בדיקות גנטיות: מה חובה לבצע - ועל מה אפשר לוותר

בשנים האחרונות ניתן לאתר יותר ויותר מחלות באמצעות בדיקות גנטיות. העובדה שהבדיקות הללו, אותן מומלץ לבצע לפני ההריון, הפכו נפוצות בעולם המערבי, הובילה לכך שמספר החולים במחלות קשות גנטיות רבות קטן. אילו בדיקות חשוב לכולם לעשות ומה מתאים לכם באופן אישי?

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

"מטרת בדיקות הסקר הגנטיות היא למנוע לידתם של צאצאים החולים במחלות גנטיות חמורות" מסביר פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי במכון הגנטי, במרכז הרפואי תל אביב. "מרבית המחלות הגנטיות הנבדקות בסקר (למעט X שביר) מועברות בתורשה אוטוזומית רצסיבית, כלומר הסיכון ללידת צאצא חולה קיים רק אם שני ההורים נשאים של מוטציה בגן האחראי למחלה. לנשאים יש עותק אחד תקין ועותק אחד פגום (מוטנטי) של הגן. החולה במחלה יורש/ת מכל הורה את העותק הפגום ולכן אין לו/לה אף עותק תקין.

הכל על הריון ולידה - באנציקלופדיה שלנו:

בהריון? הבדיקה הכי חשובה שלא סיפרו לך עליה

לא בשביל שניים: כמה צריך לעלות במשקל בהריון

רוצה ללדת תינוק בריא? הוויטמינים שמומלץ לך לקחת

"מסיבה זו נהוג להתחיל בבירור אצל אחד מבני הזוג: אם בן הזוג שנבדק נמצא נשא, בודקים גם את בן הזוג השני. אם שני בני הזוג נמצאים נשאים ניתן לבצע אבחון במהלך ההריון (בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר) או שניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) של עוברים שהושגו בהפריית מבחנה.

"אם אחד מבני הזוג נשא ואילו בשני לא זוהו המוטציות השכיחות, הסיכון לצאצא חולה נמוך אך אינו אפס. הסיבה לכך היא שייתכנו מוטציות נדירות שאינן נבדקות בשגרה. על מנת להקטין את הסיכון עוד יותר ניתן לבצע בדיקת רצף מלא של הגן בבן הזוג שלא נמצא נשא".

איך ניתן למנוע מחלות תורשתיות?

כאשר ההורים ידועים כנשאים של מחלה תורשתית, ויש סיכון מוגבר לצאצאים החולים במחלה, ניתן לבצע איבחון טרום-לידתי על ידי דגימת סיסי שליה בשבועות 11-13 או בדיקת מי שפיר בשבועות 16-20 להריון. בבדיקה זו ניתן יהיה לקבוע האם העובר עתיד ללקות במחלה.

כמו כן, יש אפשרות לבצע אבחון גנטי טרום השרשה. בהליך זה מבצעים הפריה חוץ-גופית (הפריית מבחנה - IVF).

לאחר טיפול הורמונלי שואבים את הביציות בהרדמה ומפרים אותן על ידי הזרקת זירעון בודד לכל ביצית. הביציות המופרות מתחילות להתחלק ולאחר כשלושה ימים, בשלב בו העובר מכיל שישה עד שמונה תאים, דוגמים תא מכל עובר. בתא הבודד מבצעים בירור גנטי על מנת לברר האם העובר עתיד ללקות במחלה. לרחם מוחזרים רק עוברים בריאים.

על פי המלצת איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל, נחלקות בדיקות הסקר לשלוש קטגוריות:

1. בדיקות שהאיגוד קבע שמומלץ לבצע

בדיקות אלה מבוצעות כיום במימון מלא של משרד הבריאות, וניתן לבצען במכונים גנטיים בבתי חולים ציבוריים ובאמצעות קופות החולים.

