הנאשם ברצח אבו חדיר: "אמרנו הם לקחו לנו שלושה - בוא ניקח להם אחד"
יוסף בן דוד, הנאשם ברצח הנער מוחמד אבו חדיר, סיפר בעדותו במשטרה כי אמר לשני הנערים שהיו איתו "זה אפשר להתגבר עליו, תצאו מהרכב מהר". כשהנער הערבי ניסה לחייג בטלפון, סיפר בן-דוד, שני הנערים הכו אותו והכניסו אותו לרכב ושם חנקו אותו. "צעקתי לו 'תגמור אותו'". בחקירה הוסיף: "רצינו לענות את הקורבן, שיידע שהוא הולך למות כקורבן על יהודים שנרצחו"
בהתחלה הם רצו להכות או לגרום נזק לרכוש של ערבי, אך בהמשך תכננו יוסף בן-דוד ושני נערים נוספים לרצוח ערבי, כנקמה על חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון. בעדותו במשטרה שחזר בן-דוד - שהואשם ברצח הנער מוחמד אבו חדיר וזה שיזם את המעשה המזוויע - בפרוטרוט את אירועי ליל הרצח שזעזע את המדינה והבעיר את מזרח ירושלים. לידי ynet הגיעו היום (ב') תמלולי החקירות, והן מתפרסמות כאן לראשונה.
אבו חדיר משועפט נחטף בתחילת חודש יולי על-ידי יוסף חיים בן-דוד, בן 29 מהתנחלות אדם באזור ירושלים, ושני נערים נוספים. על פי כתב האישום, הבחינו השלושה בנער בסביבות 3:45. שניים מהם ירדו מהמכונית ופנו אליו כדי לוודא שהוא ערבי. אבו חדיר חשד בהם, התקשר לדודו וניסה להתרחק, אך הנאשמים הכו אותו והכניסו אותו למכונית.
אז, כך לפי עדותו של בן-דוד, התקבלה ההחלטה לנסוע לכיוון שועפט ובית חנינה, כדי "להתעלל במישהו ערבי או לגרום נזק לרכוש או שמישהו יקבל מכות, לא היה משהו מוגדר...". כך הסתובבו השניים בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים, אך כיוון שנתקלו בכל פעם בכמה ערבים יחד - הם נמנעו מלהתעמת איתם. "חיפשנו גבר ערבי בודד שנסדר לו את העניינים על מנת שיחטוף מכות", סיפר הנאשם ברצח.
"לתת לו מכות רצח ולהעיף אותו"
לבסוף הבחינו השניים באישה עם עגלה ושני ילדים קטנים באזור הגבעה הצרפתית. הנער שהיה עם בן-דוד ירד מהרכב ותקף את ילדיה ובהמשך גם אותה. "אמרנו שילדים היא כבר לא תביא לעולם, אז החלטנו לתת לה מכות. היא הייתה עם רעלה... הוא תפס את הילד בחניקה... ובילד השני בעט כדי שילך מהמקום... ראיתי שהוא נותן לה אגרוף באף... היא עפה לרצפה ואז היא צרחה", תיאר בן-דוד.
השניים נמלטו מהמקום, הנער חזר לישיבה שבה הוא לומד ובן-דוד חזר לביתו. למחרת קבעו יחד עם קטין נוסף כי ייפגשו בביתו של בן-דוד באדם "לנגן בגיטרות". כשנפגשו, שוב עלה עניין הנקמה, כשהפעם המטרה מוצהרת. בן-דוד תיאר בחקירתו את השתלשלות אירועי רצח אבו חדיר לפרטים. "אמרנו שננקום בערבים ונלך לשרוף להם מישהו, למעשה לפני כן ידעתי שאני הולך לשרוף ולקחתי שלושה בקבוקים ריקים מהבית, מצאנו עוד שניים ונסענו לתחנת הדלק של חיזמה, שם מילאתי חמישה בקבוקים של ליטר וחצי של קולה בדלק".
את הכוונה לשרוף ואת מילוי הבקבוקים מסביר בן-דוד בעדותו: "היינו חמים וכועסים וקבענו שנשרוף לערבים משהו... אמרנו הם לקחו לנו שלושה - בוא ניקח להם אחד". כך מסביר בן-דוד כי החליטו לחטוף מישהו, "לתת לו מכות רצח ולהעיף אותו".
