דוקטור, תצחיק אותי: הצדעה לפיטר סלרס
האיש הקטן מהרדיו הבריטי הפך לכוכב הוליוודי אגדי, שסירב ללכת עם הזרם והתעקש על תפקידים יחודיים והיסטריים, ושלל חיקויים. בדרך כלל, תפקיד אחד בסרט אפילו לא הספיק לו. מהמפקח קלוזו ועד "ד"ר סטריינג'לאב" - מועדון הסרט המופרע במחווה לפיטר סלרס
הוא היה בלש כושל, מלך של מדינה דמיונית, אפילו נשיא ארצות הברית. הוא גילם שישה תפקידים בו זמנית בסרט אחד. הוא נחשב לאחד הגאונים הגדולים בהיסטוריה של הקומדיה - אבל כשביקשו לראיין אותו עצמו, השיב: "תנו לי לגלם כל דמות - רק לא את עצמי. את זה דאגתי להסיר בניתוח". אירועי מועדון הסרט המופרע בסינמטקים מוקדשים החודש לחייו ויצירתו של האחד והיחיד - פיטר סלרס, עם הקרנת הסרט "ד"ר סטריינג'לאב", שהורכז כאחת משלוש הקומדיות הטובות בכל הזמנים. אבל לפני שנתחיל - בואו ניתן לסלרס להיכנס לטירה:
פיטר סלרס נולד לתוך הבמה. הוריו היו שחקנים, וסבתו ניהלה את התיאטרון בו הופיעו. לימים סיפר שאת קריירת המשחק שלו החל בגיל שבועיים: יום אחד, בספטמבר 1925, אחד השחקנים בהצגה העלה את התינוק לבמה ואמר: 'בואו נאחל לו בהצלחה בחיים'. התינוק עשה פרצוף והחל לבכות. זו היתה הפעם הראשונה שבה גרם לאנשים לצחוק - אבל ממש לא האחרונה.
כשהיה בן 14 כבר נראה כמו בן 17. כדי לא לבלוט יותר מדי, ניסה להתחבב על חבריו ולחקות מורים ואנשים מהשכונה. בהמשך התגייס לחיל האוויר, אך שם נאסר ושוחרר מהשירות בגלל הפגנת חוסר כבוד - זאת אחרי שחיקה את מפקדיו. סלרס הבין שכישרון החיקוי שלו יכול לפתוח לו את הדלת להצלחה, אבל איך יגרום לאנשים חשובים לשים לב אליו?
ברגע של יאוש, צלצל לרדיו ואמר: "שלום, אני מפיק גדול. ראיתי עכשיו בחור צעיר בשם פיטר סלרס. הוא נהדר, אתם מוכרחים לקחת אותו לפני שמישהו אחר יחטוף אותו". ב-BBC היו המומים. "רגע, איך משיגים את האיש הזה?", שאל מי שענה לטלפון.
סלרס נשבר והודה: "זה אני, תנו לי עבודה!". התרגיל עבד. הוא התקבל לתכנית פריים-טיים רדיופונית בשם "The Goon Show". במשך תשע שנים, יחד עם חבריו ספייק מיליגן והארי סיגל, יצר מערכונים מטורפים בסגנון שלא הכירו עד אז ברדיו.
יום אחד סלרס צפה בטלוויזיה ונתקל בתוכנית משונה שביים אדם בשם ריצ'רד ליסטר. סלרס הרים טלפון לליסטר ואמר: "אתה לא מכיר אותי, ראיתי את התוכנית וזו התוכנית הכי גרועה שהטלוויזיה הבריטית הפיקה אי פעם - או שעלית על משהו". ליסטר ההמום הזמין את סלרס לפגישה, והשניים החלו לפתח גרסה טלוויזיונית למערכוני הרדיו. שם הם לא מצאו לתוכנית החדשה, אז החליטו פשוט לקרוא לה "פרד". כך נולדה "A Show Called Fred" וסדרת ההמשך "הבן של פרד".
כל זה קרה כמעט 20 שנה לפני מונטי פייתון, אבל ההשפעה ניכרת. כאן למשל, סלרס וחבריו משתמשים בקוקוסים כתחליף לסוסים - הרבה לפני שהפייתונים יחזרו על הבדיחה ב"גביע הקדוש" שלהם:
זה היה מטורף. זה היה בשידור חי. וזה לא היה דומה לשום דבר אחר על המסך. לרוע המזל - הקלטות של התוכנית בקושי שרדו, ורבות אבדו לעד.
פיטר סלרס הפך לכוכב, אבל הוא ידע שהוא מסוגל ליותר - וביקש לזכות גם להצלחה קולנועית. ב-1951 הופיע לראשונה בסרט. הצילומים הושלמו אחרי שלושה שבועות, אבל האולפן נשכר מראש לחודש. יחד עם כמה מחברים מצוות הצילום, הוא הספיק לנצל את האולפן השומם בשבוע שנותר והפיק את "Let's Go Crazy" - סרט שכולו אלתורים וחיקויים מטופשים. בקטע הזה למשל, הוא מגלם את גראוצ'ו מרקס:
הוא הקרין את הסרט לאנשים חשובים בתעשייה, אבל הם אמרו לו שזה אמנם נחמד - אבל הוא שייך לעולם הרדיו, ולא לקולנוע. סלרס מצידו לא ויתר, וב-1959 זה סוף סוף קרה. הוא קיבל תפקיד ראשי בסרט, ואז עוד אחד ועוד אחד - שישה תפקידים. כולם באותו הסרט!
