חיסון נגד סרטן צוואר הרחם: האם הוא בטוח?
נגיף הפפילומה האנושי הוא מסוכן ועלול לגרום למחלות שונות, ביניהן סרטן צוואר הרחם. למי החיסון מיועד ועד כמה הוא בטוח? צפו בפרופ' יעקב בורנשטיין מסביר
לחסן או לחסן מפני סרטן צוואר הרחם? הורים שקיבלו מכתב מבית הספר, לאשר לבנותיהן בכיתה ח' להתחסן נגד סרטן צוואר הרחם פונים ושואלים האם החיסון בטוח והאם הוא יעיל.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
החיסון מכוון כנגד מספר זני נגיף הפפילומה האנושי. המדען שהוכיח כי נגיפי הפפילומה מסוגים 16 ו- 18, המועברים ביחסי מין, גורמים לסרטן צוואר הרחם, קיבל פרס נובל לפני מספר שנים.
החיסון רשום בישראל משנת 2007 מדובר בחיסון מהפכני שעד כה ניתן היה לקבלו רק בתשלום. החל משנת הלימודים התשע"ד (2013-2014) הוחל בחיסון הבנות הלומדות בכיתה ח' בבתי הספר, כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) במסגרת שגרת החיסונים.
בכך הצטרפה ישראל ל- 51 מדינות, ביניהן: ארצות הברית, קנדה, 24 מדינות אירופאיות, ברזיל, אוסטרליה ועוד, שנכנסו לעידן החדש של מניעה ראשונית של התפתחות סרטן צוואר הרחם.
המחלות הנגרמות על ידי זני נגיף הפפילומה האנושי
למרות שהמחלה המשמעותית הקשורה לנגיף הפפילומה האנושי היא סרטן צוואר הרחם, ישנם גידולי סרטן נוספים שנגרמים, בין היתר, על ידי נגיף הפפילומה האנושי - סרטן פי הטבעת, הלוע התחתון, הלדן (נרתיק), העריה (פות) והפין בגבר.
זיהום בנגיף הפפילומה האנושי הוא שכיח מאוד. שלוש-מאות מיליון נשים חדשות נדבקות מדי שנה בזני נגיף הפפילומה האנושי. כ- 490,000 נשים חולות בסרטן צוואר הרחם כל שנה בעולם ו -230,000 נשים נפטרות מדי שנה עקב מחלה זו.
בישראל, כל שנה כ 5000 נשים מפתחות מצב טרום סרטני ו- 190 מפתחות סרטן צוואר הרחם. יבלות באברי המין נגרמות על ידי הזנים 6 ו - 11 של נגיף הפפילומה האנושי, ומתפתחות מדי שנה בכ 17,000 נשים וגברים בישראל.
"פפילומטוזיס רספירטורי" הוא מצב של יבלות בקנה הנשימה המופיעות ב- 1/100,000 ילודים (עד 2 לשנה בישראל). הן מתפתחות ביילוד שנולד לאם שסבלה מיבלות בנרתיק בעת הלידה. היבלותעלולות לחסום את קנה הנשימה ואף להתפשט לריאות.
איזה מהמחלות שגורמים נגיפי הפפילומה, מונע החיסון?
החיסון הארבע-ערכי המכוון למניעת הדבקה בארבעה זני נגיף הפפילומה: 6 ו 11 הגורמים ליבלות ו זנים 16 ו 18 הגורמים לטרום סרטן וסרטן. מחקרים הראו יעילות מצוינת שלו במניעת התפתחות יבלות חרוטיות ומצבים טרום סרטניים וסרטניים בצוואר הרחם, בפות ובנרתיק. החיסון הוכיח גם יעילות במניעת מצבים טרום סרטניים בפי הטבעת.
מי יכול להתחסן ומה משך היעילות של החיסונים?
בישראל, החיסון הארבע-ערכי (גרדסיל) רשום לנשים בגיל 9 - 45 שנים למניעת סרטן, טרום סרטן, יבלות וזיהום בנגיפי הפפילומה זנים 6, 11, 16, ו 18, בצוואר הרחם, הפות והנרתיק.
