"לא ניתן לקשישים בדרום להישאר שקופים"

אל תעזרו לחיילים. הצלחתי לעצבן אתכם כבר בהתחלה, יופי! עכשיו תנו לי חסד של כמה פסקאות להסביר את עצמי. בימים הטרופים של תחילת המבצע, דבוק לעדכוני החדשות בכל מדיה אפשרית, פיד הפייסבוק שלי הוצף בדברים קשים מכל צידי המפה הפוליטית והחברתית ובערה בי התחושה שאני פשוט לא יכול לשבת בשקט. מהתקשורת נראה כי החיילים שלנו זקוקים למצרכים שונים כדי שיוכלו להמשיך בלחימה וגם בעמותת פישקא שמורכבת מקבוצה צעירה של יזמים חברתיים, החלטנו לצאת למסע לטובת החיילים.

בישיבת בוקר בשבוע השני של מבצע צוק איתן ריטה ברודניק מנכ"לית "פישקא", פתחה ואמרה שקשה לעבוד ולתכנן קדימה והיא מרגישה פשוט חסרת אונים. אני העליתי את עניין החיילים והיא הוסיפה שחברים שלה שעובדים בתחום הרווחה באשקלון מתארים תמונה עגומה לגמרי, של הורים מודאגים, ילדים בטראומה

 ושכל מי שיש לו מעט כסף נס מהעיר. מי שנותרו הן אימהות חד הוריות ועולים חדשים שפשוט לא מבינים מה כן אפשר לעשות במצב הזה.

החלטנו להעלות את זה בפני הקהילה שלנו והתחלנו לגייס תרומות לטובת עשייה למען החיילים ואם יישאר אז גם למען משפחות בקו האש. עבור החיילים הרכבנו חבילות מצרכים רבות ועבור המשפחות תכננו יום כיף במוזיאון הילדים בחולון, במרכז ההחלקה על הקרח ופעילות כיפית במרכז בתל אביב. חלקן נשארו לבלות כמה ימים של הפוגה ושקט (יחסי) במרכז. ההיענות הייתה גדולה מאוד, הרבה מעבר למה שציפינו והחלטנו לבדוק מה עוד אפשר לעשות. מפה לאוזן הגיעה אלינו פנייה מהדרום, סיפרו לנו שבערי העורף גרים קשישים רבים, שחיים בעוני ובבדידות, וישמחו גם הם לתשומת לב.

בפעילות הפוגה לילדי אשקלון בתל אביב. צילום: אירה לוזובסקי 

בעוד שלחיילי צה"ל יש מסגרת, יש סביבה תומכת וארגון שלם שצריך לעמוד לטובתם כדי שיבצעו את משימתם להגן עלינו האזרחים, לאוכלוסיות רבות שמצאו את עצמן תחת אש אין את כל אלו והם נאלצים להסתמך רק על נשמות טובות שירצו להתנדב ולסייע. לחיילים יש משקי"ות ת"ש, לצבא יש תקציב רכש, מערך לוגיסטיקה, יש גם מפקדים שנושאים באחריות לחיילים. ואם כל זה לא מספיק אז יש את "קרן לב"י", האגודה למען החייל, להן תקציבים של מיליוני שקלים לטובת חיילי צה"ל, וגם את אותם רבבות האזרחים שנרתמו לתרום כל דבר שרק אפשר לעלות על הדעת החל ממתקים ועד לערכות קפה וסיגריות.

מצב פגיע במיוחד

אחת מהאוכלוסיות הבלתי מוגנות הללו היא אוכלוסיית הקשישים שמתגוררים בבתי דיור מוגן בדרום. קשישים אלו שגם בימי רגיעה לא בדיוק זוכים לחיים נוחים, בלי לציין את החיים הקשים והמלאים שעברו, שלל המלחמות, הגירה, עוני, מחלות, מצאו את עצמם עם פתיחת מבצע צוק איתן במצב פגיע במיוחד. חלקם גם עולים שאינם דוברי עברית טובה, ללא משפחה תומכת ונאלצים להסתדר בכוחות עצמם.

