ילדי הדרום: פי 4 פוסט טראומה

מבצע "צוק איתן" יוסיף לחרדה, לבעיות השינה ולקשיים בלימודים של ילדי הדרום: במחקר שנערך לאורך עשר שנים במרכז הישראלי לפסיכו-טראומה בבית החולים הרצוג בירושלים התברר כי כ-44% מהאימהות סובלות ממצוקה רגשית כלשהי, דיכאון או פוסט טראומה - דבר המשפיע ישירות על הילדים. כל אירוע הקשור במצב הביטחוני, אומר החוקרים, מצטבר ומוסיף לתסמינים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

ילדים ב"צוק איתן":

מצב מלחמה: איך להסביר את המצב לילדים?

נפגעי חרדה: איך לעזור לאדם ברגע האירוע? 

קריאה מרגיעה: ספרים שיעזרו להסביר המצב

"התחלנו את המחקר בשנת 2004, בעקבות מחקר שנעשה בניו יורק אחרי אירועי 11 בספטמבר", מספרת פרופ' רות פת-הורנצ'יק, מנהלת השירותים הקליניים לילדים ולנוער במרכז לטיפול בפסיכו-טראומה של בית חולים הרצוג. "הם בדקו ילדים בני שנתיים עד ארבע ואת אימהותיהם, ואף שהתקשיתי להאמין שאפשר לזהות קשיים בגילאים כאלה, התאמנו את דפוס המחקר למציאות הישראלית.

"בדקנו ילדים בירושלים ובנתניה, ערים שספגו פיגועים, ושלחנו אותם לטיפול בתל אביב. כשאף אחד לא הגיע, הבנו שצריך לספק למשפחות מענה באזור מגוריהן. בשלב זה התחלנו לעבוד בשדרות וביישובים סמוכים, ולבדוק את השפעת המצב הביטחוני על האימהות ועל הילדים".

פרופ' פת-הורנצ'יק, לצד פרופ' דני ברום מהמרכז הישראלי לפסיכו-טראומה בהרצוג, בדקו בשלב הראשון 225 משפחות שבהן הורים לילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, וגילו מצוקה גדולה למדי.

"כבר ב-2004 גילינו שבערך שליש מהאימהות סבלו מסימפטומים של פוסט טראומה, וקרוב לשליש סבלו מדיכאון", אומרת פרופ' פת-הורנצ'יק. "חלק מהנשים סבלו הן מפוסט טראומה והן מדיכאון, כך שסך הכל כ-44% סבלו ממצוקה רגשית כלשהי. גם בשנת 2012 מצאנו שיעור דומה של מצוקה נפשית בקרב האימהות. הממצא החשוב הוא שרוב הנשים שהיו במצוקה נשארו במצוקה, ואלה שגילו חוסן אז עדיין בסדר היום".

בעיות שינה, כאבי בטן ותוקפנות

החוקרים ביקשו לאתר סימני טראומה גם אצל הילדים, באמצעות ראיונות עם האימהות. הסימפטומים שמתלוננים עליהם בהקשר זה הם בעיות שינה אצל הילדים (סיוטים, רצון לישון עם ההורים, יקיצות רבות), דיכאון, חרדות ופחדים, תלונות גופניות כמו כאבי בטן, ותוקפנות. עוד בדקו החוקרים היבטים שונים הקשורים בוויסות חושי, ויסות קוגניטיבי (בעיות למידה), ויסות רגשי וויסות חברתי.

בשלב השני, כשחזרו החוקרים אל 160 משפחות שאותן ראיינו ב-2004, הם שוחחו ישירות עם הילדים, שהיו אז בני תשע עד 11. "ב-2004 מצאנו שקרוב לשליש מהילדים סובלים מבעיות התנהגותיות ורגשיות", מפרטת פרופ' פת-הורנצ'יק. "ולאחר שבע שנים למעלה מ-70% מהילדים עם הבעיות המשיכו לסבול מתסמינים שונים. הסימפטומים אולי משתנים, אבל הקשיים נשארים".

