לאיזו ישראל חוזרים הלוחמים?

חיילינו השבים משדה הקרב, לאחר שזינקו - כלשון השיר - "מול חרמש הדמים" כדי להגן על המדינה ראויים לכך שנבנה עבורם מדינה טובה יותר. הנופלים, שלא שבו משדה המערכה, ציוו לנו במותם חיים שראוי לחיותם.

בנינו בסדיר ובמילואים יצאו להגן על מדינת אחרת מזו שבונים כאן דורות של פוליטיקאים בגרסאות שונות של "הון-שלטון". הם יצאו להגן על מדינה שאין בה עוני ובה יכול כל אדם להיות שותף לעושרה הכלכלי, התרבותי, המדעי והטכנולוגי של החברה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

פוסט ניצחון / ארז אשל

החזון הציוני היה תמיד גם חזון של צדק חברתי. בחיבוריו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד", נפרש חזון של מדינת רווחה, כלומר של מדינת ערבות הדדית, שאין בה עניים וכל איש זוכה לקיום בכבוד בעת ילדות ולעת זקנה, והחינוך ניתן חינם מכיתת בית הספר הראשונה ועד האוניברסיטה.

להקים עבורם מדינת רווחה(צילום: AFP)

ישראל, שבנו כאן דורות של פוליטיקאים מכל המפלגות, איננה ישראל של החזון הציוני. פוליטיקאים אלה בנו ישראל אחרת שמערכות הרווחה שלה נהרסות למען האינטרסים של הסקטור הפיננסי ובני בריתו, טייקונים ומונופולים.

לא היה מי שתרם להגדלת העוני בישראל כמו "המנהיג העליון" במלחמה הנוכחית. מ-1996 ועד היום קבע נתניהו ברוב הזמן את המדיניות הכלכלית. מ-1995 ועד היום גדל שיעור העוני בישראל מ-13.8% אל יותר מ-20% והפך לגבוה בין מדינות OECD (גבוה אף מזה שבמכסיקו). פוליטיקאי ההון-שלטון בנו ישראל שבה שליש מהילדים חיים בעוני ושבה חיילים רבים המשליכים נפשם באים ממשפחות מצוקה. הם בנו ישראל, שבה קצבאות הזקנה העלובות של הביטוח הלאומי (כ-2,300 שקלים ליחיד) דנות גמלאים שעבדו כל חייהם לעוני מרוד.

הלוחמים שחירפו נפשם ברצועת עזה זכאים לחזור לישראל של "מדינת היהודים", לא לישראל המקצצת, מפריטה ומעבירה שירותים חברתיים למיקור חוץ. הם זכאים לשוב לישראל שאין בה הורי חיילים המשתכרים שכר מינימום או נדונים להיות עובדי קבלן. הם זכאים לחזור לישראל שבה יוכפלו במהרה קצבאות הזקנה ויבוטל העוני בקרב סבתותיהם וסביהם. הם זכאים לחזור לארץ שבה ילדים, בהם ילדיהם שלהם, אינם חיים בעוני. למענם ראוי שיבוטלו הקיצוצים האחרונים בקצבאות הילדים ויועלו לרמה שתיחלץ משפחות וילדים רבים מעוני. והם זכאים למדינה המעניקה חינוך חינם לכל ילדיה מהגיל הרך ועד האוניברסיטה, ללא שום תשלומי הורים. ויש כסף לכך.

החיילים שסיכנו את היקר מכול זכאים לחזור למדינה שבה "המנהיג העליון" ושר האוצר אינם עושים הכול כדי שהמלחמה, שזה עתה שבו ממנה, לא תוכרז כמלחמה מבחינה משפטית, על-מנת שלא יצטרכו לשלם פיצויים הוגנים לכל מי שנפגעו מהמלחמה הקשה - יחידים ועסקים, קטנים וגדולים. הם זכאים לחזור לישראל שבה הבנקים לא יתעשרו מהמלחמה בגין קמצנותה של הממשלה בתשלום פיצויים ושקיעתם בחובות של עסקים, בהם עסקיהם שלהם. הם זכאים לחזור לישראל שבה לא ימצאו עצמם מפוטרים משום שמקומות העבודה שלהם נקלעו לקשיים או פשטו את הרגל בגלל המלחמה.

הלוחמים, שחלקם חוזרים מהמערכה על עתיד ארצם כשהם פגועים בגופם לכל חייהם ואולי אף בנפשם, זכאים לחזור למדינה שבה זוכה כל אדם לכל טיפול ולכל תרופה שהוא זקוק להם בעת מחלה, ללא שום "סל", שתרופות מצילות חיים יינתנו ללא השתתפות עצמית המחריפה את עוניים של קשישים עניים הנזקקים לתרופות רבות. הם זכאים לחזור למדינה שבה תשוקם מערכת הבריאות הציבורית ותמומן על יסוד מס בריאות פרוגרסיבי, שאינו משחרר מיליונרים ומיליארדרים וחברות ענק, בהם הבנקים וחברות הביטוח, מהשתתפות במימונה.

וכיצד נבטיח שהחיילים השבים משדה הקרב יזכו לחיות בישראל נוסח "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד" ולא במדינת ההון-שלטון? יהיה עלינו לבנות למענם, בעבודה פוליטית קשה, יומיומית, כוח פוליטי חדש באמת - עם אנשים טובים ובעלי ידע תיאורטי רב, מהמפלגות הנוכחיות ומחוצה להן, שהשררה אינה משאת נפשם העליונה - שיאתחל מחדש את המפעל הציוני ברוח החזון הציוני.

ד"ר אורי זילברשייד מלמד וחוקר במרכז ללימודי גרמניה ואירופה ובבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il