תפקוד צה"ל בצוק איתן: חמש סיבות לדאגה
ההססנות בכניסה לעומק הרצועה, ההפתעה במנהרות, תקרית הפילבוקס, הנגמ"שים המיושנים והמיגון הלקוי של החיילים. הצבא סיים 29 ימי לחימה וייאלץ לחכות לפני שיידע אם ניצח. בינתיים, הליקויים מעוררים שאלות קשות
מבצע צוק איתן - כתבות נוספות:
- צה"ל: "התושבים יכולים לחזור לבתיהם בשקט"
- ירי רקטות, מטרים ממלון. תיעוד צרפתי והודי
- ציוצים מהבונקר: חמאס ניצח את פייסבוק
- "כשאגדל אצטרף לחמאס". קוברים מתים בעזה
מול הרצועה יישארו כמה צוותי קרב חטיבתיים וכמה מאות לוחמים, מלבד גדודי הבט"ש, שיגנו על היישובים סמוכי הגדר לפחות בימים הקרובים, עד לסיום מצב הביניים שבו מתנהל המו"מ בין המשלחות בקהיר. הקביעה אם המבצע הצליח או נכשל תימדד לאורך זמן, ולא מחר או מחרתיים. כדאי לזכור את ימי הסקילה (המוצדקת חלקית) שחוותה הצמרת המדינית והצבאית בתום מלחמת לבנון השנייה, מערכה שבמבחן התוצאה הביאה לשקט נדיר בן שמונה שנים בצפון, לעומת שירי ההלל אחרי מבצע עופרת יצוקה, שהוביל להרתעה חלקית וקצרת מועד.
אבל כבר כעת, למרות פגיעות משמעותיות של צה"ל בחמאס (לפי גורם באמ"ן נותרו לארגון פחות משליש מהרקטות והושמדו 60% ממתקני ייצור ופיתוח האמל"ח שלו), עולות כמה נקודות שליליות שדורשות מחשבה בצמרת הצבא.
1. בעיית מיגון הכוחות
א. בצה"ל לא יודעים עדיין באופן ברור מה גרם בדיוק למותם של שבעת לוחמי גולני בשכונת סג'עייה, בפיצוץ הנגמ"ש מסוג ברדלס (M113), שבשל צורתו הזכיר לוותיקים את הזלדה המיתולוגית. שלדת הנגמ"ש המרוסקת עדיין נבדקת, וכעת בודקים בצבא אפשרות שלפיה הוא הותקף על ידי טיל נ"ט בשילוב מטען שהופעל בסמוך.
בצבא מסבירים שגם לאחר האירוע הופעלו נגמ"שים מסוג זה ברצועה גם בגלל מחסור בנמ"רים ואכזריות, גם מכיוון שהם היחידים שעליהם ניתן להפעיל מרגמות, וגם כי יועדו למשימות אספקה לוגיסטית. שיקול נוסף נוגע לבטיחות מרסיסי פצמ"ר, שתנועה חשופה ברגל לא נותנת לעומת תנועה במשוריין.
מעבר לכך פעלו ברצועה - גם לאחר האירוע - כלי רכב קלים יותר דוגמת ג'יפים זעירים לפינוי נפגעים, חלקם פתוחים לגמרי, באיזון בין הצורך לפנות נפגעים במהירות לבין הסיכונים במרחבים מטוהרים ובטוחים יותר.
ב. הפצמ"רים בשטחי הכינוס. הנשק הפרימיטיבי ממלחמת העולם השנייה הצליח היכן שכשלו רקטות ה-75-M ודמויי 302-M, שהגיעו עד תל אביב, ירושלים והכרמל, וגבו את חייהם של תשעה חיילים בשטחי כינוס - בשתי תקריות - ושל אזרח אחד במחסום ארז. בצבא דווקא הפיקו לקחים ממבצע עמוד ענן ומתקרית כפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה, כאשר פיתחו מכ"ם לזיהוי פצמ"רים לשטחי כינוס וחיברו לו כורזיות שהעניקו התרעה קצרה. אלא שלפי עדויות של חיילים חולקו מעט מדי מיגוניות ניידות בשטחים אלו, ולא אחת נאלצו חיילים להסתמך על המזל.
