לא רק עם אנטיביוטיקה: כל הסיבות לקחת פרוביוטיקה
החיידקים הידידותיים במעיים שלנו חיוניים לא רק למערכת העיכול אלא גם למצב הרוח, לחיזוק מערכת החיסון ולנטרול ההשפעות המזיקות של אנטיביוטיקה. מתי מומלץ להיעזר בתוסף? בדקנו מה אומרים המחקרים העדכניים
האם חיידקים פרוביוטיים יחליפו יום אחד את קרם הגוף שלנו? האם נחפוף את שערנו בשמפו המכיל חיידקים? ובשולחנות המסעדה, בנוסף למלח ופלפל, האם תהיה מלחיית חיידקים פרוביוטיים? האם נגייס את החיידקים הללו לטובת רווחתנו הנפשית? סיכויים גבוהים שכך אכן יקרה.
חקר הפרוביוטיקה הולך ותופס תאוצה בקצב מסחרר: בשנתיים וחצי האחרונות נכתבו יותר מ-3,000 מאמרים מדעיים הקשורים לחיידקים פרוביוטיים, 1,286 מהם פורסמו בשנת 2013 - וזאת לעומת 175 מאמרים בלבד שנת 2000. לאור המחקרים הולכות ומצטברות עדויות בדבר חיוניותם של עוד ועוד זני חיידקים לכל אחת ממערכות הגוף בפני עצמה ולכלל המערכות גם יחד.
מחקרים אלה תופסים מקום נכבד בפיתוח תוספים המכילים זני חיידקים ספציפיים בהתאם לצורך הייחודי.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על פרוביוטיקה:
דור הבא: פרוביוטיקה תחליף אנטיביוטיקה?
מי צריך פרוביוטיקה - ומה לבדוק כשקונים תוסף?
בעיות עיכול ואלרגיות: מתי פרוביוטיקה תעזור
הרבה מהחלבונים, מהוויטמינים, מהאנזימים ומנוגדי החמצון הנדרשים לתפקוד מיטבי של גופנו מקורם בפלורה תקינה. מלבד היכולת לסייע בחילוף החומרים, אנו נעזרים בחיידקים כדי לשמור על גופנו ולהגן עליו מפני מחלות. הגנה זו כוללת יכולת לעורר את מערכת החיסון, "לתקן" את פעולתן של תרופות כגון אנטיביוטיקה ואף להיאבק בפתוגנים על שטחי המחיה הקיימים במערכת העיכול ובחלקים נרחבים בגוף.
אלא שהפלורה כוללת גם חיידקים שאינם רצויים, ובתנאים מסוימים עלולים להוות מצע פורה למחלות, מדלקות וכלה בסרטן. החיידקים הידידותיים מספקים לגוף הגנה מפני אותם חיידקים מזיקים פתוגניים, המנסים באופן קבוע להתנחל בגופנו. החיידקים הידידותיים מתחרים עמם כאמור על שטחי מחיה, הם משנים את רמת החומציות לכזו שאינה נוחה למזיקים, מייצרים רכיבים הקוטלים את המזיקים ומפעילים תאים לבנים מסוגים שונים.
התמודדות עם סטרס
מעבר לתרומה המוכחת של החיידקים הפרוביוטיים לאיזון פעילות מערכת העיכול, לחיזוק ההגנה החיסונית של הגוף ולהתמודדות עם זיהומים וגינאליים כגון קנדידה, הולך ומתבסס בשנים האחרונות גם הקשר בין המעי והמוח. מדובר בקשר הדדי, דהיינו לא רק הסטרס משפיע על תפקוד המעיים, אלא אוכלוסיית החיידקים השוכנת דרך קבע במעיים משפיעה על מצב הרוח שלנו ועל התגובה לסטרס.
כיום כבר ידוע שבכל רגע נתון עוברים מסרים בין שני האיברים האלו, כך שלא לחינם כונה המעי בדורות קודמים "המוח השני". כינוי זה זוכה כיום לעדנה ולתמיכה בדמותן של יותר ויותר עדויות מדעיות.
מצבי מתח הם חלק בלתי נפרד מחיינו ומהווים גורם תחלואה מרכזי הניתן למניעה. המסקנה מסקירת הספרות המחקרית העוסקת בקשר זה חד-משמעית: מצבי מתח משפיעים לרעה על פעילות מערכת העיכול. כולנו מכירים את "תחושת הבטן" והמעי הרגיז ברגעי התרגשות או לחץ, וככל שמצבי המתח והחרדה נעשים כרוניים כך גוברת התחלואה הנלווית.
ההיזון החוזר במערכת הזאת משתקף בהשפעה של חיידקי המעי על מצב הרוח: מחקרים מראים שסוגים מסוימים של חיידקים מפרישים מתווכים כגון טריפטופאן (tryptophan) או גאבא (GABA), המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית ונקשרים במצב רוח טוב, בהרגעה ובהרפיה. אותם מחקרים ורבים אחרים העוסקים בסטרס מצאו כי נטילת תוסף פרוביוטיקה למשך 30 יום תורמת להפחתת רמות הכעס והדיכאון, לשיפור מצב הרוח ולהגברת יכולתו של הגוף להתמודד עם המתח.
יתר לחץ דם
מתוצאות מטה-אנליזה עדכנית שפורסמו בחודש יולי 2014 בכתב העת Hypertension עולה כי טיפול פרוביוטי עשוי לשפר את מדדי לחץ הדם. הירידה שנרשמה היא בערכים של כ-3.5 ו-2.4 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהתאמה.