במשך שעה וחצי ז'ניה לא הפסיקה לשיר בידייש בעברית ובצרפתית. צילום: שמעון בר 

אתם עדיין קוראים? יופי, אז אני רוצה לספר לכם קצת על מה עשינו עם הקשישים. החלטנו שבעזרת הכסף שגייסנו נקיים "יום כיף" לקשישים. ארגנו מתנדבים, אוטובוס, ויצאנו לבית דיור מוגן באופקים. את התוכנית האומנותית של היום המיוחד הובילה זמרת מדהימה בת 89 בשם ז'ניה פיירמן, מוכרת בקרב חובבי היידישפיל כ"אידית פיאף הפולניה", היא שמעה על היוזמה ומיד אמרה "אני באה". במשך שעה וחצי ז'ניה לא הפסיקה לשיר בידייש בעברית ובצרפתית לקול מחיאות הכפיים של הקשישים (חוץ מכמה דקות בגלל צבע אדום).

לצד ז'ניה המתנדבים שלנו הביאו משחקי שולחן רבים ושיחקו שחמט ודמקה עם המארחים. החלטנו שאנחנו רוצים לא רק לבדר אלה גם לפנק, הקמנו ספא מאולתר שבו הקשישים טופלו בידי מטפלי שיאצו ושיטת גרינברג וגם קיבלו מניקור ופדיקור מקוסמטיקאיות ורעננו את התספורת שלהם בעזרת ספרית נפלאה (ביקשנו להעזר באנשי מקצוע מאופקים, שספגו אף הן מחיר כבד של שבועות ללא עבודה). בסוף היום הזמנו משלוח מצרכים מסופרמרקט מקומי והענקנו להם מתנה חבילות מצרכים לשבת.

קיבלו מניקור ופדיקור מקוסמטיקאיות ורעננו את התספורת שלהם בעזרת ספרית נפלאה

כל המסע נמשך רק שעות ספורות, אך במהלך השעות הללו ראיתי כיצד הקשישים נפתחים ומתחילים לחייך. כשהגענו פגשנו אנשים מדוכאים, ציניים וסקפטיים, אך לאט לאט הם נפתחו והתחילו לספר לנו את סיפוריהם, כבר כמה שבועות הם לא יוצאים מהדיור המוגן כי הם לא יספיקו לרוץ למרחב המוגן במידה ויצאו,

סיפרו לנו על החיים שלהם ואפילו השחילו כמה בדיחות ומילים טובות. הם ביקשו שלא נשכח אותם ונחזור לבקר שוב גם בימי השגרה.

אני מקווה שכעת הבנתם את כוונתי יותר טוב, אני לא נגד התמיכה שאנו מפגינים לחיילים אך אני מבקש שתזכרו שיש עוד אנשים שזקוקים לכם והם לא מגיעים לתקשורת ולתודעה. אסור לתת להם להיזנח ולהיות שקופים. הם ישמחו אם תוכלו לבקר אותם, לשחק איתם שח או סתם להקשיב לסיפור שלהם.

• מחר, יום שישי ה- 8.8, קהילת המתנדבים של עמותת פישקא ממשיכה בפעילות למען העורף- הפעם נצא לבית דיור מוגן בבאר שבע, בו חיים כ-120 פנסיונרים וקשישים שישמחו לכל רעיון שינעים את זמנם ויעזור להפיג את המתח ולחזור לשיגרה.
• נשמח למתנדבים נוספים, וגם לאנשי מקצוע מטפלים אלטרנטיביים מניקוריסטיות וספרים – נא ליצור קשר עם ריטה במייל: Rita@fishka.org.il  .
• בוריס שינדלר הוא רכז פרויקטים קהיליים בעמותת פישקא .