"הצודקים" חופרים את מנהרות הפחד שלנו
אנחנו אומה משוסעת ומפולגת. תמיד היינו. גם היום אנחנו עדיין ניצבים אל מול האתגר הזה: לחיות יחד.הסתכלו עלינו, על האלימות שבה אנו מתנהגים איש לרעהו. הביטו באש השנאה הבוערת בעיניהם של "הצודקים". אלה שבטוחים שהאמת היא נחלתם הבלעדית. זו הסכנה האמיתית לעתידנו כאן
תמיד אומרים שהלקח שאותו אנו צריכים ללמוד ב-ט' באב הוא שחורבן בית המקדש התרחש בגלל שנאת חינם. אבל האם זוהי המורשת היחידה של יום זה? האם עלינו להסתפק בפרשנות הפשטנית הזאת בכדי להשליך על המציאות היום-יומית שלנו?
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
אנחנו אומה משוסעת ומפולגת. תמיד היינו. כבר בתקופה התנ"ך, הורכב עם ישראל בתחילה מ-12 שבטים, שבניסיון היתוך ראשון מסוגו בהיסטוריה האנושית, יצרו את ממלכת ישראל המאוחדת. מאז ועד היום עברו על העם היהודי אין-ספור פילוגים ואיחודים, גלות ופוגרומים, נפילה ותקומה.
תשעה באב בערוץ היהדות :
- צפו: אנחנו עם אחד? תלוי את מי שואלים
- "לא בגלל שנאת חינם": החודשים האחרונים של ירושלים
- בין יללה להילולה: ט' באב של צפון-אפריקה
בכל שנות קיומנו, לא עמדה בפנינו משימה מהותית יותר מאשר קיומנו כעם הרוצה לשכון יחדיו – וגם היום, 66 שנים לאחר הקמת המדינה, אנחנו עדיין ניצבים אל מול האתגר הזה. אירועי האלימות הווירטואלית והפיזית שליוו את מבצע "צוק איתן", הן מנהרות הפחד האמיתיות שמאיימות על עצם קיומנו כעם.
אין מקום לטעויות, אין מקום לפשרות
הבעיה האמיתית, אז וגם היום, היא הדרך. הדרך שבה אנו מקדשים את מה שמכונה "משחק סכום אפס": או שאני צודק, ואז הצד השני צריך
לשכב מדמם לרגליי - או שאני טועה ואין לי זכות קיום. אין מקום לטעויות, אין מקום לפשרות, אין מקום לוויתורים, זה הכול או כלום. מכאן קלה הדרך להתנהגות גסה אחד כלפי השני, ולחוסר כבוד הדדי.
הסתכלו עלינו, על האלימות שבה אנו מתנהגים איש לרעהו, על חוסר היכולת שלנו להקשיב באמת לאדם עם דעה שונה משלנו. הביטו בעיניים המטורפות, באש השנאה הבוערת בעיניהם של "הצודקים". כמו מהופנטים אנחנו נצמדים למסך, וצופים בהשתלטות הטירוף והגסות על מערכות חיינו.
הביטו במנהיגים שלנו. לא בכולם, אך בחלקם. הביטו בדרך השיח הכוחנית והמתלהמת שמתפוצצת עלינו מבלי התראה מראש. אפילו "צבע אדום" לא קיבלנו.
אנו כבר על שפת תהום
כאשר זוהי תמונת המצב, כאשר זוהי תמונת הראי של חלק מהמנהיגות במדינת ישראל, המקומית והלאומית, של חלק מדמויות מפתח
בציבוריות הישראלית - מה לנו כי נלין על דרכו של יתר העם? הביטו בכל אלה ותבינו עד כמה אנחנו קרובים לשפת התהום, אותה התהום שניצבנו מולה כבר בעבר.
האמת נמצאת (כמעט) תמיד באמצע. זה נכון לכל תחומי החיים: בזוגיות, במשפחה, בחברה, בכלכלה, בביטחון ובפוליטיקה. הלקח המוסרי והערכי שאותו אנחנו זקוקים נואשות להפנים, הוא שאנחנו צריכים להוקיע מתוכנו את הקיצוניות, מכל הצדדים ובכל התחומים. אין דבר מסוכן יותר לעתיד המדינה מאנשים צודקים. "הצודקים", אלה שאינם מתפשרים, שלא מקשיבים, שבטוחים שהאמת והדרך היא נחלתם הבלעדית ועליה אין עוררין, הם הסכנה האמיתית והקיומית על עתידנו כאן.
אנחנו חיים בעידן של ציניות, עידן שבו המילה "תקווה" מתקבלת בבוז ובגיחוך, כמו גם המילים ערכים ונתינה, כבוד וסולידריות, עקרונות וחמלה. זה היה נכון אז וזה נכון גם עכשיו. ללא מוצרי יסוד אלה בנפשו של כל אחד מאתנו, חורבן הבית שעוד נותר לנו, כאן בישראל, הוא רק עניין של זמן.
הכותב הוא דובר סיעת "יש עתיד"
לפנייה לכתב/ת 
