אכפת לכם להחזיר לנו את המדרכה?

על כל צעד ושעל פוגש כיום הולך הרגל מחסומים נייחים וניידים. החל במכוניות חונות באישור העירייה שאינה דואגת למקומות ראויים, דרך אופנועים וקטנועים המקצרים דרכם ודוהרים על המדרכה או סתם חונים עליה, וכלה באופניים וקורקינטים רגילים וחשמליים שמספרם גדל בקצב אדיר, המשייטים להם במהירות אדירה בין קשישים וילדים. וכמובן, איך אפשר בלי פחי אשפה ענקיים מטונפים שתכולתם זולגת למדרכה, ושאינם מוחזרים על-ידי עובדי העירייה למתקנים בבניינים, או כסאות בתי קפה הגולשים הרחק מעבר לתחום שהוקצה להם ועמודים מיותרים ומיותמים במרכז המדרכות והפתעות אחרות.

שנת הלימודים בבתי הספר וגני הילדים עומדת להיפתח בעוד כשבועיים, וזה הזמן גם להזכיר את הסכנות והקשיים עימם נאלצים להתמודד מדי יום הורים וילדים הנאלצים לבצע סלאלומים מורכבים בין עצמים שונים, או גרוע מכך, לרדת לכביש ולהתמודד שם עם המכוניות החולפות רק כי דרכם על המדרכה הייתה חסומה. אולי הגיע הזמן להוסיף עוד פרק חשוב בלימוד הליכה בטיחותית ברחוב - לא מספיק לחצות את הכביש בזהירות, אלא יש להפגין ערנות מרבית על המדרכה. לגבי יתר האוכלוסיות הנחשבות חלשות, למשל קשישים ונכים, אין שום צורך בתזכורת. הן סובלות במשך כל השנה. לא במקרה, קשישים, ילדים ונכים תופסים אחוז ניכר מכלל הפצועים המגיעים לבתי חולים עקב תאונות על המדרכות, לפי נתוני בית החולים דנה ומכון גרטנר.

מה עושים אם כך, ומי בכלל אמור לסייע בניקיון המדרכה? אכיפת איסור נסיעת כלי רכב על המדרכה היא כמובן בסמכות המשטרה, שמעדיפה להעמיד זאת בסדר עדיפות משני. העברת סמכויות לידי הרשות העירונית נידונה כעת, אולם אם אכיפה זו תתבצע כפי שמתבצעת אכיפת חניית כלי רכב, העתיד ממש אינו ורוד. בכירי עיריית תל אביב מצהירים אמנם השכם והערב שהולכי רגל נמצאים בראש סדר העדיפויות, אך בפועל המצב שונה לחלוטין והולכי הרגל לא נתפסים על-ידי הרשות העירונית כמשתמשי דרך חשובים מספיק.

ובינתיים, קהילת הולכי הרגל התל-אביבית עדיין ממתינה להתייחסות רצינית, מעמיקה והוגנת מצד נבחריה, מקבלי ההחלטות במועצת העיר. בינתיים היא אינה מקבלת אותה.

הכותבת מקימה ומנהלת את "מחזירים את מדרכות ת"א להולכי הרגל " ופעילה בתחום בעירייה, בכנסת ובמשרדי ממשלה