השלושה שוב חיפשו אחר קורבן בשכונות הערביות של ירושלים ובכפרי האזור, בין לבין עישנו סיגריות ושתו משקה אנרגיה. בן-דוד מתאר כי ניסיון של מוכר ערבי להחזיר להם עודף חסר גרם להם לסגת מעט מכוונתם המקורית: "אז החלטנו שאנחנו חוטפים מישהו לא על מנת להרוג, אלא לתת לו מכות...".
השלושה המשיכו בחיפושים, כשלפתע הבחינו במוחמד אבו חדיר. בתחילה הוא נעלם להם משדה הראייה, אך רגע לפני שוויתרו - לדברי בן-דוד - הבחינו בו שוב יושב לבדו. בן-דוד עצר מיד את הרכב ושני הנערים שהיו עמו ירדו לרחוב. "אמרתי להם, זה אפשר להתגבר עליו, תצאו מהרכב מהר". השניים שאלו את אבו חדיר לגבי כיווני נסיעה, "הוא לא כל-כך ענה, ולא דיבר עברית, אמר ישר וימינה", תיאר בן-דוד.
באותו זמן הבחינו הנערים כי אבו חדיר חושד, נעמד ומנסה לחייג בטלפון הנייד. "באותו רגע ראיתי שא' נותן לבחור סטירה וי' תפס אותו בפה שלא יצרח. א' נכנס לרכב ראשון כשהוא תופס את הבחור בידיים, וי' סתם לו את הפה והכניס אותו בכוח לרכב, הבחור ניסה להשתולל ומתח את הרגל, שלא נוכל לסגור את הדלת".
על מנת להכניס את אבו חדיר לרכב הוריד י' את ידו מפיו וזה הצליח לזעוק את מילותיו האחרונות, "אללה אכבר", תיאר בן-דוד. אבו חדיר הוכנס כולו לרכב, ובן-דוד נעל אותו. במקביל הגיע למקום רכב שנהגו צעק לעבר החבורה "הלו, הלו". הם נסעו מהמקום. "באותו רגע לא האמנתי שזה קורה באמת, בשלב הזה י' חנק את הבחור בגרונו, ואני צעקתי לו 'תגמור אותו, תגמור אותו. שיהרוג אותו'", העיד.
"זה בשביל משפחת פוגל, זה בשביל שלהבת פס"
כך מתאר בן-דוד ברצף בחקירתו: "הבחור החל לחרחר ובשלב מסוים הפסיק להיאבק ולא דיבר... האווירה ברכב הייתה של פחד כאילו זה אמיתי, זה לא אנחנו בין דיבורים למעשים, לא האמנתי שזה קורה". בהמשך החליט בן-דוד לנסוע ליער ירושלים "על מנת להיפטר ממנו, אמרתי לי' שיגמור אותו כי אלה יש להם שבע נשמות, שלא יקום".
בהמשך עצר בן-דוד את הרכב בצד הדרך והחשיך את האורות כשהוא מוציא את אבו חדיר מהרכב. "נגעתי ברגל של הבחור והיא הייתה קרה, בשלב הזה העיניים שלו היו פתוחות והוא לא היה בהכרה... לא ראיתי את פניו של הבחור, הייתי עצבני ומתוסכל, משכתי את הבחור מהקפוצ'ון שלו והוא נשמט לרצפה. רעדתי מזה שהוא יקום עליי, אמרתי 'איפה הלום, איפה הלום', אני לא זוכר אם מישהו נתן לי או לקחתי לבד... ואז נתתי לבחור מכות בראש עם הלום תוך כדי זה שאני אומר 'זה בשביל משפחת פוגל וזה בשביל שלהבת פס, התחיל להיות נקודה של דם".
לאחר שהכה את אבו חדיר חסר ההכרה בראשו, הורה לאחד הקטינים להביא את הדלק, הקטין השני העדיף להישאר ברכב ולא לקחת חלק במעשה. "הוא התחיל לשפוך את הדלק על הראש של הבחור ואז נתן לי את הבקבוק ואני המשכתי לשפוך דלק לבחור על הרגליים שלו. בסך הכול שפכנו את כל הבקבוק".
בטרם שרף את אבו חדיר, שעל פי הדו"ח הפתלוגי היה עדיין בחיים עד שנשרף למוות, בעט בו בן-דוד, לעדותו. "נתתי שלוש בעיטות לבחור ברגליים, ואמרתי תוך שאני בועט 'זה בשביל אייל, זה בשביל נפתלי וזה בשביל גיל-עד". כך המשיך בן-דוד לתאר: "הוצאתי מצית, הדלקתי את הבחור".
