גוגל מבקשת: נא לא להכות בחמאס
בחנות של ענקית החיפוש לא רוצים את משחק החפרפרות של החברה מישראל. וגם: הנייה נראה מרוצה בשיר פתיחה של הסדרה חברים, זכרונות ממשחק האינתיפאדה הראשונה, ואיזו חיה חוגגת היום? רמז: חתול. לינקים, דברים שקרו השבוע ברשת וגם ינשופים. אוו
את המשחק יצרה חברת HitsNapp הישראלית והיו לו כבר 20 אלף הורדות לפני ההסרה עקב "דברי שנאה". הוא הוסר על מכיוון שהיו בו מסרים נגד אנשים על רקע "גזע או מוצא אתני, דת, נכות, מגדר, גיל, נטיה או זהות מינית".
HitsNapp (שהם בעצם אדיר מוגרבי, לירוי בראונשטיין, מתן ליברמן, ואבישי סגל) ערערה וקיבלה מגוגל שוב תשובה שלפיה המשחק לא יחזור, עדיין ללא סיבה ספציפית. לאחר מכן הציעה להם החברה להעלות את המשחק בשינויים נדרשים כדי לא להפר את התנאים.
##
מה שהם לא יהיו.
##
סמנכ"ל השיווק של החברה אבישי סגל, חושב שמדובר בעניין פוליטי. "הלובי הפרו-ערבי חזק ואנחנו הישראלים נפגעים". הוא מוסיף כי "המשחק לא עובר על שום חוק של גוגל - הוא לא נגד שום דת, גזע, מין או השתייכות פוליטית אז על איזה חוק הוא עובר בדיוק. גם אם מחר נשנה את שם האפליקציה, מה מונע מהם בדיוק להוריד לנו את המשחק סתם כי בא להם בתואנה שהוא פוגע במישהו?".
##
בלי קשר לפוליטיקה, קשה לי להבין את הצעד הטהרני של גוגל. במיוחד על רקע זה שהמון משחקים, מעצם היותם משחקים, נגועים בהכללות. וכמו כן, אויבים.
ולכל מקום יש את הרגישויות שלו: הצנזורים של החונטה הצבאית בתאילנד אסרו לשיווק השבוע את המשחק טרופיקו 5 - סימולציית בניית ערים באי טרופי בה השחקן מגלם דיקטטור. ברוסיה כעסו בשנה שעברה על יוצרי המשחק Company of Heroes 2 שעל פיו כי הצבא האדום נלחם בנאצים מפחד משטר סטלין, ולא מתוך אהבת המולדת במלחמת עולם שנייה.
##
וכן, ברור שגם לנו יש רגישויות. לא בטוח שהמשחק "פגע בחיילי צה"ל" היה מצליח פה, כמו גם "הכה בשמאל" באיזורי הצבעה של מרצ. אפשר אפילו לעשות ניסוי: אותו משחק עם דמויות שונות פתאום מעליב כל פעם קבוצה אחרת. זה כמו סאטירה שטובה בדרך כלל רק אם היא מייצגת את העמדה שלך. אחרת, זו פשוט הסתה!
##
הכי קל זה לשים נאצים כאויבים. כי אף אחד לא אוהב אותם וזה היה מזמן. כשמכניסים פוליטיקה מהזמן האחרון זה תמיד בעייתי. בשנות השמונים היה את זה:
יפ מהאינתיפאדה הראשונה. לא היה המשך.
למשחק.
##
חוץ מרגישות עונתית למשחקים, במבצע הזה גם למדנו עוד כמה דברים לגבי טכנולוגיה. הנה הרשימה:
1. מהרגע ששמועה מגיעה בווטסאפ אי אפשר לעצור את זה.
2. הדרך היחידה: היא להוציא דברים רשמית.
3. גם לא להגיד לאזרחים שהם חסרי אחריות. הם אזרחים. ברור שהם חסרי אחריות.
3. הפעילות הפופולרית בזמן מלחמה: להתווכח בפייסבוק.
4. אתה לא בחמש קבוצות פוליטיות של דיונים? מה אתה עושה כל היום? מעביר שמועות בווטסאפ?
5. למה לא לדבר עם חמאס? תכלס הם למדו בכלא עברית על חשבוננו.
6. סיקרט: המקום לדעות פרובוקטיביות על המלחמה.
7. הצל.
8. יש שני סוגים של האקרים. הסוג המסוכן לא פורץ לסטטוסים מצייצים.
9. בכלל, האקרים מסוכנים לא יפרצו לדף ויכתבו כתובות נאצה. בדיוק כמו שארכי גנב לא יתיישב לך בסלון עם כובע גרב ויחכה שתקרא למשטרה.
##
וכמה פרפראות לסיום. שיר המלחמה הוא ללא ספק קום עשה פיגועים ועוזריהם (כאן עם פסנתר, כאן א-קפלה וכאן דרדסים) שרון לוקסנבורג שגרפה יותר מ-200 אלף צפיות אלף כניסות עם גרסת מלך האריות, מציגה גם את החברים.
מתחת לסרטון היא כותבת "היינו בהפסקת אש!!" מצחיק.
והכירו את עירית דגני (עמוד שלה) שיצרה את החמאסונים. "לא יודעת למה עשיתי אותם חמודים", היא אומרת. "ככה יצא, אז זרמתי. מישהי בפייסבוק אמרה שהם עוד יפנו אלי לעשות קמפיין שינוי תדמית"
אולי הם באמת יפנו!
מאדרה מיה. מלח מים.
##
וזהו. לסיום, ינשופים. החתולים בחופש לרגל יום החתול הבינלאומי.
לא שאנחנו יודעים מה חיה שלא עושה כלום, עושה ביום החופשי שלה.