ג. השכפ"צים. בצוק איתן התגלה מחסור בשכפ"צים קרמיים ממוגני ירי. גם פה לא מדובר במדע מדויק, שכן שכפ"ץ כזה נחשב כבד ומסרבל יותר את הלוחם בהסתערות, לעומת השכפ"ץ חסין הרסיסים בלבד, ששוקל פחות. לאחר שנפגעו כמה חיילים הזרים צה"ל מאות שכפ"צים קרמיים ללוחמים ברצועה. גם לאחר מכן הורגש המחסור בשטח, והחלוקה של הקרמיים בוצעה במשורה ורק במרחבים המאוימים יותר.
2. בעיית מוכנות הכוחות
קצין בכיר בצה"ל העיד שעד 15 ביוני השלים הצבא את ההיערכות למה שבחמאס הגדירו בתחילת השנה "מלחמת יולי". תרגיל אוגדתי בוצע, ועוד באביב נמסרו פקודות למח"טים ולמג"דים הרלוונטיים והורדו עד לרמת המ"מ. אלא שהצבא התכונן למבצע אחר לגמרי ברצועה, של תקיפת חמאס בעומק שטחו, ולא למטרה האסטרטגית אך המצומצמת יחסית מבחינה מבצעית - נטרול מנהרות הטרור.
הבחירה בחטיבות הסדירות ללא חטיבות המילואים של צה"ל, שבהן ניתן אמון מלא במבצע עמוד ענן (אף שהוקפצו ונערכו אך לא תמרנו), יכולה לעורר שאלות. לזכות צה"ל ייאמר שרבים מהאלתורים שבוצעו במבצע היו מוצלחים: מפתרונות יצירתיים וסודיים אד-הוק להרס המנהרות, דרך אמצעי גילוי בוסריים שנזרקו למערכה היישר ממעבדות הפיתוח של התעשיות הביטחוניות, ועד לאילוצים טקטיים בשטח בדמות קצין הנדסה מבסיס הכשרה שהפך למג"ד בשל הנסיקה בצורך בכוחות הנדסה, או לוחמי יחידת העילית מגלן, בתחילת שירותם הצבאי, שהוסמכו בן-לילה להוביל כוחות בנגמ"שי אכזרית (כלי המיועד לחיילי גדודי חי"ר ולא ללוחמים שמרבית תכליתם המבצעית מסווגת).
תורות לחימה בצוק איתן נכתבו תוך כדי תנועה בנושא המנהרות, מה שצפוי להוביל לשדרוג הכשרות הלוחמים בלחימה התת-קרקעית מעבר לאימונים המתבצעים כיום במנהרות האימונים של שלושת בסיסי האימון הפיקודיים.
3. תקרית הפילבוקס בנחל עוז
פרטים חדשים שחשף אתמול קצין בכיר בצה"ל על האירוע הכואב שבו נהרגו חמישה לוחמי מקורס מ"כים במוצב הפילבוקס ליד נחל עוז מלמדים שכמעט כל החיילים במוצבון ששמר על אחד מפתחי הגדר, כולל אלו שנהרגו על הקרקע, ירו לעבר המחבלים והיו דרוכים להיתקלות. מחבל שעמד בין בטונדות בזווית אחרת ניצל פתח כדי לירות אש אוטומטית במקלע שלו לעבר החיילים, מה שגרם למותם.
