מה קורה לפיד כשעושים להכל לייק?
כתב של וויירד ניסה לשגע את האלגורתים של פייסבוק וקיבל פיד שונה לחלוטין בתוך זמן קצר. אתם יכולים לנסות את זה גם, אבל אנחנו לא מבטיחים להישאר חברים שלכם
מבין מאות ואלפי העדכונים שעולים בפייסבוק בכל זמן נתון, הרשת החברתית מנסה להציג לנו בפיד את מה שרלוונטי לנו, את מה שהיא יכולה להרוויח ממנו כסף על ידי מודעות אישיות, ולעתים את מה שהיא רוצה כדי לשנות את הרגשות שלנו בניסוי שנוי במחלוקת. מה קורה אם אנחנו אלה שעושים את הניסוי ומחלקים לייקים חופשי על כמעט הכל?
זה מה שעשה כתב המגזין Wired, מאט הונאן. במסגרת ניסוי פרטי שהוא ערך, הוא לחץ על לייק על כל מה שהופיע בפיד שלו במשך 48 שעות. כלומר כמעט הכל. במהלך התחקיר הוא גילה שיש לייקים שמקפיצים קישורים נוספים, ואז היה נתקע בלופ אינסופי.
מקרה יוצא דופן נוסף - הונאן לא יכול היה לעשות לייק לחבר שהודיע על מוות במשפחה, פשוט כי לא היה נעים לו.
לאן נעלמו בני האדם?
כבר תוך זמן קצר היו לו מסקנות ביניים "אחרי שעשיתי לייקים למשך כשעה, לא היו בני אדם בפיד שלי יותר. הכל הפך למותגים ולמסרים במקום לאנשים והודעות". רוב הסטטוסים שראה בפיד היו של אתרי איסוף החדשות Upworthy ו-Huffington Post ומודעות פרסומת.
אחרי שעשה לייק לידיעה פרו-ישראלית הוא אומר שכל הפיד שלו זז ימינה במפה הפוליטית, והוא קיבל סטטוסים שמזוהים עם דעות ימין בארצות הברית, ומופעים של עמודי פייסבוק עם ארגונים וכלי תקשורת המזוהים עם הימין.
לצד זאת, הונאן הרגיש שהנסוי שלו מציג סטטוסים טיפשיים יותר ויותר ומבחני איזה X אתה, או רשימות שונות במקום דברים ברומו של עולם. ומעבר לכך, הוא התחיל להציף את החברים שלו, שהחלו לקבל הרבה עדכונים עליו בפיד שלהם.
איחלתי ללייק בהצלחה
קשה לגזור מסקנות ישירות מהניסוי של הונאן. הגולש הממוצע עושה לייק לדברים שמעניינים אותו, או שהוא רוצה לראות יותר מהם - אז לא מדובר במקרה רגיל.
הניסוי של הונאן לא בהכרח מוכיח משהו על פייסבוק או על הדרך שבה היא בוחרת את הסיפורים, אלא בוחן מקרה קיצון שהאלגוריתם של פייסבוק לא בהכרח ערוך להתמודד איתו - מה גם שהוא מעיד על מקרה פרטני של הפיד של אותו כתב, שכנראה מראש מכיל את תחומי העניין האישיים והמקצועיים שלו כנגזר מהעבודה שלו ככתב תרבות דיגיטלית.
אבל דווקא השימוש במקרה קיצון מלמד אותנו שאפשר לעשות מניפולציות בפיד בקלות, וכי כל לייק שלנו משפיע לאו דווקא לטובה.
ימין ושמאל
לפני כשלושה שבועות ד"ר רועי צזנה, מחבר הספר המדריך לעתיד, גם הגיע לתובנות על האלגוריתם של פייסבוק, לאור סטטוסים שנחשף אליהם בעקבות מבצע צוק איתן. לצזנה יותר מ-3,000 חברים בפייסבוק אך הוא ציין כי "בימים האחרונים התחוורה לי תופעה מזעזעת: אני לא רואה דעות של ימנים או שמאלנים קיצוניים בפייסבוק".
צזנה מסיק מהבדיקה שערך על הפיד שלו, כי פייסבוק מנסה לספק לו דעות שתואמות פחות או יותר את השקפתו - למשל אהבתו לבשר ותמיכתו בניסויים בבעלי חיים הרחיקה ממנו לדבריו סטטוסים של טבעונים. "האלגוריתם שסקר את פעולותיי (...) 'הבין' במהרה כי עמדותיי רחוקות מאלו של חבריי הטבעוניים, והחל להתאים את החדשות שקיבלתי לפי תחומי העניין שלי", הוא כותב ובהמשך מציין "האלגוריתם יצר גדר הפרדה גבוהה עבורי מבלי שאדע זאת ומבלי שאגיד לו לעשות זאת. וגדר ההפרדה הזו אינה רק גבוהה, אלא גם בלתי-נראית. איני יודע אפילו שהיא קיימת. אני רק יודע שרוב הסטטוסים החדשים אליהם אני נחשף מדי יום בפייסבוק, תואמים באופן חשוד לדעותיי הקיימות".
צזנה אומר שמדובר בבעיה ומציע לפתור אותה "אז מה עושים כדי למנוע הקצנה קבוצתית וכדי להיחשף לדעות האחר?", הוא כותב, "הפתרון בו אני בחרתי פשוט (...) אני נמנע באדיקות דתית כמעט מלסנן את התגובות, למחוק אותן, או להפסיק להתחבר עם האנשים שכתבו אותן".
גם צזנה כמו הונאן רוצה לתעתע והוסיף "ואם זה לא מספיק, הרי שאני גם עושה לייקים אקראיים בפייסבוק כדי לבלבל את האלגוריתם".
לפנייה לכתב/ת 
