עדנה שמש בין דפים דיגיטליים
בילדותה קראה עדנה שמש בספרו של אסימוב על עולם בו ספרים גשמיים הופכים להיות משהו שרואים רק במוזיאון. היום היא שמחה שהחזון מתממש, משיקה את "דיונות החול של פריז" באתר "עברית" ושומרת על היערות
כשהתחלת לכתוב, דמיינת שקוראים ידפדפו יום אחד בספר שכתבת באמצעות עמודים דיגיטליים?
"כשהתחלתי לכתוב הייתי בת תשע לערך, לכן אני מניחה שאז היה לי קצת קשה לדמיין קורא פוטנציאלי מדפדף בעמוד דיגיטלי - מי בכלל חשב על אפשרות טכנולוגית כזאת - אבל עוד בהיותי תלמידת תיכון התוודעתי לסיפור הנפלא The Fun They Had שכתב אייזיק אסימוב, סופר הבדיון המדעי הנודע, ויש בו חיזוי נפלא ומדויק של העתיד שכיום הוא ההווה שלנו.
"אחרי שקראתי את הסיפור המרתק הזה, לא היה לי ספק שיום אחד יצוצו ספרים כאלה, מוזרים, רב-פעמיים, שאינם עשויים נייר. מובן שלא ידעתי שהטכנולוגיה תהיה דיגיטלית, ובוודאי שלא היה לי מושג שיום אחד אף אני אהיה בין הסופרים שספריהם יֵצאו לאור בפורמט דיגיטלי. אבל אני שמחה מאוד שזה כך".
מה הסצנה האהובה עלייך בספרייך?
"שתי סצנות משמעותיות עבורי: בסיפור 'אמסטֶל', (מתוך קובץ הסיפורים שלי הנושא שם זה) אמא של טולי לוקחת אותו לבר ומשתכרת, ורק שם, בשיכרונה, היא מגלה לבנה דברים שאין הוא יודע על חיי הוריו ועל מקומו בחייהם: מילים שננעצות בלבו ומשנות את האופן שבו הוא רואה את אביו ואת אמו, ואת עצמו.
"בסצנה אחרת, מתוך 'דיונות החול של פריז', אלבר מחפש ביחד עם אביו את טאהֶר, אחיו הקטן, ולא מוצא אותו, עד שהוא מבין פתאום היכן אחיו, ומוליך את אביו אל דיונות החול הזהובות שבשולי הכפר, באלג'יר. שם הם אכן מוצאים את הילד הקטן יושב על החול הנודד כמו בודהה קטן, נושם את אוויר המדבר, מתמזג עם העולם ועם מרחביו, וחוֹוֶה אותם עמוקות בחושיו".
יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"בהחלט. יש נקודות תפנית בחיים שהן נקודות אל-חזור. למי שיש סמארטפון, למשל, לא ממש יודע איך הוא הסתדר בלעדיו. כך אני מרגישה מאז שקניתי אייפד. בניגוד לספר הסטטי, המודפס, באייפד אני יכולה להגדיל אותיות, לקרוא בחושך בלי להעיר את בן זוגי, לקחת איתי עשרים ספרים לחו"ל בתוך מכשיר שגודלו כגודל ספר אחד. אז למה בכלל להדפיס ספרים? (עִזבו את עניין ההסנפה של הדפים, הדפדוף והאימוץ אל הלב - אלה הרגלים שיעברו מן העולם), ובאמת למה לכרות יערות, למלא מחסנים, וחנויות וספריות כשאפשר להכיל ספרייה שלמה בזיכרונו של מכשיר אחד?
"אני מוצאת שזה מוסרי ומעשי הרבה יותר. כבר קראתי באייפד כמה ספרים ("אדום החזה", "תיק נעדר", "אפשרות של אלימות", "המושיע") ובלבי כבר נפרדתי לשלום מהספר המודפס. אם זה יהיה תלוי בי, אקרא רק ספרים בפורמט דיגיטלי. וליערות - שלום".
איך את חושבת שחוק הספרים ישפיע על הספרות הדיגיטלית?
"מטרתו של חוק הספרים החדש היא ליצור חלוקת רווחים הוגנת יותר בין כל המשתתפים ביצירת ספר ומכירתו - בראש ובראשונה הסופרת או הסופר, שעד עתה, באופן אבסורדי, הרוויחו מעט מאוד, אם בכלל, מיצירותיהם. העיקרון צריך להיות דומה בפורמט הדיגיטלי ואף יותר מזה: היות שההוצאה על הפקת ספר דיגיטלי קטנה בצורה דרסטית ואף מייתרת במידה לא מבוטלת את מערך ההוצאה לאור וההפצה כפי שהכרנו אותן עד היום, כך היוצרים צריכים להרוויח נתח גדול הרבה יותר עבור עמלן. ואכן, זה כבר קורה בפועל".
איך את מדמיינת את ענף הספרות הישראלית בעוד 20 מהיום?
"בעוד עשרים שנה מהיום תעמוד ילדה, כמו בסיפורו של אייזיק אסימוב, בעליית הגג בביתה וייפול לידיה ספר ישן, כרוך ומודפס. היא תביט בו בסקרנות ובעניין, כמו שמביטים במוצג מוזיאלי נדיר. היא תשרוק בהתפעלות, תבחן את הספר מכל עבריו ותמהר לרדת אל חדרה, אל הספרייה הדיגטלית שלה המכילה את כל הספרים שהיא אוהבת.
"בעוד עשרים שנה תתייצב הספרות העברית (והעולמית) הדיגיטלית סביב מוקדי כוח תרבותיים חדשים - אולי מערכת מבקרות ומבקרים, אולי מדד פופולריות ברשת או מדד מוסכם אחד - שעל פיו יימדדו רמתו וערכו של ספר. כמה קל יהיה אז לשמור ספרים בספרייה וירטואלית ולהפיץ בכל העולם את דבר קיומו של ספר חדש נפלא, ולחילופין, למחוק מן המדף הווירטואלי ומן התודעה ספר שלא נמצא בו עניין".
לפנייה לכתב/ת 
