לא לדחות: חשיבות אבחון מוקדם סרטן השד

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

יש לציין שסיכויי הצלחת הטיפול בסרטן השד אצל נשים צעירות (כמו אצל מבוגרות) מושפעים בעיקר ממדדי הגידול ושלב המחלה - מכאן החשיבות העליונה של בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד. 

סרטן השד המאובחן בגיל הצעיר יהיה מתקדם יותר ביחס לאבחון סרטן שד בגיל מבוגר יותר. סוג הסרטן במקרים רבים יהיה יותר אגרסיבי, עקב מאפיינים הביולוגיים שונים. חוקרים מסיקים שסרטן השד בגיל צעיר הוא מדד פרוגנוסטי בלתי תלוי, והוא רע יותר.

גורמי סיכון לפתח סרטן שד בגיל צעיר הם: מוטציות גנטיות כגון BRCA, סינדרומים מולדים נדירים יחסית ועוד גורמים גנטיים לא שכיחים.

גורמים סביבתיים משחקים גם הם תפקיד בתחלואה של סרטן השד: דיאטה רוויה בשומן מן החי ,שימוש ארוך טווח בגלולות למניעת הריון, מדד BMI נמוך (הפוך מנשים שלאחר גיל הבלות, אצלן דווקא השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית מעלים את הסיכון לסרטן השד).

חשיבותו של גילוי מוקדם 

אין תשובה או המלצה חד משמעית, אך ההגיון הבריא אומר שאם ישנה עלייה חדה בתחלואה בסרטן השד בגיל 40, הרי שהסרטן מתחיל להתפתח מס' שנים קודם. לכן, החל מגיל 35 אין ספק שצריך להתחיל להיבדק.

כמובן שזו המלצה לכלל אוכלוסיית הנשים, לרבות נשים שאין להן היסטוריה משפחתית ו/ או גורמי סיכון אחרים. למעשה, הקבוצה האחרונה צריכה להיבדק בצורה קפדנית יותר.

היום ברור שגילוי מוקדם של סרטן השד אינו יכול להתבסס על סוג בדיקה אחד בלבד. הטכנולוגיות החדשניות מאפשרות להתאים את בדיקות הסקר לכל אישה, בהתאם למבנה השד, גורמי סיכון וגילה כמובן.

עד לא מזמן בדיקת סקר המקובלת לגילוי מוקדם של סרטן השד היתה ממוגרפיה בלבד. בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, מוזמנות הנשים לבדיקה זו החל מגיל 50 פעם בשנתיים או בהתאם להמלצת הרופא, החל מגיל 40 במידה ויש רקע משפחתי.

רגישות (דיוק) של הממוגרפיה יורד משמעותית בנשים בעלות מבנה שד צפוף/ סמיך, כלומר המכיל אחוז גבוה יותר של רקמה בלוטית סמיכה בהשוואה לרקמת שומן. במקרים אלו צילום הממוגרפיה נראה לבן , וגם גידולים הם במבע לבן ועל כן קל להחמיץ אותם. לרובן המכריע של נשים צעירות מגיל 40 ולשני שליש של נשים בין הגילאים 40 ל-50 יש שד צפוף.

שילוב של בדיקת אולטראסאונד

הפתרון לנשים עם מבנה שד כזה הוא אולטרסאונד שד - בבדיקה הסטנדרטית והמוכרת מבצע הבדיקה (רופא אך לרוב טכנאי) אוחז את המתמר האולטרה סאונד וסורק את השד. הבדיקה תלויה מאד בבודק, במידה והוא לא הניח את המתמר בדיוק על המקום בו נמצא גידול וצילם את הממצא, הרי שהגידול לא יאובחן.

בבדיקה במכשיר תלת-ממדי אוטומטי, מונח מתמר על השד וסורק אותו באופן אוטומטי במספר מנחים. המתמר רחב יותר מהמתמר המשמש בבדיקת אולטרסאונד ידני, ולכן סורק אזור גדול יותר. בכל מנח נוצרות כ-400 תמונות (סה"כ במהלך בדיקה מלאה נוצרות 4,000-5,000 תמונות), מהן מערכת בונה שחזור תלת ממדי. פיענוח הבדיקה נעשה ע"י רדיולוג שד בתחנת עבודה ייחודית.

יתרון הסריקה אוטומטית הוא שהיא מפחיתה פספוס גידולים שעלול להיגרם מטעות אנוש, ואי סריקה של איזור מסוים בשד. יתרון נוסף הוא בקבלת תמונה תלת ממדית שעוזרת לאפיין טוב יותר גושים בשד.