עד 132: העמק הירוק שתושביו פשוט לא מתים
תוחלת החיים בפקיסטן היא כ-65 שנה, אבל בעמק נילום היפהפה והמושלג חיים תושבים עד גיל 100 ויותר, ויש מי שטוען אפילו שגילו 132. איך זה קורה?
ייתכן שגילו יותר מ-100, אבל חפיזוללה ממשיך ללכת לעבודה מדי יום. בעזרת מקל הליכה, הקשיש בעל הזקן הלבן מגיע אל שדותיו בעמק נילום היפהפה בפקיסטן בדיוק כפי שעשה בימים שבהם האימפריה הבריטית שלטה עדיין בחלק הזה של העולם.
עוד חדשות בעולם :
- "הפסנתרן": גרסת מחנה הפליטים הסורי
- 1,000 מתו מאבולה: מי יקבל את התרופה?
- "משלחת סיוע" מרוסיה: פלישה לאוקראינה?
- ידיים נקטעו, לכודים התאבדו. עדויות מההר
פקיסטן הוכתרה רק לאחרונה על-ידי האו"ם כאחת המדינות שהכי גרוע להיות בהן אדם זקן, ודו"ח הארגון קבע כי המדינה אינה יכולה לספק די ביטחון וחופש עבור מי שעברו את גיל 60. ובכל זאת, יותר מעשרה בני 100 שכמו חפיזוללה חיים בכפר מבודד בקשמיר, דוחים את הקביעות האלה וזוקפים את אריכות החיים שלהם לזכות אורח החיים הפשוט שסיגלו לעצמם בהרים.
עמק נילום שלמרגלות שרשרת ההימלאיה התחתונה תחום על-ידי נהר שאורכו 200 קילומטר, והוא מספק כמה מהנופים המרהיבים ביותר על פני האדמה. הרים לבנים משלג ומסולעים, מפלים ושדות מרעה ירוקים מקיפים את הכפר צ'טה שבו פגש כתב סוכנות הידיעות הצרפתית AFP נשים וגברים הטוענים כי גילם יותר מ-100.
חפיזוללה טוען שגילו כעת 132 שנה, ואם יש אמת בדבריו - הרי שהוא האדם הזקן ביותר על פני האדמה. לעומת זאת, לפי מרשם האוכלוסין הפקיסטני גילו "רק" 107. הוא טוען כי תזונה בריאה, המבוססת בעיקר על מזון טרי ובשר שהוא אוכל מפעם לפעם, היא הסיבה לאריכות חייו.
חפיזוללה חי בימי השלטון הבריטי בהודו והיה עד לחלוקת הודו ופקיסטן. הוא אומר כי מה שזכור לו יותר מכול הוא יוקר המחיה הנמוך בימיו כבחור צעיר. "נהגנו לאכול ירקות וקטניות", הוא נזכר. היו לו שלוש נשים שמתו, אבל לדבריו אשתו הרביעית, עיסם ג'אן, הקדישה את עצמה לסייע לו לחיות זמן רב ככל האפשר. "אני עושה כל מה שאני יכולה בשבילו, אני מטפלת עבורו בכול", אומרת הרעיה המסורה, בת 70, בעודה מעסה את כפות רגליו.
בני 100 יש בכל כפר בעמק
צ'טה וכפרים הסמוכים לו נמצאים בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים, והם מנותקים משאר המדינה במשך כמעט חצי שנה בגלל השלג. הגובה באזור זה גם מגביר את ייצור תאי הדם האדומים בגוף, והאוויר הצלול נטול כל סוג של זיהום אוויר מחניק כמו זה ששורר בערים הגדולות של פקיסטן.
אף שעמק נילום בפקיסטן הוא אתר תיירות מועדף, הוא נחשב לכזה שבאופן יחסי האדם לא הספיק להשחית אותו. אין שווקים סמוכים, אין מזון מהיר והתושבים מספקים בדרך כלל בעצמם את המוצרים שהם זקוקים להם. "החקלאים עדיין משתמשים בשוורים כדי לחרוש את השדות שלהם", אומר ראש הכפר, עבד אל-חליק, בן 75.
הוא אומר כי הגברים והנשים שגילם צעיר מתעוררים מוקדם בבוקר, בסביבות השעה 04:00, ועובדים עד לשקיעת החמה. הם עוסקים בעבודות חקלאיות כמו למשל חטיבת עצים, נגרות וטיפול במקנה - דבר שתורם גם הוא לבריאותם הטובה.
מוחמד שפל חאן ממנהל האוכלוסין בפקיסטן אומר שרק כ-60% מהאוכלוסייה באזור הוכנסו עד כה למאגר הנתונים הארצי, אבל הוא בהחלט יודע לספר שבכל כפר בעמק הזה יש לפחות עשרה אנשים שגילם נע סביב 90 או 100. מדובר בעובדה שעומדת בניגוד מוחלט לכך שתוחלת החיים הממוצעת בפקיסטן היא 64 לגברים ו-66 לנשים, לפי ארגון הבריאות העולמי. לפי האו"ם פקיסטן היא אחת משלוש המדינות שהכי גרוע להזדקן בהן, והיא גם הגרועה ביותר בקטגוריה של "סביבה תומכת", המבוססת על מדדים של ביטחון וחופש תנועה.
סבת חאן, עוד זקן מקומי שטוען כי הוא בן 102 אף שלפי רישומים רשמיים גילו 92 "בלבד", אומר כי אזור הולדתו השלו והעובדה שאין גורמים הפוגעים משמעותית בבריאותו, הם שאפשרו לו לחיות זמן רב כל כך. "אני בריא הודות לאל", הוא אומר, ונכדיו הרבים מקיפים אותו. "כמעט לא הייתי חולה, ואני אדם זקן עכשיו".