מהנדסת זרה בעזה: "אנחנו מפחדים לצאת"
התשתיות ברצועת עזה הרוסות, השיקום ייקח שנים, אך בינתיים אפילו הזרים שעובדים בה מפחדים לצאת החוצה ולהתחיל בעבודה. "הם סקפטיים לגבי הפסקת האש", מספרת שרה בדאי מהצלב האדום, "כבר נהרגו ככה אנשים"
עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש
הבוקר (ג') יצאו רבים מתושבי עזה ממקומות המקלט שמצאו ושבו לבתיהם, שבמקרים רבים הפכו להריסות. גורמים אחרים ערכו סיורים בניסיון לאמוד את מידת הנזק שנגרם. על שיקום הם עוד לא מעזים לדבר. "הכול שבור כאן, העבודות יימשכו שנים", מעידה בראיון ל-ynet שרה בדאי, מהנדסת מהצלב האדום
שעובדת במזרח הרצועה מאז מרס.
ההרס, לדבריה, אינו רק מעל פני האדמה. "אתמול הטכנאים שלנו היו בחוץ לנסות להפעיל גנרטור בבאר. בדרך כלל, אתה מושך את המים מתוך האקוויפר בבאר, ואם יש לך חשמל אתה יכול להריץ את המשאבות, אבל עכשיו כשאין חשמל אתה צריך פיזית להגיע למקום, לחבר גנרטור ולהפעיל אותו. אבל התשתיות ניזוקו בצורה קשה ונרחבת, אפילו הבאר הזאת. הפעלנו את הגנרטור אבל אז הבנו שבגלל שהצינורות למטה שבורים, אנחנו פשוט מציפים בתים של אנשים".
מהנדסת זרה בעזה: שיקום הרצועה ייקח שנים (צילום: ניצן דרור)
"מגיעים מאה פצועים ב-20 דקות"
"אין שום דבר שיכול להסביר עד כמה המצב קשה כמו לראות את מידת הנזק", היא מעידה. "אני בשום פנים לא מצדדת בצד כזה או אחר, אבל אני יכולה לספר שקולגות שלי, למשל, נמצאים ללא חשמל כבר שישה ימים ולא היה להם מים כבר כמה ימים. אפשר לדמיין מה קורה שם מבחינת היגיינה ומי שתייה, כל הקשיים האלה. הם צריכים לקנות מים ממשאית והמחירים עולים ועולים".
הפגיעה הבולטת ביותר היא באספקת החשמל ברצועה. "לפני המלחמה היה חשמל שהספיק רק ל-50% מהביקוש ועכשיו המצב משמעותית גרוע יותר. לרוב רצועת עזה יש אפס חשמל, ותחנת הכוח היחידה בעזה כבר לא עובדת", מספרת בדאי. "כל המבנים שמייצרים חשמל הרוסים והם יהיו הרוסים למשך שנה בערך. גם החשמל שהגיע מישראל - לפני המלחמה היו עשרה כבלי חשמל ועכשיו רק שניים מהם עובדים".
ER הפלסטיני. ביה"ח שיפא בעזה (צילום: רויטרס)
ההרס, לדבריה, אינו רק מעל פני האדמה. "אתמול הטכנאים שלנו היו בחוץ לנסות להפעיל גנרטור בבאר. בדרך כלל, אתה מושך את המים מתוך האקוויפר בבאר, ואם יש לך חשמל אתה יכול להריץ את המשאבות, אבל עכשיו כשאין חשמל אתה צריך פיזית להגיע למקום, לחבר גנרטור ולהפעיל אותו. אבל התשתיות ניזוקו בצורה קשה ונרחבת, אפילו הבאר הזאת. הפעלנו את הגנרטור אבל אז הבנו שבגלל שהצינורות למטה שבורים, אנחנו פשוט מציפים בתים של אנשים".
אולם לדברי המהנדסת, האתגר בעבודה בעזה אינו רק מקצועי. כמו המקומיים, גם העובדים מחו"ל שמגיעים לסייע חוששים לשלומם. "היו הרבה טכנאים שנהרגו", מגלה בדאי. "הרבה מהמקומות האלה מאוד מסוכנים אז הטכנאים לא יכולים להגיע לשם. גם עכשיו אפשר לראות שהם קצת מפחדים לצאת החוצה, כי כבר קרה שהטכנאים יצאו ואז הפסקת האש נשברה והם ממש נתקעו באמצע. אז הם באמת סקפטיים ומאוד-מאוד מפחדים".
גם ד"ר מאורו דה לה טורה, רופא מהצלב האדום הבינלאומי שעובד בבית החולים שיפא, מתאר שגרת עבודה לא פשוטה מהימים האחרונים. "יש לנו הפגזות מזדמנות עם מעט, עשרה, מקסימום 15 פצועים. זה יום רגיל. לפני שלושה ימים היו מאה, 50 פצועים, בתוך 20 דקות. זה לא ייאמן. וזה לא רק הפצועים, אלא יש גם שוטרים וכולם צועקים, זועקים. יש חולים על הרצפה. אי-אפשר ללכת, ועלינו להתמקד בהיבט המעשי, כדי לנסות להציל את חיי הפצוע".
ההרס בשכונת סג'עייה במהלך המבצע
צילום: EPA
ד"ר מאורו דה לה טורה
מומלצים