כמה חכם יכול להיות הבית שלנו?
סלון מחובר, חדר ישיבות מתוחכם וכפתור אחד לשלוט בכולם: האינטרנט של הדברים הפך את חזון הבית החכם למשהו שכל אחד יכול להרשות לעצמו. אך עד שהוא יהיה מוכן, ישנן מספר חברות המציעות ציוד מקצועי ייעודי שיהפוך את הבית או המשרד שלכם, לחכם במיוחד. מהם הפתרונות הקיימים בשוק ואיך מחברים את המכשירים השונים מבלי לשבור את הקיר
בית חכם. שמעתם את המונח הזה עשרות פעמים, בטח אפילו כבר בשנות ה-90. בשנים האחרונות הוא הפך לקצת יותר קרוב למציאות עם עליית הפופולריות של "האינטרנט של הדברים" - מונח כולל למכשירי חשמל חכמים המסוגלים לתקשר אחד עם השני אלחוטית.
בתים, או משרדים חכמים, מונח שהפך לפופולרי כשכולנו דיברנו על הבית של ביל גייטס, הם כינוי כולל למבנים הכוללים בתוכם אוטומציה כלשהי של המערכות המותקנות בהם. המטרה היא לפשט את תפעול המבנה, ואת הטכנולוגיה שהוא מכיל, שרק הופכות מתוחכמות ומסובכות יותר עם השנים.
מאפיינים את הצרכים
השלב הראשון שיש לעשות בזמן שאתם צוללים לתחום העצום שהוא בית חכם, הוא להחליט מה אתם רוצים לעשות. האם אתם רוצים בית אוטומטי לחלוטין שיזהה את מיקומכם בכל רגע נתון וידליק ויכבה אורות ומכשירים בהתאם? או שאתם סך הכל רוצים כפתור מרכזי שיוריד את התריסים החשמליים בכל החדרים בבת אחת?
האינטרנט של הדברים
כבר כמה שנים אנחנו שומעים על "האינטרנט של הדברים" או "של הכל" – הפתרון שיחבר את כל רכיבי הבית אחד לשני. פיתוח התקן האחיד עדיין מדשדש לו, ואל הריק הזה, מגיעות חברות מקצועיות המייצרות את כל הקצוות הטכניים הדרושים לבית או משרד חכם.
כיום ניתן למצוא מוצרים בודדים שניתן לשלוט בהם דרך סמארטפון או טאבלט כמו טלוויזיות חכמות, מכונות כביסה, סירים חשמליים ואפילו שואבי אבק רובוטיים. אך כל אלו נשלטים בנפרד על ידי אפליקציות ייעודיות, כשאין תקשורת כלשהי ביניהם. גם בשנת 2014, הבית המחובר, זה שלא דורש התקנת תשתיות מיוחדות, הוא עדיין משהו מאוד תאוריטי, בגלל העדר תקינה.
העתיד הקרוב
בתערוכת האלקטרוניקה IFA שהתקיימה לפני שלושה שבועות, קיבלנו הצצה לעתיד הטכנולוגי הקרוב. חברות כמו LG, פנסוניק וסמסונג הציגו את החזון שלהם לבית החכם, כשהוא מתבסס על תקשורת ישירה בין מכשירים, ללא ציוד ייעודי נפרד, למעט הראוטר שבכל מקרה כבר קיים.
LG מציעה את ה-Smart ThinQ, סדרה של מכונות כביסה, מייבשים ומקררים המכילים מסך מגע וקישוריות Wi Fi. על המקרר למשל מוטמע טאבלט שממנו ניתן לנהל את רשימת הקניות ולשלוח אותה לסמארטפון, או לבחור מתכון ולשלוח אותו לתנור, שיתחמם מראש.
פנסוניק הציגו מערכת הקיימת יותר כרעיון ופחות כמוצר שניתן לרכוש כרגע, ובה המטבח, המדיח, התנור והמקרר מחוברים לטלוויזיה בסלון ושולחים דיווחים על מצבם. בכך אפשר לדעת האם המדיח סיים או מה מצב העוף (או טופו) בתנור.
