מה רוצה חמאס, מה הוא עשוי לקבל?
הצדדים מציגים עמדה נחרצת לגבי התנאים לסיום המבצע, אבל שניהם ייאלצו להתפשר. כיצד תטופל הדרישה להקמת נמלים? איך תתגמש ישראל בסוגיית הפירוז? האם ישוחררו עצורי חמאס בגדה? כל הדרישות, כל ההערכות
מעט מאוד ידוע על הנעשה בחדרי חדרים בקהיר, במסגרת המו"מ הלא-ישיר בין ישראל לחמאס בניסיון להגיע להסדרה בעקבות מבצע "צוק איתן". ההצהרות הקשוחות והמאיימות של שני הצדדים לתקשורת עשויות לרמז על מו"מ קשה, אבל נראה שהן ישראל והן חמאס ייאלצו בסופו של דבר להתפשר על כמה מעמדותיהם הראשוניות.
חמאס, כצפוי, לא יצהיר על הוויתורים האלה באופן פומבי, אבל נציגיו כבר מבינים שחלק מהדרישות במסמך שהציגו בקהיר אינן מקובלות – לא על ישראל ולא על מצרים. אתמול קיימה המשלחת הפלסטינית מפגש שני עם ראש המודיעין המצרי מוחמד תוהאמי, ושם הובהר להם שבניית נמלי ים ותעופה אינה עומדת על הפרק כרגע, ושהשליטה בצדו הפלסטיני של מעבר רפיח תהיה בידיו של אבו מאזן.
לישראל יש דרישות כלליות שניתנות לפרשנות גמישה: שקט ופירוז. אף שצפוי שפירוז מוחלט לא יהיה, ישראל מתעקשת לייצר מנגנון בינלאומי שעוסק בכך. הדבר ידרוש יצירתיות ומקוריות, ולכן יש ניסיון למצוא נוסחה – או מכבסת מילים – שתיתן תחושה שמתחיל תהליך שסופו בפירוק הנשק הרצועה. כך או אחרת, ישראל חייבת הישג בתחום הזה.
מקרה דומה הוא עניין הנמלים. בישראל מגדירים זאת "דרישת סף פסיכולוגית" של חמאס, ואף שאיש אינו מעלה בדעתו שתתקבל במלואה – ייתכן שתימצא נוסחה שבה יוגדר הנושא כחלק מ"פיתוח עתידי".
בתוך כך, בקבינט נערכו דיונים גם על האפשרות שהסבב כולו יסתיים לבסוף – בדומה לעופרת יצוקה – ללא הסכמה לרגיעה מסודרת, אך עם שקט שיימשך לאורך זמן. גורם ישראלי המעורה בנעשה במו"מ במצרים אמר בהתייחס לדיווחים מקהיר על הכוונה של חמאס לחדש את הירי ביום שישי: "צריך לחכות ולראות מה הם באמת רוצים. כרגע עוד לא ברור מה פשר ההצהרות. ייתכן שזה תרגיל כלשהו, אבל אנחנו נערכים לכל תרחיש".
שר בכיר בקבינט, שנשאל הלילה כיצד תגיב ישראל אם האש תתחדש ביום שישי והחמאס יירה רקטות אמר ל-ynet: "נירה חזרה, והרבה".
אלה הן דרישות חמאס כפי שהוצגו במסמך שהוגש למצרים, והעמדה הישראלית לגביהן:
פתיחת מעברים
בנוגע למעברים שבשליטתה תסכים ישראל ככל הנראה להקל את המגבלות. אין לה יכולת להשפיע על סעיפי מעבר רפיח, אולם היא רואה את הדברים עין בעין עם המצרים, שכאמור לא רוצים מעורבות של חמאס. ככלל, ישראל תהיה פתוחה יותר בנוגע לדרישות האזרחיות-כלכליות וקשוחה בנוגע לדרישות הביטחוניות.
ההערכה בישראל: בסופו של דבר מעבר רפיח ייפתח, אבל לא יהיה בשליטת חמאס.
הכנסת חומרים
הסוגיה הבעייתית נוגעת למה שמוגדר "חומרים דו-שימושיים", שאותם ניתן לנצל הן למטרות אזרחיות והן למטרות צבאיות. הכוונה היא בעיקר לחומרי בנייה, שמאז מבצע עופרת יצוקה – ואולי גם לפניו – הושקעו בהקמת מערך מנהרות ובונקרים.
ההערכה בישראל: תתאפשר הכנסת חלק מהחומרים הדו-שימושיים לרצועה בתנאי שיהיה עליהם פיקוח הדוק של גורם בינלאומי.
הגדלת מרחב דיג
חמאס דורש להגדיל את המרחב משישה ל-12 מייל ימי (כ-22 קילומטרים). על פי כללי המשפט הבינלאומי, 12 מייל ימי מהווים את שטח המים הטריטוריאליים השייכים למדינה שגובלת בחוף ים או אוקיינוס. כלומר, הפלסטינים דורשים את מלוא השטח.
ההערכה בישראל: הדרישה תתקבל ומרחב הדיג יוגדל.