תסמונות ה- X השביר

זו אחת הסיבות השכיחות לפיגור שכלי ואוטיזם עם שכיחות של 1:4000 בזכרים ו-1:7000 בנקבות. באוכלוסייה הכללית שכיחות הנשאיות היא כ-1:250. בדיקת הנשאות ל-X שביר מומלצת לכל הנשים ללא קשר למוצאן. התסמונת נגרמת על ידי שינוי בגן FMR1 שעל כרומוזום X. השינוי מתבטא במקטע של DNA (שלשת בסיסים CGG) החוזר על עצמו מספר רב של פעמים, כחרוזים בשרשרת.

זכר היורש מוטציה מלאה ילקה בסבירות גבוהה מאד בתסמונת ה-X השביר. נקבה היורשת מוטציה מלאה נמצאת בסיכון של כ- 60% לתסמונת, אולם יש נשים עם מוטציה מלאה שאינן לוקות בתסמונת או שהביטוי אצלן קל. נשאיות של פרה-מוטציה בדרך כלל בריאות, אך יש להן סיכון מוגבר לבעיות פוריות, ירידה בתגובה השחלתית והופעת אל-וסת בגיל צעיר. נשאים של פרה-מוטציה נמצאים בסיכון להפרעות תנועה ורעד בגיל מבוגר.

בנשאיות עם 58 חזרות ומעלה מומלץ לבצע בכל הריון אבחון טרום לידתי לבדוק האם העובר לוקה בתסמונת ה-X השביר על ידי בדיקת מי שפיר או דגימת סיסי שליה. בנשאיות ניתן גם לבצע אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית.

ציסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis)

מחלה תורשתית חמורה ושכיחה יחסית (כ-1:2500 עד 1:3600 ילדים לוקים במחלה). המחלה מתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב, במליחות יתר של הזיעה ובתוחלת חיים קצרה יותר. המחלה נגרמת על ידי מוטציה בגן CFTR ומועברת אוטוזומית רצסיבית. הבדיקה מתאימה למרבית העדות אך יעילה פחות בבני העדות הבאות: הודו, אתיופיה, עירק, תימן ורפובליקות מוסלמיות של ברית המועצות לשעבר.

ניוון שרירים מסוג SMA

מחלה תורשתית קשה הפוגעת בתאי העצב בעמוד השדרה. הצורה השכיחה היא גם הקשה ביותר (SMA type I) וגורמת לתמותה לרוב עד גיל שנה. שכיחות המחלה כ-1:10,000 ושכיחות הנשאים בכל האוכלוסיות היא כ-1:50. הבדיקה השגרתית מאתרת רק 90% מהנשאים. המחלה נגרמת לרוב בשל מוטציית חסר של אקסון 7 בגן SMN1 ומועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית.

טיי זקס

זוהי מחלה תורשתית שכיחה יחסית עם שכיחות נשאות באשכנזים של 1:30 ובקרב יוצאי מרוקו 1:100. המחלה באה לידי ביטוי לראשונה בגיל שלושה עד שישה חודשים ומתאפיינת בהידרדרות הדרגתית עד לפיגור התפתחותי קשה, פרכוסים, עיוורון ועוד. החולים מתים לרוב בגיל שנתיים עד ארבע. בעבר נהגו להפנות במהלך ההריון את הבעל לביצוע בדיקה אנזימטית. כיום הבדיקה נערכת בשיטה מולקולרית, כמו שאר הבדיקות, וכל אחד מבני הזוג יכול לעבור אותה. המחלה נגרמת בשל מוטציות בגן HEXA המועברת בתורשה אוטוזומית רצסיבית.

מחלה המתאפיינת בנזק עצבי במערכת העצבים הסנסורית (תחושתית) והאוטונומית (חלק ממערכת העצבים השולט בפעילות בלוטות הגוף, שריר הלב ועוד). הדבר מתבטא בעודף הזעה, בעיות בליעה, בעיות באיזון חום הגוף ולחץ דם, חסר בדמעות, היעלמות פקעיות הטעם בלשון ודלקות ריאה חוזרות. שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים מגיעה ל-1:30.