הוא גם רשום בגברים בגילאי 9 - 26 שנים למניעת נגעים באבר המין וכן זיהום בנגיפי הפפילומה הכלולים בחיסון - כאמור זנים 6, 11, 16 ו 18.
החיסון הדו ערכי (סרבריקס) רשום לנשים מעל גיל 9, למניעת סרטן וטרום סרטן וזיהום בנגיפי הפפילומה זנים 16 ו 18 בצוואר הרחם.
עד כה, שני החיסונים הוכיחו יעילות גבוהה למשך עשר שנים ויותר. נתונים אלה מעידים שכנראה לא יהיה צורך במתן מנה נוספת בעתיד (בוסטר) למי שחוסנו.
תוצאות חיסון באוכלוסיות הנכללות בתכנית החיסונים
אוסטרליה הייתה המדינה הראשונה שהכניסה את החיסון לשגרת החיסונים לגילאי 12-17, בבית הספר. כעבור כשלש שנים נמצאה באוסטרליה ירידה של 77% בזיהומי צוואר הרחם ע"י הנגיפים הכלולים בחיסון בגילאי 18-24 וירידה של 93% באבחנות חדשות של יבלות חרוטיות מתחת לגיל 21.
הודגמה גם ירידה של 82% באבחון יבלות בגברים הטרוסקסואליים באותו גיל, שלא קיבלו חיסון בעצמם - מה שמכונה "חיסון העדר". כן נמצאה ירידה של 47.5% עקב התחסנות, בשיעור נגעים טרום סרטניים מהדרגה הגבוהה, במי שהיו בגילאי 12-17 בעת ההתחסנות. אלו תוצאות מצוינות, כה מהר אחרי תחילת ההתחסנות.
תוצאות דומות דווחו גם מדנמרק ומארצות הברית, ולכן חידש לאחרונה האיגוד האמריקני למיילדות וגינקולוגיה (ACOG) את קריאתו למתן גורף של החיסון בבנות ובבנים. ממצאים דומים דווחו במחקר מדנמרק.
חיסון בנים
לא פעם מופנית לעוסקים בחיסון נגיף הפפילומה האנושי השאלה - מדוע אין מחסנים את הבנים, למרות שהנגיף מועבר ביחסי מין. ואמנם, פורסמו מחקרים המוכיחים את יעילות החיסונים במניעת מחלות הנגרמות על ידי הנגיף בבנים.
על כן החיסון הארבע ערכי נרשם על ידי ה FDA ומדינת ישראל לבנים בגיל 9- 26 והאיגוד האמריקני למיילדות וגינקולוגיה ממליץ לחסן בנים צעירים.
בטיחות
החיסון אינו כולל את החומר הגנטי הגורם לסרטן ואינו יכול לגרום סרטן בעצמו. עם זאת, מאז שהחיסון נרשם בארצות הברית ב 2006, דווחו תופעות לוואי: כאב ואודם במקום ההזרקה, כאבי ראש ועייפות, התעלפות, אלרגיה - בדומה לתופעות הנגרמות עקב הזרקת חיסונים אחרים.
לאחרונה הגיעו לכותרות העיתונים ידיעות כי מספר נשים פיתחו זאבת אדמנתית ("לופוס" - מחלה "אוטואימונית" - בה הגוף מפתח נוגדנים נגד רקמות של עצמו) ובנות - אי ספיקה שחלתית מוקדמת, בעקבות קבלת החיסון.
אך בעקבות ידיעה זו נערך ברור יסודי שהוכיח שמקרים בודדים אלו אינם מייצגים: ב 189,629 נשים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון הארבע ערכי לא מצאו קשר בין התפרצות מחלה אוטואימונית חדשה לחיסון, ושכיחות זאבת בין המחוסנות לא הייתה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הלא מחוסנת.
