תסמונת הצחוק והבכי: התרופה שמפחיתה ההתקפים

דמיינו לעצמכם שאתם קוראים ספר או צופים בטלוויזיה, ופתאום מתחילים לבכות ללא שליטה, וללא שום סיבה. זה יכול גם לקרות לכם במהלך שיחה או מפגש עם חברים או בני משפחה אתם מתחילים להתגלגל מצחוק, או גרוע מכך – במהלך פגישה חשובה בעבודה, ואינכם מצליחים להפסיק.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

תסמונת הבכי והצחוק (PBA) מאופיינת בהתקפים בלתי רצוניים ובלתי נשלטים של צחוק ובכי בחולים עם נזק מוחי, כגון: חולים שלקו בשבץ מוחי, טראומה מוחית, פרקינסון או פרקינסוניזם, טרשת נפוצה, אלצהיימר ו- ALS.

עוד על טרשת נפוצה

התקפים ספונטניים אלו הינם קצרים, פתאומיים ולרוב אינם תואמים את רגשותיו של החולה או את הסיטואציה בה הוא נמצא.

אנשים רבים הסובלים מהתופעה עלולים למצוא את עצמם בוכים בסיטואציות בהן לא בכו בעבר, כמו לדוגמא בכי בזמן צפייה בקומדיה ועלולים בטעות לקשר את מצבם בהכרח לדיכאון, למרות שלעתים הבכי הוא על רקע פגיעה נוירולוגית ואובדן הבקרה הרגשית.

פרץ הבכי או הצחוק יכול להימשך מספר שניות עד מספר דקות, כאשר המעבר בין שתי התגובות הקיצוניות יכול אף להיות מיידי.

תחושות הבושה מובילות להסתגרות

אדם הסובל מתסמונת הבכי עלול לחוש בושה ותסכול מחוסר היכולת שלו לשלוט בתחושותיו ובהבעותיו. כך אדם יכול לצחוק בהלוויה או כשהוא שומע סיפור עצוב, או לבכות כשהוא שומע בדיחה; התפרצויות הבכי והצחוק נובעות מאובדן שליטה ובקרה של החולה על אופן הביטוי של רגשותיו בעקבות אותה הפגיעה המוחית.

תופעת התפרצויות 'הבכי והצחוק' הבלתי נשלטת עלולה לפגוע בצורה משמעותית באיכות חיי המטופלים, בשל תחושת בושה ומבוכה קשה להם ולסביבתם, בייחוד כאשר התפרצויות בלתי צפויות אלו מתרחשות בציבור.

הדבר עלול להוביל אף לבידוד חברתי מוחלט. על פי מחקרים, 42% מהסובלים מהתסמונת מדווחים כי אובדן היכולת לשלוט על הבעת הרגש הביא לכך כי אינם יוצאים כלל מביתם, מפחדים מהתפרצות בלי רצונית בפומבי ומעוגמת נפש ולכן מסתגרים בביתם ונמנעים ממפגשים חברתיים.

אצל אנשים צעירים עלולה התופעה לפגוע בפן נוסף – מקום העבודה. אנשים שעובדים במקומות עבודה עם סביבה דינמית עלולים לחוות מצבים בהם אובדן הבקרה על ביטוי הרגש פוגע בתחושת השליטה שלהם במקום העבודה וכתוצאה מכך אף עלולה להיפגע פרנסתם.

כיום, בודקים חוקרים גם את הקשר שבין התפתחות בכי וצחוק פתולוגי לבין התפתחות דכאון וחרדה.

טיפול ראשון לתסמונת

עד לאחרונה, לא היה קיים שום טיפול שפותח במיוחד עבור התסמונת, כך שהטיפול העיקרי בבעיה היה בעזרת תרופות נוגדות דיכאון.

לראשונה, נמצא בעולם מענה תרופתי לחולים הסובלים מצחוק ובכי פתולוגים. התרופה- נודקסטה, היא הראשונה והיחידה המאושרת היום לשימוש בחולים הסובלים מתסמונת זו, קיבלה את אישור ה- FDA, כאשר ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב בה מוענק טיפול בתרופה.

התרופה פותחה במקור כתרופה לטיפול ועיכוב מחלת ה-ALS, מתוך מחשבה שמנגנון הפעילות מעכב את הפגיעה העצבית, ותוך כדי המחקר התגלה כי חולים דיווחו על הרגשה טובה הרבה יותר מבחינת התפרצויות הבכי והצחוק שפחתו בצורה משמעותית ואצל חלק מהמטופלים נעלמו לחלוטין.

מחקרים שנעשו בתחום, מצאו כי בקרב הסובלים מהתסמונת שקיבלו טיפול בנודקסטה, הייתה הפחתה משמעותית בהתקפי בכי וצחוק שהתחילה לאחר שבועיים מתחילת המחקר והגיעה לשיא של הפחתה ממוצעת של כ- 80% במספר התקפי הבכי והצחוק הבלתי רצוניים לאחר כחודש, כאשר מחצית מהחולים שטופלו בנודקסטה כלל לא סבלו מהתקפים בשבועיים האחרונים למחקר.

איך תדעו אם אתם סובלים?

על-מנת לבחון האם מדובר בתסמונת הצחוק והבכי, נבנה שאלון המספק אמת מידה כמותית לתדירות אירועי תסמונת הצחוק והבכי. כך ניתן לעזור לרופאים לאבחן בצורה מדויקת את התסמונת: השתמש/י בסרגל המידות שלהלן; לגבי כל שאלה בטבלה כתוב/י מספר אחד מתוך הסרגל אשר מתאר עד כמה המצב המתואר בשאלה נכון לגביך בשבוע האחרון. כתוב/י מספר אחד בלבד בכל שאלה.

( )