סמסונג הציגה מערכת דומה לזו של LG שעושה דיי אותו דבר רק שכאן ניתן לנהל שיחות דרך המקרר, נוח מאוד כמובן. וכצפוי אף חברה לא מסוגלת לתקשר עם המוצרים של חברה אחרת.
חברת קוואלקום הציגה בתערוכה דגם קונספט לבית חכם שמבוסס על תקן AllJoin שחשפה בעבר. הדלת נפתחת כשמפעילים אותה מהסלולרי, המזגן נדלק, האור נדלק, ומערכת הבידור מברכת אותנו בכניסה הביתה. דברים שלא מסובכים מבחינה טכנולוגית, אבל כן דורשים תקן אחיד ואפשרות למוצרים שנקנה מחברות שונות לתקשר בקלות עם מערכת מרכזית.
ולא רק חברות הטכנולוגיה הגדולות עוסקות בתחום, חברת Casa Bugatti, מוכרת כעת מספר דגמים של מכשירי חשמל המתחברים ל-WiFi כמו קומקום, טוסטר (שהוא שקוף אגב), וגם בלנדר המתחבר לאפליקציה באייפון. כי מי מאיתנו באמת עומד ליד הבלנדר כשהוא מפעיל אותו?
הבית החכם שלכם
כמו רבים, גם אנחנו חולמים על בית חכם שידע לבד להדליק את המזגן כשאנחנו מתקרבים לבית, ולכבות את האור כשאנחנו יוצאים מהחדר. הפתרונות הקיימים שמציעות חברות מקצועיות, דורשים התקנת תשתית ביתית ורכיבים יקרים, על ידי בעל מקצוע. חברות כמו HomeSeer ו- Webee מציעות ציוד לאוטומציה ביתית בתקציב נמוך, המיועדות להתקנה עצמית. וויבי מציעה מחשב מרכזי ב-109 דולר בקמפיין הקיקסטרטר שלה, כשניתן להתקין מתאמי חשמל היושבים בין התקע לשקע, ובין הנורה לבית המנורה. אך פתרונות מהסוג הזה טובים רק למכשירים שלהם מצב הפעלה אחד - דולק או כבוי.
שיטה מעט יותר מתקדמת היא שימוש במשדרי אינפרה אדום, אך אלו הם מכשירים חד כיווניים, המסוגלים לשלוח פקודות אך לא לקבל משוב, האם הפקודות התקבלו. עם משדר שכזה, ניתן להפעיל את הטלוויזיה, להחליף ערוצים, להפעיל את הרסיבר, להחליף לערוץ המתאים, ואת כל זה לבצע מבלי להיות בבית. עם זאת, לא תגלו אם זה באמת נעשה עד שתראו את המכשירים פועלים בעצמכם.
הדרך היחידה לשלוט בצורה מלאה במכשירים כמו טלוויזיה היא דרך שקע מידע RS232 הקיים בחלק מהמכשירים. אותו שקע מאפשר תקשורת דו כיוונית בין הבקר השולט לבין המכשיר עצמו, כשהוא מאפשר לשלוט בתכונות הרבות של אותו מכשיר מרחוק.
למרות הכוונות הטובות, הדרך היחידה שלכם לעשות את הבית חכם, היא להכין את המערכת בעצמכם, או לשלם עבור הסחורה היקרה והאיכותית. תוכלו להגיע רק לאוטומציה חלקית מאוד של הבית, שכן גם ציוד הקצה כמו הטלוויזיה או מכונת הכביסה, צריכים להיות תואמים לבית החכם.
