שתף קטע נבחר

צילום: AFP, רויטרס

נחיתת מסוק לא מתוכננת הצילה את עומר

סרן (במיל') עומר לוי וסרן (במיל') לירן אדרי לא נפרדו במילואים, עד אותו פצמ"ר קטלני באשכול. עומר ניצל הודות לנחיתה מוקדמת ולא מתוכננת של המסוק בברזילי. "אלמנתו של לירן ביקרה אותי. היא מספיק חזקה", הוא מספר

סרן (מיל') עומר לוי נפצע קשה בירי הפצמ"ר הקטלני לפני כשבועיים לשטח כינוס במועצה האזורית אשכול במהלך מבצע צוק איתן. באירוע נהרגו חמישה חיילים, בהם חברו הטוב סרן לירן אדרי. סרן לוי הועלה על מסוק שהיה אמור לקחת אותו לבית החולים שיבא במרכז הארץ, אלא שמצבו של פצוע אחר על המסוק הידרדר באופן מפתיע, והרופא המוטס הורה לנחות בדחיפות בבית החולים ברזילי באשקלון. חמש דקות לאחר מכן הידרדר משמעותית גם מצבו של לוי, שלמזלו כבר היה בבית חולים: הוא הובהל לחדר ניתוח ונזקק להחייאה. בדיעבד, שרשרת האירועים הזאת הצילה את חייו. בחמישי האחרון הוא הועבר מברזילי ליחידת הטראומה בבית חולים שיבא ואמור לעבור למחלקה לכירורגיה פלסטית.

 

לוי (26) הוא סטודנט למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומתנדב בעמותת עלם עם נוער בסיכון. את השירות הסדיר עשה לוי בנח"ל, ובשנים האחרונות שירת כקצין פינוי נפגעים בשריון. הוא גויס למבצע צוק איתן ובילה את רוב הזמן עם לירן אדרי. ביום חמישי, 31 ביולי, פגעה הפצמ"ר באזור שבו שהו. "עמדתי באותו מקום עם החבר'ה שנהרגו, אבל הרסיסים פשוט פגעו לי במקומות אחרים בגוף ולכן לא נהרגתי", אמר.

לוי (משמאל) ולידו לירן אדרי ז"ל ()
לוי (משמאל) ולידו לירן אדרי ז"ל

לוי סובל מפגיעה באיברים פנימיים, שבר בכתף, שבר בצלעות, פגיעה בעמוד השדרה ורסיסים בחלקים שונים בגופו. אחרי שנותח בברזילי הוא היה מורדם ומונשם במשך שלושה ימים, עד שלפני שבוע פקח את עיניו.

 

במהלך האשפוז בברזילי איתרה אותו אלמנתו של לירן אדרי, סלעית, שהתחתנה איתו רק חודש לפני. "היא תמכה בי, היא אמרה לי שהדבר שהכי חשוב הוא שאחלים כמה שיותר מהר, ניסיתי גם כן לתמוך בה אבל היא הייתה מספיק חזקה", סיפר.

 

אמו של לוי, אורית, סיפרה על הרגעים שעברו עליה ועל בעלה כשהחלו להתקבל הדיווחים על אירוע הפצמ"ר: "הוא שאל אותי אם יכול להיות שעדיין לא סיימו להודיע למשפחות הנפגעים מהפצמ"ר. השעה הייתה כבר 22:30, אז אמרתי שבטוח שכבר הודיעו. הוא הסתכל כל הזמן מהחלון עד שהלך לישון. ב-23:15 נשמעה דפיקה בדלת. הדבר הראשון שאמרתי לעצמי זה שהנה באים להודיע לי שמשהו קרה אבל מיד אמרתי שאני צריכה להפסיק עם המחשבות האלה. פתחתי את הדלת וראיתי שני קצינים. צעקתי: 'לא, לא, בבקשה לא', והם אמרו לי שעומר חי, אבל פצוע קשה. הנסיעה לברזילי הייתה סיוט".

 

בנם הקטן אמור להתגייס בעוד כמה חודשים ליחידה מובחרת, ועומר מבטיח שהוא יהיה שם וילווה אותו לגיוס. "אני מתחזק מיום ליום. זה לא קל, אבל זו מלחמה ונכנסנו לשם בידיעה שמשהו כזה יכול לקרות. קצין פינוי נפגעים לא נמצא בעולם אחר, גם אנחנו יכולים להיפגע", סיכם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים