נשא HIV תבע: רופא שיניים לא רצה לטפל בי

במהלך משפט נגד מרפאה בראשל"צ התברר שמדובר בפעם ה-5 שהאיש מגיש תביעה מסוג זה. השופטת דחתה אותו גם בשל "עברו התביעתי"

עו"ד דן שגיבפורסם: 10.08.14 , 18:26

בית משפט השלום בראשל"צ עסק לאחרונה בתביעה שנסובה על טענה לאפליה של נשא HIV במרפאת שיניים בעיר. התובע טען שרופא ומנהל המרפאה סירבו לטפל בו, אבל במסגרת ההליך התברר שהוא הסתיר את עובדת היותו נשא בבדיקה הראשונית שעבר, וכן שבשנים האחרונות הוא הגיש כמה תביעות דומות. השופטת ליאת הר ציון נדרשה להחליט: האם מדובר בתובע סדרתי או במאבק צודק נגד אפליה?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לטענת התובע, במאי 2013 הוא הגיע למרפאת "מיס השתלות שיניים" בראשון לציון ונבדק אצל הרופא האחראי מבלי לספר לו על מצבו הרפואי. לדבריו, הוא העדיף לספר על כך דווקא למנהל המרפאה שנתן לו הצעת מחיר, משום שהוא למד ממקרי העבר שעובדת היותו נשא מעלה פלאים את מחיר הטיפול.

פשרה

בדיקת האיידס בבילינסון: המטופלים יפוצו

עו"ד גיל הראל

ביוני שעבר נקראו 162 מטופלים להיבדק אם נדבקו בנגיף, אחרי שמכשיר לא עבר חיטוי כנדרש. בית המשפט אישר פשרה: כל אחד מהם יקבל 5,750 שקל בשל עוגמת הנפש

בדיקת האיידס בבילינסון: המטופלים יפוצו

תשובת המנהל הייתה שהמרפאה לא ערוכה לטפל בנשאים, והוא הופנה לטיפול במרפאה בסיכון בבית החולים אסף הרופא. התובע ביקש מהמנהל להתייעץ קודם עם הרופא שבדק אותו, אך המנהל סירב. השיחות שניהל התובע עם המנהל הוקלטו על ידו והוגשו כראייה לטענתו שהופלה בניגוד לחוק איסור אפליה במוצרים ושירותים.

בבית המשפט טען הרופא שלו ידע מלכתחילה על מצבו של התובע, הוא לא היה מסכים לבצע בו טיפול של השתלות, שלשיטתו אינו יעיל לנשאים, אלא היה ממליץ לו על הרכבת שיניים תותבות במקום. לאחר מכן, הוסיף הרופא, כבר נוצר "משבר אמון" מול התובע.

במסגרת טענות ההגנה וחקירת התובע עלה כי אין זה ההליך הראשון שהוא מנהל בנושא. בשלושה מקרים קודמים מול מרפאות אחרות הגיע התובע להסדר פשרה שכלל פיצוי, ובמקרה רביעי התביעה שהגיש נדחתה. התובע עמד על כך שאינו "סדרתי" וטען שהגיש את התביעות ממקום אמיתי ולנוכח אפלייתו.

זה לא מקרה של אפליה

השופטת ליאת הר ציון קבעה שהסירוב של המרפאה לטפל בתובע לא היווה אפליה. היא האמינה לרופא שטען שלפי אמונתו המקצועית, טיפול בהשתלות אינו מתאים לנשאי HIV. לעמדתה, לו ידע שהתובע נשא בעת הבדיקה הראשונה, היה בהחלט מציע לטפל בו בדרך חלופית.

השופטת גם קיבלה גם את טענת ההגנה שלפיה הרופא היה חופשי לסרב לתובע לנוכח הסתרת היותו נשא, בין היתר בהתחשב בכך שמדובר במרפאה פרטית ולא ציבורית, שלה החירות לבחור לא לטפל באדם בשל התנהגותו. זאת, כמובן, כל עוד לא נחצים הגבולות והתנהגותה אינה לוקה בשרירות לב או בשיקולים זרים.

עוד לשיטתה, עצם העובדה שהתובע בחר לא לחשוף את עברו הרפואי מלכתחילה משליכה על תום לבו וניקיון כפיו, בפרט לנוכח "עברו התביעתי". בפסק הדין כתבה השופטת הר ציון: "אופן התנהלות זה של התובע מעלה סימן שאלה ביחס לתום הלב בהגשת התביעה דנן, וביחס למניעים להגשת התובענה".

השופטת סיכמה את פסיקתה בכך שבית המשפט אמנם מחויב להרתיע מפני אפליית נשאי HIV וחולי איידס, אלא שבמקרה זה לא הוכח יחס מפלה.