בהקשר זה מצביעים החוקרים על ירידה גדולה יותר בלחץ הדם בקרב נבדקים שצרכו פרוביוטיקה במשך יותר משמונה שבועות וכן באלו שטופלו בספקטרום נרחב יותר של זנים פרוביוטיים.
תוצאות אלה פורצות דרך בחשיבותן, שכן מדובר בשיפור שנקשר בירידה של 20% לפחות בסיכון היחסי לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים הנגרמים מיתר לחץ דם. הממצאים מעידים על התועלת האפשרית של פרוביוטיקה ותומכים במחקרים נוספים להערכת מקומה בטיפול לאיזון לחץ הדם.
מחלות ילדים
מגוון רחב של חיידקים "טובים" ותחזוקה שוטפת שלהם מסייעים במניעת מחלות נפוצות בתקופת הילדות. שתי משפחות חיידקים מהוות את האוכלוסייה העיקרית של מערכת העיכול של תינוקות וילדים, לכן תוספת של חיידקים פרוביוטיים אלו מאפשרת בנייה ותחזוקה של מערכת הגנה טבעית. ילדים שנטלו פרוביוטיקה חלו פחות וכאשר כבר חלו נזקקו פחות לאנטיביוטיקה ונעדרו פחות ימים מבתי הספר הגנים.
נוסף על כך, תינוקות וילדים סובלים משלשולים יותר ממבוגרים, מסיבות מגוונות. סקירות מחקרים הראו שתוספת פרוביוטיקה, בעיקר זו המכילה חיידקים לקטובצילים, במקביל לאנטיביוטיקה, מנעה כשני שלישים ממקרי השלשול הקשורים במתן הטיפול האנטיביוטי.
תוספת פרוביוטיקה עשויה לקצר את משך השלשול ולמנוע את הישנות האירוע.
פטריות בנרתיק
החיידקים הדומיננטיים בנרתיק הבריא אצל נשים הם הלקטובצילים (פרוביוטיקה), המונעים השתלטות עוינת של פטריות וחיידקים גורמי דלקת ובכך שומרים על הבריאות האינטימית.
מספר גורמים מפחיתים את כמות הלקטובצילים בנרתיק, ובהם שימוש באנטיביוטיקה ובתכשירים נגד פטריות, הריון ונטילת הורמונים, וכן שטיפה מוקפדת מדי בסבון, תחתונים או מכנסיים סינתטיים צמודים, שימוש יתר בתחתוניות ועוד.
זיהום בדרכי הנשימה
מחקר רנדומלי שנעשה בילדים בגילאי שלוש-ארבע מצא כי צריכת פורמולה המכילה 25 מ"ג DHA וכן 1.2 גרם פרוביוטיקה ו-8.7 גרם בטא גלוקן - שלוש פעמים ביום למשך 28 שבועות - הביאה להפחתה במשך זיהום בדרכי הנשימה מסוג ARI ובכך הופחת השימוש באנטיביוטיקה.
ספיגת ברזל
מחקר שפורסם על הזן הפרוביוטי DSM 9843 הראה שצריכת תוסף המכיל את הזן מגדיל ב-30% את ספיגת הברזל מהמזון באופן מובהק בהשוואה לספיגת ברזל מהמזון ללא צריכת התוסף.
דלקות עור
מטה אנליזה של 25 מחקרים רנדומליים, שכללו סך הכל 1,600 משתתפים אשר קיבלו טיפול בפרוביוטיקה, הראתה יעילות בשיפור מצבי דלקת עור אטופית הן במבוגרים והן בילדים.
ומה אומרים הרופאים?
תוספת פרוביוטיקה הוכחה מדעית שוב ושוב כיעילים למגוון מצבים, ובכלל זה הפרעות במערכת העיכול וחיזוק מערכת החיסון. בעקבות המחקר המתקדם אנו עדים לפיתוח תכשירים שהם תוצרים ביוטכנולוגיים חדשניים, התואמים בדיוק רב את הייעוד הספציפי של כל אחד מזני החיידקים. תוספים אלה מתאפיינים בזני חיידקים ידידותיים שמקורם במערכת העיכול ואשר בודדו, נחקרו ונמצאו יעילים במגוון בעיות בריאות.
בעולם וגם בישראל מדובר באחת הקטגוריות המתפתחות ביותר בתחום תוספי התזונה, הן בתחום המחקר הקליני והן בפיתוח המוצרים. כיום גם רופאים מטפלים בתחומי גינקולוגיה, גסטרו, רפואת משפחה ורפואת ילדים ממליצים על תכשירים אלו כחלק מהטיפול בחולים ומהתמיכה בהם. לא מכבר אף נכלל מוצר פרוביוטי מתקדם בסל הבריאות.
בקרב הרופאים יש הסכמה רחבה, במיוחד לנוכח הראיות המצטברות: התוספים מומלצים להטבה בבעיות עיכול ובמחלות מעיים דלקתיות, ובכלל זה תסמונת המעי הרגיז, בקנדידה ואלרגיות.
כדי לשמור על פלורת מעי תקינה, חשוב במיוחד להיעזר בפרוביוטיקה במקביל לנטילת תרופות אנטיביוטיות, שכן תרופות אלה ידועות כמשמידות את אוכלוסיית החיידקים בלי הבחנה, כולל החיידקים הידידותיים.
הכותב הוא רוקח ראשי בחברת אלטמן
לפנייה לכתב/ת 
