיים בפעילות ויזואלית מוטורית הדורשת מוטוריקה עדינה, למשל: ציור, כתיבה.

מצבים אלו פגעו בהרגשת בטחון עצמי, בעיות קשב וריכוז, ביישנות, פחד וריחוק מהסביבה. כשילד אינו רואה טוב כל מטלה המצריכה ראייה תקינה כמו קריאה, הופכת להיות קשה מאוד עבורו ומלווה בהצלחה חלקית אם בכלל, בעקבות כך הילד נרתע מלבצע שוב את המטלה והוא מפגין חוסר סבלנות, מה שעלול להתפרש בטעות כבעית קשב וריכוז או דיסלקציה.

לאחר מספר שבועות בהם הילדים הרכיבו משקפי ראייה, חל שיפור משמעותי בפעילות ויזואלית - מוטורית כמו גם ביצירת קשרים חברתיים. הם הגיעו לרמה זהה בהתפתחות בהשוואה לילדים ללא ליקוי ראייה.

הסימנים שיעידו כי הילד לא רואה טוב

הבעיה היא שהילד לא תמיד מודע לבעיה שלו ולא תמיד יכול לומר שהוא אכן לא רואה טוב. לכן האחריות לזיהוי ליקוי ראייה אצל הילד היא על ההורה, הגננת והמורה.

בנוסף לבדיקת ראייה שגרתית שהילד צריך לעבור, יש מספר סימנים שעלולים להעיד על בעיית ראייה וחשוב להיבדק: פזילה, צניחת עפעף, מצמוץ ושפשוף בתדירות גבוהה, הטיית ראש בזווית מסוימת, התקרבות לטלוויזיה, מחשב או לוח בכיתה.

ברגע שהילד צריך להרכיב משקפיים ההתאמה נעשית לפי מימדי הפנים שלו ובהתאם למרשם העדשות. המסגרת צריכה להגיע עד גובה הגבות כדי שהילד יתבונן דרך המשקפיים ואפון (החלק שמונח על האף) עשוי סיליקון אורטופדי המעניק נוחות ויציבות.

בגילאים צעירים ניתן לקבל את המוטות עם קפיץ גמיש מאחורי האוזן ששומר על יציבות המשקפיים ומבחינה בטיחותית משתמשים בעדשות פלסטיק או פוליקרבונט, שאינן שבירות.

רצוי מאוד ליידע את המורה והגננת שהילד צריך להרכיב משקפיים. בגילאי גן מומלץ לחזק את החוויה ולעודד את הילד בעזרת "מסיבת משקפיים" : בלונים, עוגה וציורים של משקפיים. בנוסף, ישנם ספרים שנכתבו בנושא במיוחד לגילאים אלו ותמיד אפשר לחפש את הקשר בין הדמות הנערצת של הילד למשקפיים.

הכותב הוא אופטומטריסט קליני ומרצה