ועידה בינלאומית
עוד דרישה שעל פניו לישראל אין סיבה או יכולת להתנגד לה. חמאס מבקש סיוע דחוף בעזרת כינוס תורמים מכל העולם, שיעזרו לשיקום הרצועה. הוועידה תכונס באמצעות ממשלת האחדות עם אבו מאזן.
ההערכה בישראל: לא תובע התנגדות לכינוס ועידה.
מעבר בין עזה לגדה
ישראל עדיין מתנגדת לקשירה בין הגדה לרצועה, ולכן היא צפויה להערים קשיים על כל סעיף שיש לו השלכה על קשר כזה (זה כולל גם שחרור אסירים). עם זאת, היא עשויה לתת הקלות במעבר בין עזה לגדה תוך הקפדה על נהלים ביטחוניים כדי למנוע מעבר של פעילים צבאיים.
ההערכה בישראל: מעבר חופשי לא יהיה, אבל הפלסטינים יקבלו הקלות.
הקמת נמל אוירי וימי ברצועה
חמאס אמנם העלה דרישות אלו, אבל המצרים עצמם הבהירו לו בשיחות קהיר כי אין סיכוי שיתקבלו. "אלו דרישות להסכם שלום, לא להפסקת אש", אמרו לו הנציגים המצרים על פי דיווח היום.
ההערכה בישראל: יוטל וטו, חמאס יוותר.
אסירים
אבו מאזן מקווה שבאמצעות המשא ומתן הנוכחי הוא יצליח לנצל את ההזמנות ולשחרר את אסירי הפעימה הרביעית, שישראל החליטה להשאיר בבתי הסוהר על רקע כישלון המו"מ המדיני. ייתכן שישראל תסכים לכך, במטרה לחזק אותו בקרב האוכלוסייה הפלסטינית כמוביל השיחות בקהיר.
מנגד, הגישה בישראל שונה בכל הנוגע לאסירים שנעצרו אחרי רצח שלושת הנערים בגוש עציון, ובהם משוחררי עסקת שליט. נכון לתחילת השבוע, בישיבות הקבינט שעסקו בסוגיה עלה שיש לכך התנגדות עקרונית. "מה הקשר בין האסירים שנעצרו ביהודה ושומרון לבין הפסקת אש ועזה?", תהו שרים.
ההערכה בישראל: תהיה התנגדות חריפה לכלול את העצירים "משוחררי שליט". תיתכן מחווה לאבו מאזן הקשורה לפעימה הרביעית.
חיסולים
על רקע הפנמת איום המנהרות, וההנחה המוצקה שחמאס לא עומד לנטוש את השאיפות שלו להתעצמות צבאית, תתקשה ישראל להתחייב לא לבצע פעולות מונעות בתוך הרצועה. נראה כי בישראל החליטו לשמור על עמימות בנוגע למדיניות החיסולים, ולכן סביר שלא תיתן הבטחה או ערבויות על הפסקתה.
בכל מקרה - וכפי שפעלה בעבר - ישראל צפויה לשמור לעצמה את הזכות לפעול במקרים של סכנה ברורה ומיידית, כמו ירי רקטות. גם ערבות לכניסות מוגבלות של צה"ל לשטח הרצועה לצורך חישוף או לצורך השמדת מנהרה התקפית לא תהיה. השאלה הגדולה היא כיצד תפעל ישראל במקרה של זיהוי חפירת מנהרה.
ההערכה בישראל: חמאס עשוי להתפשר, אך לא יצהיר על כך בפומבי.
משכורות
אחת הדרישות המרכזיות של חמאס אינה נוגעת לישראל. בארגון מעוניינים למסד מנגנון שבאמצעותו ישולמו משכורות ל-40 אלף פקידי ממשלת חמאס שלא קיבלו שכר מאז שהוקמה ממשלת האחדות הפלסטינית.
ההערכה בישראל: דרישה זו תתקבל.
ובתוך כך - יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת שמואל מרום, פנה לשר התיירות עוזי לנדאו, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי וחברי הכנסת רוברט אילטוב ואלעזר שטרן הפועלים כחברי ועדת המשנה לתיירות במסגרת ועדת הכספים, בדרישות לפיצוי על אובדן הכנסות ותגבור קרן השיווק בעקבות הפגיעה הקשה במארגני התיירות הנכנסת.
הנהלת הלשכה מבקשת להחיל על מארגני התיירות הנכנסת מנגנון פיצוי על אובדן ההכנסות בגין הירידה הצפויה במחזורי הפעילות במחצית השניה של שנת 2014 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הפנייה נתמכת בעבודה מפורטת שנעשתה עבור הלשכה ע"י משרד רו"ח ברייטמן-אלמגור שצורפה לפנייה זו.
מרום ציין שהנהלת הלשכה רואה בפיצוי ובהגדלת תקציב קרן השיווק, "שקעה של המדינה בשימור הפעולות של מארגני התיירות, שתסייע בחזרה למסלול של צמיחה בתיירות הנכנסת לישראל ותיתן פירות בכל הסקטורים שניזונים מחבילות התיור לישראל המשווקות ומתופעלות ע"י חברי הלשכה".
לפנייה לכתב/ת 