אבל האירוע ייחשב טראומטי לא רק בגלל הסרטון שהופץ על ידי חמאס ממצלמת הגו-פרו על מצחו של אחד המחבלים. שלוש שאלות מרכזיות עדיין תלויות באוויר:
ב. כיצד אמצעי תצפית אוויריים וקרקעיים שנמצאים בשפע במרחב לא הוסטו מיד לנקודה, וכך גם אמצעי אש שיכלו ליירט את המחבלים במהלך מנוסתם חזרה את הפיר בין שדות החמנייה?
ג. מדוע הצבא הקפיץ ללחימה את גדודי בית הספר למ"כים חי"ר שאליהם השתייכו החיילים, יחידה עם לוחמים איכותיים שמכירים זה את זה משבועות הקורס בלבד, מה שפוגע באורגניות שלהם? היחידי שגרם לתקרית להסתיים בתוצאות קשות אך לא קטסטרופליות, הוא הלוחם מהעמדה העליונה שירה לעבר המחבלים שניסו לגרור עמם את אחד ההרוגים, ובכך מנע חטיפת גופה.
4. צניעות יתר בלחימה
אמנם מדובר בהחלטה של הדרג המדיני, אבל ימים יגידו עד כמה דחף הדרג הצבאי את הקבינט להעמקת הפעולה הקרקעית נגד חמאס. הסתפקות במטרה חשובה אך בודדת בתמרון הקרקעי (נטרול המנהרות) הביאה את צה"ל לפעולה מצומצמת יחסית ביבשה מול חמאס, לא יותר משלושה-ארבעה קילומטרים בשטח הרצועה, ללא כניסה לעומק מעוזי הטרור בשכונות הערים עזה ורפיח או במחנות הפליטים.
"תשעה ימים היינו בבית חנון ובהם לא נורו רקטות לישראל, בעוד אנחנו מצאנו משגרים בחצר בית ספר חקלאי באחת השכונות", העיד אתמול קצין בכיר. קצין בכיר אחר שנשאל השבוע אילו יעדים של חמאס ייפגעו אם הפעולה הקרקעית תתרחב, השיב כי מדובר בעיקר ביעדי פיקוד ושליטה.
5. מודיעין טקטי מול מודיעין אסטרטגי
גורמים בכירים בצה"ל, בעיקר באמ"ן, אמרו בשבועיים האחרונים כמה פעמים שאיום המנהרות הונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות כבר בשנה שעברה, ושממצאים מודיעיניים הובילו את הצבא להיערך לעימות עוצמתי יחסית עם חמאס בקיץ.
יחד עם זאת, עולה השאלה מדוע גורמים ביטחוניים וצבאיים הדגישו שוב ושוב בשבועות שקדמו לתחילת המבצע את מצוקתו הנוראה של חמאס ורצונו להימנע מהסלמה עם ישראל. אם הייתה הערכה שישראל לקראת מלחמה עם הארגון, מדוע לא בחרו הקבינט וצה"ל להיות אלה שיוזמים אותה, בדומה למבצע עמוד ענן?
ההססנות הזו לא רק שסייעה לבכירי חמאס, כולל מפקדי החטיבות, להסתתר מבעוד מועד ולמנוע בכך מישראל לחסל את ראשי הטרור, אלא גם אפשרה לגדודים הקדמיים של חמאס להיערך טוב יותר לתמרון של צה"ל, שהחל אמנם בשתי יממות ראשונות עם מעט חיכוכים, אך ככל שחלפו הימים כך המתינו לחיילים עוד ועוד בתים ממולכדים, חוליות נ"ט וצלפים. חמאס עבר ממצב שגרה לחירום מהר יחסית ובצורה אפקטיבית.
אבל המודיעין הטקטי שבר במבצע הנוכחי שיאים של הצלחה: מפקדים זוטרים מעידים שכמעט ולא הופתעו מחוליות חמאס, שהיכולת הרשתית-תקשובית עד לרמת המ"פ בשטח הציפה מיקומים של מחבלים אונליין מחדר החקירות של השב"כ או מהמל"ט שבאוויר.
לפנייה לכתב/ת 