מבנה המערכת
מערכות שכאלה למבנים חכמים בנויות מהרבה מאוד חלקים שונים, המתחברים יחד כדי ליצור אשליה של פשטות. בדוגמה הבסיסית ביותר, השליטה היא כזו: משתמש נותן פקודה דרך כפתור בקיר > מחשב מרכזי מעבד את הפקודה > שולח אותה לבקר מקומי > הבקר מפעיל את המכשיר המבוקש. מכאן ניתן להרחיב את מורכבות המערכת. כך למשל אותו כפתור בקיר לא רק מכבה או מדליק את האור, הוא מפעיל תוכנית תאורה שלמה שמעמעת חלק מהאורות, מפעילה מוזיקה, ומורידה כדור דיסקו מהתקרה.
התקנה נסתרת
לכל מערכת בית חכם שלה יותר מפונקציה בודדת, יש צורך במחשב מרכזי כלשהו, שינהל את המערכות השונות בבית. בנוסף לכך, יש להתקין ציוד ייעודי בהתאם למה שמבקשים לשלוט מרחוק, והרשימה עוד ממשיכה. כל זה תופס מקום ולכך דרושה תשתית, לכן את המערכת כדאי להתקין עם בניית הבית, כדי לאפשר את סלילת כבלי החשמל והמידע. אם החלטתם להפוך את הבית לחכם לאחר בנייתו, ניתן להשתמש במערכות אלחוטיות אך עלותן מעט יקרה יותר ובסופו של דבר, יש דברים שעדיין דרוש עבורם כבל כלשהו כך שהעניין מסתבך.
בתים חכמים רבים כוללים אפשרויות שליטה והפצה של וידאו ומוזיקה ברחבי הבית ובגינה. בדרך הרגילה, אם תרצו למשל לשמוע מוזיקה בסלון ובגינה, בזמן שהילד צופה בסרט בחדר, היה עליכם להתקין מערכת בסלון, מערכת בגינה ומחשב בחדר, דבר שיתבטא בהרבה מאוד כבלים בכל מקום. בבית חכם ניתן להשתמש במחשב אחד שהמכיל את כל המוזיקה והסרטים, ודרך המערכת המרכזית לנתב ממקור המוזיקה לסטים שונים של רמקולים. בכך מפעילים בסלון ובגינה, ומפעילים סרט בחדר, ללא כפילות בציוד.
מה עושים עם מבנה חכם
"אפשר לחבר הכל להכל" כך אומר ל-ynet מחשבים עומר ברוקשטיין, מנהל טכני ופיתוח עסקי בסניף הישראלי של חברת קרסטרון האמריקאית, המתמחה בציוד לבתים ומשרדים חכמים. "אני יכול לקבוע פגישה ב-Outlook וזה יגרום למיזוג לפעול בחדר הישיבות, ידליק את המסכים, יחבר את שיחת הווידאו, יכוון את האורות, ויוריד את התריסים, הכל אוטומטי".
ומה אתם יכולים לעשות עם אוטומציה ביתית? המטרה היא בעיקר להקל על השימוש היום יומי בבית. במקום ללכת לכל החלונות ולסגור את התריסים החשמליים אחד אחד, ישנה שליטה מרכזית. במקום להסתובב ולכבות את הטלוויזיה בחדר של הילד, ואת האור בשירותים ששכחתם, ישנם חיישנים שיבדקו אם מישהו נוכח ויכבו בהתאם. הסוד הוא בתרחישים, ניתן להגדיר שכשהמערכת תזהה שאתם מתקרבים עם הרכב לבית, היא תפעיל את המיזוג ותקרר את הבית, תרים את התריסים, תדליק את האור בכניסה וכן הלאה. למעשה כל דבר קטן בבית שכל אדם בריא יכול לעשות בעצמו, אבל שמח שזה נעשה אוטומטי.
המשרד הדיגיטלי
כאנשים פרטיים אנחנו מדמיינים כיצד נשפר את חיינו בבית, אך בזמן שאנחנו עוד ממתינים לתקנים אלחוטיים שיורידו את העלויות, בעולם העסקי הבעיה הזו פחות רלוונטית, כשחברות רבות משתמשות בפתרונות המפשטים את הטכנולוגיה הרבה המותקנת במשרדים.