כמו כן דווח שלא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות תופעות לוואי ושיעור התלקחויות בין חולי זאבת וקבוצת בקורת שחוסנו. גם לא נמצאו ביניהן יותר נשים עם אי ספיקה מוקדמת של השחלות.
עד כה, החיסון הארבע-ערכי (גרדסיל) הופץ במעל 135 מיליון מנות, והדו-ערכי (סרבריקס) במעל 41 מיליון מנות והמרכז לבקרת מחלות (CDC) וה FDAבארצות הברית בדקו מיליוני תיקים של נשים שחוסנו וחזרו והודיעו שהחיסון נמצא יעיל ובטוח ואפשר להמשיך להשתמש בו.
שיקולים לגבי הכנסת החיסון לתוכנית החיסונים בישראל
לאחרונה פרסמנו חוברת עם מחקרים על נגעי נגיף הפפילומה בישראל,במסגרת כתב העת Vaccine. הראינו שם שבישראל שיעור התמותה עקב סרטן צוואר הרחם גבוה יותר מאשר באוסטרליה, חלק מארצות אירופה, ודומה לזה של ארצות הברית, כנראה עקב הגילוי המאוחר.
נטען בעבר שניתן למנוע התפתחות סרטן צוואר הרחם רק בעזרת סריקת פאפ סמיר של צוואר הרחם. טענות אלו נמצאו כלא נכונות - ולראיה, גם בארצות עם מערכת לאומית יעילה ביותר של סריקות צוואר הרחם כמו אנגליה, לא חוסלה מחלת סרטן צוואר הרחם.
טענה אחרת שהושמעה היא שבישראל, הגורמים לסרטן צוואר הרחם הם זני נגיף הפפילומה האנושי שונים מאלו שבארצות אחרות. גם טענה זו נסתרה: כיום כבר פורסמו מספר מחקרים, בהשתתפות המרכז האונקולוגי בברצלונה וארגון הבריאות העולמי, שמצאו כי הזנים הגורמים לסרטן צוואר הרחם בישראל דומים לאלו שגורמים לסרטן צוואר הרחם בארצות אחרות בעולם.
כאמור, החיסון כנגד נגיף הפפילומה הוכנס לחיסוני השגרה במדינת ישראל לנערות הלומדות בכיתה ח'. כעת נמצאת בדיון אפשרות לתת חיסון catch up - (הדבקת הפער), לבנות עד גיל 18. כמו כן יש כוונה לתת בעתיד חיסון בשגרה גם לבנים בכיתה ח', כפי שניתן כעת באוסטרליה ובארצות הברית.
נציין שכבר בשלב זה אישר משרד הבריאות לחסן נערים וגברים עד גיל 26, המצויים בסיכון גבוה להדבק בנגיף הפפילומה האנושי, כגון גברים המקיימים יחסים עם גברים.
מה צפוי לנו בעתיד?
בדיקות של רמות הנוגדנים המתפתחות עקב החיסון מצאו, שבבנות בגיל 9 עד 14 שנים, ניתן להשיג על ידי מתן שתי מנות חיסון בלבד, את אותה רמת חיסון המושגת בנערות בנות 15 ומעלה, בשלש מנות. זאת עקב היעילות הרבה של המערכת החיסונית בבנות צעירות. לכן ניתן יהיה להסתפק בשתי מנות חיסון בבנות הצעירות.
לסיכום, החיסון כנגד סרטן צוואר הרחם זני נגיף הפפילומה נכנס לשגרת החיסונים, כמו בארצות מתקדמות רבות אחרות וראוי להמליץ לבנות כיתה ח' להתחסן. מומלץ לחסן גם בנות ובנים שמעבר לגילאים המתחסנים בבית הספר.
הכותב הוא מנהל האגף לבריאות האישה, המרכז הרפואי לגליל-נהריה, סגן יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, משנה לדיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' בורנשטיין השתתף כחוקר במחקרים של שני סוגי החיסון כנגד נגיף הפפילומה.
לפנייה לכתב/ת 