לשם השוואה, ערכו פרופ' פת-הורנצ'יק ופרופ' ברום מחקר נוסף על מדגם מייצג, שכלל 900 משפחות שבהן ילדים בני שנתיים עד שש. בכלל האוכלוסייה נמצא שרק 8% מהאימהות סובלות מתסמינים דומים וכן 7% מהילדים, כך שהמשפחות המתגוררות בשדרות וביישובים בעוטף עזה סובלות מחרדה ומפוסט-טראומה פי ארבעה מאשר בשאר הארץ.

כאשר השוו את הנתונים לאלו של משפחות מקריית שמונה ומחיפה במלחמת לבנון השנייה, עדיין התברר כי ילדי הדרום סובלים פי שניים מקשיים. "מדובר בהצטברות של אירועים", מסבירה פרופ' פת-הורנצ'יק, "כך שכמה שיש יותר אירועים טראומטיים - יש יותר מצוקה. התוקפנות שהתגלתה בקרב הילדים, למשל, מדאיגה אותי מאוד, כי מצאנו 6% וזה פי שלושה מהאוכלוסייה הכללית. ילד שהוא תוקפני בגיל שנתיים עלול להישאר תוקפני גם בגיל תשע".

הילדים הקטנים מושפעים. בית שנפגע מירי החמאס(צילום: אבי רוקח)

"הטיל המסוכן נמצא בבית"

אחד המפתחות המשמעותיים ביותר בכל הנוגע לקשיים של הילדים - נמצא דווקא אצל האמא ולא במצב הביטחוני החיצוני, כך על פי נתוני המחקר. "הגורם המרכזי שמנבא קשיים אצל הילד הוא יכולת הוויסות הרגשי של האמא", אומרת פרופ' פת-הורנצ'יק. "הילד מושפע יותר מהמצב הרגשי של האמא מאשר הטילים, ואת זה אני אומרת בביטחון מלא. ילדים צעירים מושפעים יותר מהאופן שבו אמא מתמודדת בבית מאשר המצב האובייקטיבי, כך שהטיל המסוכן יותר הוא בבית.

"אם רוצים לשמור על הילדים, הדרך הטובה ביותר היא לחזק את האימהות ולחזק את ההבנה שההתמודדות שלהן קריטית לאופן שבו הילד יגיב לאירועים. המרכז הישראלי לפסיכו-טראומה בהרצוג עורך קבוצות להורים ולילדים בבית הפתוח בשדרות, ושם עובדים עם האימהות על חשיבות המשחק ועל היכולת של האמא לייצר מקום בטוח בשביל הילד".

-כיצד יובילו נתוני המחקר לשינוי אצל אותן משפחות? 

"המחקר הוא גשר לעשייה בשטח. צריך לעשות תוכניות להורים ולהכשיר מורים וגננות כדי לאתר כמה שיותר מוקדם את הילדים הסובלים מקשיים, ולזכור שככל שיש הצטברות של אירועים כך הקושי עולה. ככל שיש יותר שנים של אי ודאות וסטרס - המחיר שמציאות זו גובה בבריאות הנפשית והגופנית עולה.

"הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה, וככל שמזהים מוקדם יותר את הקשיים ומתערבים מוקדם יותר אפשר למנוע את הנזקים שמתווספים לטווח ארוך. זה אומר שצריך להתחיל את התוכניות כבר בגן ובבית הספר".

-איך אפשר לטפל כבר עכשיו בנזקים של תקופת הלחימה הנוכחית?

"בזמן מלחמה כולם מגויסים, וכשהמצב נרגע הקשיים צפים. זאת אומרת שרק לאחר שהמצב האקוטי והקיצוני שוכך הקשיים עלולים לעלות - ואז העבודה שלנו מתחילה".