90% הצלחה לכיפת ברזל, 10 פצמ"רים יורטו בעוטף עזה
חיל האוויר חושף את נתוני הירי של חמאס במבצע "צוק איתן": 3,500 רקטות ופצמ"רים - 60 נורו לגוש דן, לירושלים ולפאתי חיפה. בצה"ל אומרים שאחוזי ההצלחה היו טובים יותר אפילו מב"עמוד ענן" - ואיך מנעו חיילי כיפת ברזל אסונות ברגע האחרון?
הפסקת האש שעליה סוכם בין ישראל לחמאס תסתיים הלילה (יום ד') בחצות, ובחיל האוויר נערכים לקראת האפשרות שהירי יחודש עם פריסה מלאה של תשע סוללות כיפת ברזל ברחבי הארץ ויותר מ-50 נקודות פריסה של משגרים, מכ"מים וקרונות פיקוד ושליטה של כיפת ברזל. במהלך מבצע "צוק איתן" ספרו במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר את היירוט האלף של כיפת ברזל מאז היירוט המבצעי הראשון, באפריל 2011.
בימי הלחימה בדרום רשמה כיפת ברזל כ-600 יירוטים מוצלחים ב-90 אחוזי הצלחה, בנוסף ל-20 יירוטים שנרשמו במהלך מבצע "שובו אחים". קצין בכיר בחיל האוויר אמר היום כי פריסתה הנוכחית של כיפת ברזל היא "פריסת ההגנה האווירית הגדולה והרחבה ביותר שהייתה אי פעם, והיא כוללת את יתר מערכי ההגנה האווירית, ובהם סוללות הפטריוט".
אותו קצין בכיר אמר כי מתוך 5,000 חיילי מערך ההגנה האווירית שעדיין פועלים במסגרת המבצע יש 3,000 חיילים סדירים ו-2,000 שגויסו למילואים בצו 8 ופעילים יותר מ-40 יום ברצף.
לפי נתוני חיל האוויר, מתוך כ-3,500 רקטות שחמאס ירה במהלך המבצע כאלף היו פצמ"רים, 250 היו רקטות שנורו לטווחים בינוניים של עד 40 ק"מ ו-60 היו רקטות לטווחים רחוקים שכללו את גוש דן, האזור שמצפון לו ואזור ירושלים. "ראינו וזיהינו ירי מכוון וקבוע לנתב"ג וגם לבסיסי חיל האוויר", אמר הגורם, "לראשונה בעולם פטריוט יירט שני כלי טיס בלתי מאוישים (אחד מהם עם מצלמת גו-פרו) מתוך הטייסת שהקים חמאס בשנים האחרונות, ובמערך הגילוי וההתרעה שמספק את האזעקות לפיקוד העורף אחוז ההצלחה עמד על 99%".
הקצין הדגיש כי מערכות כיפת ברזל אינן אוטומטיות והחיילים שבקרונות ההפעלה התערבו פעמים רבות כאשר המערכת זיהתה רקטה ככזו שלא תיפול בשטח בנוי, בעוד המפעיל זיהה אחרת והחליט לשגר טיל מיירט (טמי"ר): "זה קרה בימים האחרונים מעל שדרות כאשר פצצת מרגמה לטווח ארוך יחסית סומנה אוטומטית כנפילה בשטח פתוח, אבל המפעיל התערב תוך 3-2 שניות ושלח טיל טמי"ר שיירט בהצלחה את הפצמ"ר, כל זה תוך פחות מ-30 שניות".
יחד עם זאת, ב-10% מהמקרים המערכת לא הצליחה ליירט רקטות במהלך המבצע, וכך נפלו יותר מ-100 רקטות בשטחים מיושבים: "ציפינו ל-80 אחוזי הצלחה, כמו בעמוד ענן, וקיבלנו יותר. רוב המקרים שבהם היירוט לא היה מוצלח נבעו מכשלי מערכת שהם בתחום הסטטיסטי החיובי של מערכות הגנה אווירית, ומיעוטם בגלל תפעול החיילים".
האתגר הבא של מערך ההגנה האווירית נוגע לפצמ"רים קצרי הטווח (כ-5 ק"מ), שהפכו את חייהם של תושבי עוטף עזה הסמוכים לגדר לסיוט בשל היעדר התרעה מספקת. "אין לזה פתרון נראה לעין בשנתיים הקרובות אחרי שבעבר ניסינו 18 פתרונות שונים, אבל כן צפוי פתרון של גילוי והתרעה טובים יותר, שייתנו התרעה של כ-15 שניות", אמר הגורם. בסך הכול במבצע יורטו עשרה פצמ"רים ארוכי טווח.
בתוך כך, בשנה הבאה תיקלט הסוללה העשירית של כיפת ברזל. עבור שלוש הסוללות החדשות של כיפת ברזל השתמשו בחיל האוויר במכ"מים לזיהוי שיגור רקטות. "תשע סוללות של כיפת ברזל לא יספיקו להתמודד היטב עם זירות אחרות", ציין הגורם, והזכיר את הסיבה לטענתו לכך שתושבי הפזורה הבדואית בנגב לא נכללים באופן מלא במעטפת ההגנה של כיפת ברזל, מה שהוביל לתוצאה קטלנית במהלך המבצע: "אנו מגנים על אזורים שבהם אנו יודעים שיש ריכוזי אוכלוסייה".
לפנייה לכתב/ת 