בתשובתו לשאלה אם השלושה תכננו לרצוח עוד בטרם יצאו לדרך, בן-דוד סתר את עצמו וטען בחלקים מעדותו כי רק ביקשו להכות מישהו ולשחררו, ורק לאחר שנחטף אבו חדיר הוחלט "לגמור אותו, לרצוח אותו". בעדות אחרת הודה: "תכננו לפגוע בנפש, זאת אומרת להרוג... לענות אותו ולהרוג אותו". כשנשאל מה הכוונה ב"לענות", השיב: "שהקורבן יידע שהוא הולך למות כקורבן על יהודים שנרצחו".
"אנחנו יהודים, יש לנו לב"
השלושה נכנסו לרכב וחששו שהוא נשרף מכיוון שאבו חדיר היה צמוד אליו. בן-דוד הוסיף וציין: "המניע לא היה חס וחלילה לשרוף... שמענו רעש ופחדנו שהוא קם - אז החלטנו להרוג, להיפטר ממנו... כשאני אומר שאנחנו לא מסוגלים לראות דם, הכוונה שאנחנו לא אכזרים כמו בני ישמעאל".
בהמשך השלושה השמידו את הראיות, כלי הרצח, נעליו של אבו חדיר ועוד. הם שטפו ידיים בממטרות, עישנו והחליפו בגדים כדי להעלים את ריח הדלק. "הייתה מתיחות רבה ולא יכולנו לדבר כי המעשים שעשינו זה לא כמו הדיבורים, אנחנו יהודים, יש לנו לב", אמר. בהמשך שוחחו השלושה על כמה היה קל לתפוס את אבו חדיר. "וכל אחד שפך את הלב והתחרטנו למה עשינו את זה, "אמרתי להם, הייתה מטרה אבל זה לא בשבילנו, טעינו, אנחנו יהודים רחמנים אנחנו בני אדם".
בהמשך נסעו השלושה לביתו של בן-דוד באדם. בדרך לשם עיכבו אותם שוטרים במחסום חיזמה. "דפק לי הלב", אמר. הם פתחו את תא המטען של הרכב, ביקשו מהם תעודות מזהות והעירו לבן-דוד על כך שנסע ללא אורות. כשהגיעו לאדם, ניגנו בגיטרות והלכו לישון.
במהלך הנסיעה ליער ירושלים חנקו שני הנאשמים את אבו חדיר, והוא איבד את הכרתו. מעט לפני הכניסה ליער, ביקש בן-דוד משני הנערים לקבל לידיו את מכשיר הטלפון של הקורבן, ואז זרק את הסוללה והשמיד את כרטיס הזיכרון.
הנאשמים הורידו את הנער מהמכונית ובעטו בראשו תוך אזכור שמותיהם של משפחת פוגל, שלהבת פס ושלושת הנערים החטופים מגוש עציון. בן-דוד אמר לשני הנערים כי עליהם לשרוף את הקורבן, "כדי שלא יקום עליהם" וכדי להשמיד ראיות שעלולות לקשרם למעשה. השניים שפכו דלק מבקבוקים שהכינו מראש על גופו, ואחד מהם הצית אותו. אבו חדיר נשרף למוות בעודו חסר הכרה.
כשנשאל אם הוא מעוניין להוסיף משהו מעבר לשאלות החוקר, השיב בן-דוד: "אני מביע חרטה מעומק לבי על אותם נערים שנחטפו ונרצחו ועל שלהבת פס ועל משפחת פוגל, וגם אני מביע את צערי ומתחרט על מה שעשיתי לנער אבו חדיר... ואני מצטער בפני משפחת הנער, ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יסלח לי".
"מדובר במעשה חמור ומזעזע שבוצע על רקע גזעני נגד נער חף מפשע", כתב היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין עם הגשת כתב האישום. "אני מבקש להביע את צערי העמוק על מעשה אכזרי זה, הנוגד את המוסר האנושי הבסיסי".
את אחד הקטינים מייצג עו"ד אבי חימי, את השני מייצג עו"ד בנצי קבלר, ואת החשוד העיקרי שיוצג עד כה על ידי עורכי הדין של חוננו, בהם עו"ד עדי קידר ועו"ד נפתלי ורצבגר - מייצגת כעת הסנגוריה הציבורית.
לפנייה לכתב/ת 