מחלה קשה המתבטאת זמן קצר לאחר הלידה בפגיעה במערכת העצבים המרכזית המאופיינת בריפיון כללי, פרכוסים, נסיגה בהתפתחות הפסיכו-מוטרית והיקף ראש גדול מהרגיל. הילדים הלוקים במחלה מתים בדרך כלל לפני גיל שלוש. המחלה נגרמת על ידי מוטציה (פגם בחומר תורשה) בגן ASPA. ביהודים ממוצא אשכנזי ניתן לזהות כ-98% מנשאי הגן הפגום למחלה על ידי בדיקת שתי המוטציות האופייניות. שכיחות הנשאים באשכנזים כ-1:60.

המחלה מתבטאת באנמיה קשה וכן הפרעה בגדילה, שינויים בעצמות כתוצאה מפעילות מוגברת של מוח העצם והגדלת הטחול. החולים זקוקים לעירויי דם לעיתים תכופות. את המחלה ניתן לרפא במקרים מסוימים על ידי השתלת מוח עצם מתורם מתאים. המחלה שכיחה בעיקר בקרב האוכלוסיה הערבית וביהודים מאזור אגן הים התיכון, כורדיסטאן, עיראק, אירן ומרפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר.

מדובר במחלה אוטוזומית רצססיבית הנגרמת בשל מוטציה בגן של שרשראות בטה גלובין של מולקולת ההמוגלובין. נשאות של ביתא תלסמיה מאופיינת באנמיה קלה עם נפח כדוריות דם נמוך (MCV נמוך מ-78) וריכוז המוגלובין נמוך בכדורית (MCH נמוך מ- 27). לכן, בדיקת הסקר לזיהוי נשאים נעשית בספירת דם מלאה. אם מזוהים ערכים חשודים הנבדקים מופנים לבדיקת אלקטרופורזה של ההמוגלובין. בדיקה זו מאבחנת בוודאות את מצב הנשאות.

2. בדיקות שאיגוד הגנטיקאים קבע שניתן לבצע

בנוסף למחלות המומלצות יש רשימה ארוכה של מחלות שניתנות לבדיקה ומסובסדות באופן חלקי על ידי הביטוחים המשלימים. רשימת המחלות מתעדכנת מעת לעת ורצוי לבדוק לפני כל הריון האם התווספו מחלות נוספות לרשימה או שהתווספו מוטציות חדשות למחלה נבדקת.

3. בדיקות שאיגוד הגנטיקאים ממליץ ליידע

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מחלות בקטגוריה זו לא אמורות להיבדק בבדיקות סקר. זאת משום שמדובר במחלות קלות,

כאלו שיש להן טיפול או ריפוי או שהן מופיעות בגיל מבוגר. אם בכל זאת יש מטופלים המעוניינים להיבדק עליהם לעבור תחילה ייעוץ גנטי פרטני, על פי הנחיות משרד הבריאות.

רשימה זו כוללת, בין השאר, את המחלות הבאות: מחלת גושה, חירשות לא תסמונתית (מוטציות בגנים קונקסין 26, 30 ו-TMC1), ניוון שרירים מחוסר דיספרלין, לבקנות, קדחת ים תיכונית FMF ועוד רבות אחרות.

מחלות גנטיות אחרות במשפחה

במקרים בהם קיימת מחלה גנטית ידועה במשפחה, מומלץ לעבור ייעוץ גנטי, רצוי עוד לפני ההריון. אם ידועה המוטציה הגורמת למחלה, ניתן לקבוע מי מבני המשפחה הינו נשא ובהתאם להציע אבחון טרום לידתי או טרום השרשתי. אם המוטציה הגורמת למחלה לא ידועה, ניתן כיום באמצעים מודרניים לאבחן את החולה במשפחה ולזהות גם מוטציות נדירות.