הפונדקאית שסירבה להפסיק לנסות - והסוף הטוב
ליז אביקזר, אם חד-הורית לילד בן שש, שימשה כפונקדאית עבור זוג שהתקשה להרות. למרות התהליך הארוך, הריון שהסתיים בהפלה בחודש החמישי וסיכון בריאותי - היא לא ויתרה עד שהעניקה להם תינוקת. "אני לא מתחרטת לרגע", היא אומרת, "אבל עכשיו אני כאן בשבילי ובשביל הילד שלי"
"אני שמחה שעשיתי את זה, ולא מתחרטת על יום אחד שהקדשתי לעניין": כך אומרת ליז אביקזר, בת 28 מבאר שבע, על תהליך הפונדקאות הארוך שעברה ושעלה לה בקשיים פיזיים לא מעטים - ושבסיומו העניקה תינוקת בריאה לזוג חשוך ילדים.
אביקזר, אמא לנהוראי בן השש, חיפשה עבודה לפני כחמש שנים ואז שמעה לראשונה על פונדקאות. "לא הכרתי את התהליך", היא מספרת בראיון ל-ynet, "והתקשרתי מתוך סקרנות למספר הטלפון שפורסם. אני חד-הורית, שוכרת דירה ומפרנסת לבד את הבן שלי. אני דואגת לכל ההוצאות, ודבר כזה היה עוזר לי כספית.
"מעבר לכך, מאז שיש לי את הילד ואני איתו ברגעים הטובים והקשים, אני מבינה מה המשמעות של ילד למשפחה וכמה שמחה הוא מכניס לבית. כאב לי שאישה לא יכולה להיכנס להריון מכל מיני סיבות, וידעתי שאני יכולה לעזור לה בלי שזה יפגע בי אישית".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על פונדקאות:
מהפכה: הומואים יהפכו הורים באמצעות פונדקאית - בישראל
פונדקאית: אמרו לי "אולי תעשי עוד ילד משלך?"
מחקר בדק: כמה עולה פונדקאות בישראל ובחו"ל
הפלה בחודש החמישי
בתחילת התהליך חתמו אביקזר וההורים המיועדים חוזה, שבו מפורטים כל הסיכונים הרפואיים הכרוכים בעניין. "קצת הלחיץ אותי לראות שחור על גבי לבן את הסיכונים וחודש לפני סגירת החוזה גם נפגשתי עם רופא", היא מתארת, "אבל ברגע שביררתי הכל עם הרופאים הבנתי שהם פשוט חייבים לציין את כל האפשרויות.
"ההריון של הבן שלי היה תקין וילדתי בשבוע 41, אבל הלידה עצמה הייתה סיוט וחששתי מאוד מלעבור שוב את הסבל הזה, בשביל ילד שלא יהיה שלי".
אביקזר עברה שש החזרות עוברים שלא הובילו להריון, ועל פי החוזה ניתן היה לעצור בשלב הזה ולפצות אותה בסכום היחסי המגיע לה. אלא שבינתיים חלפו כמה חודשים והיא נקשרה אישית לבני הזוג. "הפכנו לחברים בלי קשר לפונדקאות", היא מספרת, "אז אחרי שישה הניסיונות אמרתי להם שאמשיך עד שיגיע ההריון - ובניסיון השביעי זה הצליח".
אביקזר נכנסה להריון, אך באופן טרגי התברר בשבוע ה-18 להריון כי העובר ללא דופק. "זה התגלה באולטרסאונד", היא מספרת, "והרופא אמר שחבל הטבור נכרך כנראה סביב הצוואר שלו וגרם לחנק. זה היה קשה מאוד. אף פעם לא עברתי שום סוג של הפלה, והפעם הייתי צריכה לסיים את ההריון".
באופן נדיר, החליטו אביקזר ובני הזוג להמשיך בניסיונות להביא ילד לעולם. "עניין החברות היה כבר ממש חשוב לי אישית, ואמרתי שלא משנה כמה ניסיונות זה עוד ייקח - אני אמשיך", היא אומרת. למרבה המזל, בהחזרה שביצעו חודשיים-שלושה לאחר סיום ההריון הקודם - היא הרתה שוב, והפעם הסתיימו תשעה החודשים בלידת תינוקת בריאה.
לא מתגעגעת לתינוקת
בהריון השני העדיפה אביקזר לא לעסוק עוד בעניין ההפלה, ולהאמין שהפעם יהיה בסדר, למרות החששות. "עם זאת, פקחתי עיניים כמובן לתחושות של העובר וכולם סביבי הקפידו מאוד על הבדיקות ושמרו על ההריון", היא אומרת. "צריך לא להתייאש בתהליך כזה. כל פעם מישהו אחר מאיתנו קצת התייאש אבל אז מישהו אחר דחף למטרה.