בחדר הישיבות לדוגמה של קרסטרון, ישנה תאורה, מערכת שמע, מסך, חיבורי וידאו למסך למקרה שרוצים לחלוק מצגת כלשהי, מיקרופון ומצלמה למערכת ועידת הווידאו. על הכל שולט מסך שליטה מרכזי שמונח על השולחן. ליד המסך הגדול נמצאת קופסת חיבורים המכילה את כל הדרוש כדי לשלוט בטלוויזיה ובפונקציות השונות שלה. הקופסה מכילה חיבורים כמו HDMI, RJ45, אופטי וכן הלאה. הקופסה המרכזת מתחברת דרך אחד משלושת הכבלים: CAT (כבל רשת), כבל אופטי לטווח קצר (300 מטר), וכבל אופטי לטווח ארוך (12.5 קילומטר) אל הבקר המרכזי. לכל כבל טווח מקסימלי משלו, כשהמערכת מוכנה מראש לכל שימוש. בתוך שולחן הישיבות מובנית קופסה המכילה כבלי HDMI ורשת, כשהם מוסתרים בגובה פני השולחן. אם אחד המשתתפים רוצה לחלוק תוכן מהמחשב שלו על המסך, הוא יכול למשוך כבל ישירות מהקופסה. ברגע שיחבר את כבל ה-HDMI למחשב, המערכת תזהה את החיבור ותעבור אוטומטית אל המחשב.
לא אחיד
עם כל הטכנולוגיה הזו, מדוע אנחנו עדיין לא מפעילים את מכונת הכביסה מהטאבלט? ובכן, תאוריטית אתם יכולים אבל זה פחות או יותר הכי רחוק שתגיעו. בשוק יש חברות רבות שמבטיחות פתרונות כאלה ואחרים לבית החכם, אך רובן מציעות פתרון חלקי ביותר. כדי לשלוט בעשרות מכשירי החשמל בבית, יש לפתח תקן אחיד שיאפשר תקשורת רציפה ביניהם, ובנוסף אפליקציה אחת שתשלוט בכל המכשירים. לצד מכשירים שלהם חיבור ווי פיי מובנה, ישנן חברות כמו קוואלקום המציעות את תקן ה-AllJoyn שלה שעושה בדיוק את זה, אך זה ייקח עוד זמן רב עד שהשבב הייעודי שלהם יהיה בכל מכונת קפה.
תעשה לי מחיר
כדי לסבר את העין על קנה המידה, ביקשנו מקרסטרון הצעת מחיר לבית פרטי בגודל בינוני. הופתענו לגלות שההוצאה הכי גדולה כאן היא דווקא פאנלי השליטה. בבית שכזה מפוזרים כעשרים פאנלים שעלותם כ-18 אלף שקל. מסכי מגע בגודל 7 אינץ' יעלו כ-8,000 שקל, ואילו טאבלט של אנדרואיד במקום יעלה פחות מאלפיים שקל. תוסיפו לכך בקרים שונים, דימרים לתאורה, בקרים לתריסים בבית, ספקי כוח, כבילה וכמובן התקנה, והגעתם לטווח שבין 70 ל-120 אלף שקל.
שם ולא שם
למרות האופטימיות הטכנולוגית, לפנינו עוד דרך ארוכה עד שנראה מכונות כביסה ותנורים המסוגלים לתקשר אחד עם השני. היעדר תקן אחיד יוצר ואקום שאליו חברות שכאלה נכנסות, וממלאות את החסר. נכון, ישנו הבדל משמעותי בתוצאה שניתן להגיע אליה לבד לאחר הבנייה, לבין זו המתקבלת כששוכרים חברה מקצועית המתקינה תשתית בבית, אך לא לכולם הממון הדרוש כדי להפוך את כל הבית לחכם. בינתיים, אנחנו נשאר עם האפליקציות של הטלוויזיה.