-איזה מחיר גבה ממך התהליך?
"אלה היו שלוש שנים שמנעו ממני להכיר בן זוג ולצאת עם מישהו, הייתי עם תרופות וזריקות והתחושה הפיזית כמובן אחרת, אבל זה היה בשביל מטרה מסוימת. עכשיו הילדה איתם והם הכי מאושרים בעולם".
-איך הגבת ברגע הפרידה מהתינוקת?
"זה לא היה קשה לי. בחוזה סוכם שהאישה תהיה איתי בחדר הלידה, אבל בגלל שלקחתי אפידורל ולא הרגשתי כלום אמרתי גם לבן הזוג שלה שייכנס. כשיצאה התינוקת האמא הרימה אותה והאבא חתך את חבל הטבור - ובאותו רגע הרגשתי שהגעתי למטרה, ואני מאוד שמחה בשבילם.
"מצד שני, זאת הייתה גם הקלה בשבילי, כי התהליך היה ארוך. אני שמחה שעשיתי את זה ולא מתחרטת על יום אחד שהקדשתי לעניין, אבל ירדה לי אבן מהלב וידעתי שעכשיו אני פה בשביל עצמי ובשביל הילד שלי".
התינוקת שילדה אביקזר כבת שנה וחצי היום, ובאופן טבעי הקשר איתה ועם בני הזוג התנתק מעט עם הזמן. "אני רואה תמונות שלה בפייסבוק ובטלפון", היא מספרת, "אבל אני לא מנסה לתקשר הרבה. אני מעדיפה שהם לא ירגישו מחויבים לתקשורת בינינו בגלל מה שהענקתי להם. מבחינתי באתי ועשיתי מה שהיה צריך וגם קיבלתי על זה תשלום, זה לא היה בחינם. לראות תמונות שלה זה מסקרן, לא משהו שחשוב רגשית דווקא. הם, מצדם, אמרו שיסבירו לילדה איך היא באה לעולם, וגם שלחתי להם תמונות מתקופת ההריון והם שמרו אותן. אין בי געגוע או רצון לתינוקת הזאת".
אביקזר שקלה לפנות בפעם השנייה להליך פונדקאית, אך משיקולים תעסוקתיים ושינויים בחייה הדבר ירד כרגע מהפרק. "זה תהליך שליולדת לא מאוד בעייתי ותורם המון לזוג האחר", היא מסכמת, "אז זה תלוי במצב שבו נמצאת האישה בחיים. אם מתאפשר לך - תיתני, ואם זה מקשה עלייך - אז לא".
החוק דואג לפונדקאית
"זכויות הפונדקאית מעוגנות בחוק ומפורטות באתר משרד הבריאות", אומרת מינה יולזרי, ממנהלות המרכז להורות באמצעות פונדקאות ומי שליוותה את אביקזר ובני הזוג בתהליך. "עיקר המשמעות בחוזה שנערך בינה ובין בני הזוג הוא לשמור על בריאותה ועל זכויותיה. המטרה היא כמובן להביא ילד בריא לעולם, אבל לא על חשבון הפונדקאית.
"אם ישנו סיכון בריאותי לפונדקאית מבצעים הפסקת הריון גם במקרה שבו העובר בריא לחלוטין, וכל המיקוד הוא עליה ולא על ההורים.
"הפיצוי שמקבלת הפונדקאית נועד גם לטיפול פסיכולוגי, לשמירת הריון, לבדיקות מיוחדות ועוד. הכל נמצא בנאמנות והיא יכולה לשחרר את הכסף לצורך העניין. לא קונים כאן ילד, אלא מפצים על אובדן זמן ועל הסבל והכאבים הכרוכים בהריון ובלידה.
"הבסיס לפיצוי הוא 160,000 שקלים ולכך נוספים 5,000 שקלים להוצאות ביגוד וניקיון ו-35,000 שקלים לתוספות כמו ייעוץ משפטי, טיפול פסיכולוגי, בדיקות כמו מי שפיר אם צריך וכן הלאה".
"במקרה של ליז", אומרת יולזרי, "גם בהריון הראשון שהופסק היא קיבלה את כל הסכום שהגיע לה עד אותו שלב באופן יחסי. מקרה כזה מהווה 'נקודת יציאה' הן לפונדקאית והן לבני הזוג, ופונדקאיות בדרך כלל לא חוזרות לתהליך אחרי שקורה דבר כזה. העובדה שליז המשיכה להריון נוסף נדירה מאוד - וזה מראה על המון כוחות ועל החיבור העמוק עם בני הזוג".