"העכבר ששאג" (שעלילתו רלוונטית מאוד לימינו) מספר על המדינה הקטנה בעולם, שמחליטה להכריז מלחמה על ארצות הברית. הם יודעים שאין להם סיכוי לנצח, אבל יחסי הציבור שישיגו יאפשרו להם למכור את היין שהם מייצרים מעבר לים. בינתיים הם חוטפים פרופסור שהמציא את נשק יום הדין, מה שמשפר מאוד את מצבם במשא ומתן - וזה לא ממש משנה אם הפצצה קיימת בכלל, או עובדת.
הסרט רץ בבתי הקולנוע במשך שבעה חודשים - שיא חדש עבור סרט בריטי בארצות הברית. שנה לאחר צאתו, גם הוקרן בפני דיפלומטים בז'נבה במטרה להסביר להם את מדיניות החוץ של ימי המלחמה הקרה.
וסלרס? הוא הפך לסחורה חמה, וזכה להצעות רבות מהוליווד. באופן מפתיע, הוא סירב לכולן. הסיבה: הוא הרגיש שהוא עושה משהו מאוד ייחודי, ובהוליווד הציעו לו רק תפקידים ממוחזרים, שכבר הכיר. זה היה הימור, כי להוליווד יש זיכרון קצר וברור היה שההצעות ייעלמו באותה מהירות שבה הגיעו.
בינתיים, הבמאי והחבר ריצ'רד ליסטר הציע לו להשתתף בסרט ניסיוני, ללא מילים. "סרט הריצות, קפיצות ועמידות במקום" צולם ביומיים ועלה 70 ליש"ט (כולל חמישה פאונד שהוקדשו לשכירת השדה בו צילמו). זהו רצף של גאגים מטופשים והזויים. והוא היה מועמד לאוסקר. חברי להקת הביטלס כל כך התלהבו מהסרט, שלקחו את ליסטר לביים את סרט הקולנוע שלהם "לילה של יום מפרך" - ושילבו את הציוצים מהפסקול בשיר "Blackbird".
הדמות המפורסמת ביותר של סלרס נולדה בטעות. השחקן הבריטי פיטר יוסטינוב אמור היה לגלם בלש צרפתי בסרט שנקרא "הפנתר הוורוד". שבוע לפני הצילומים הוא ביטל את השתתפותו. הבמאי בלייק אדוארדס נכנס לפאניקה. אנשי ההפקה הראו לו סצנות של שחקנים. הוא צפה בשני קטעים מסרטים של פיטר סלרס, ואמר: "זה האיש".
סלרס מצא עצמו על טיסה מלונדון להוליווד, מבלי לדעת מה הוא עומד לעשות. ואז, במהלך הטיסה, הוא מצא בכיס קופסת גפרורים, עליה היה ציור של "קפטן ווב" - האיש הראשון שחצה בשחייה את התעלה הבריטית בלי ציוד. היה לו שפם ונראה שהוא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, למרות שהוא לבוש בבגד ים מגוחך. סלרס החליט לאמץ את השפם והחשיבות העצמית, קנה מעיל צרפתי בשדה התעופה - וכך הומצא המפקח קלוזו.
קלוזו החל רק כדמות משנית, אבל עוד לפני שהסרט הופץ בבתי הקולנוע, האולפנים החליטו ליצור סרט המשך ולתת לו להוביל את העלילה. הסרט השני, "ירייה באפלה", יצא לאקרנים רק שלושה חודשים אחרי הראשון.
אדוארדס וסלרס הפכו לחברים טובים באופן מיידי. הם הרבו לשוחח על צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון ובעיקר לורל והארדי. הסרט זכה לעוד שלושה המשכים, והגעגועים לדמות הובילו לסרט נוסף שהופץ שנתיים אחרי מותו של סלרס והורכב מקטעים שנותרו על רצפת חדר העריכה. אגב, את דמותו של קלוזו גילמו אחר כך רוג'ר מור, רוברטו בניני וסטיב מרטין.
סלרס לא האמין: מחקיין רדיופוני של ה-BBC - הפך לכוכב בשובר קופות אמריקני. ואז הגיע סטנלי קובריק.
קובריק כתב סאטירה על המלחמה הקרה. הוא קרא ספרים רבים על האפשרות של מלחמה גרעינית ולמד שבמטרה למנוע מלחמת עולם שלישית, רק אנשים בודדים מחזיקים בקוד שמאפשר הפעלת פצצה אטומית. אבל מה קורה כשאחד מהם משתגע? "ד"ר סטריינג'לאב" ביקש להעביר את המסר שאנשי צבא מסויימים בעצם רוצים לייצר מלחמות חדשות - אחרת לא תהיה משמעות לעבודתם.
קובריק הציע לסלרס לבחור בין שלושה תפקידים ראשיים בסרט: נשיא ארצות הברית, קצין בצבא - או דוקטור סטריינג'לאב בכבודו ובעצמו, מדען נאצי לשעבר שעובד בשביל הממשלה האמריקנית. סלרס לקח את כולם - וקיבל בתמורה שכר של מיליון דולר: יותר ממחצית מתקציבו של הסרט. קובריק אמר אחר כך: "במיליון דולר האלה, קיבלתי שלושה שחקנים במחיר של שישה". הסרט הוכרז כאחת משלוש הקודמיות הטובות בהיסטוריה, יחד עם "חמים וטעים" ו"טוטסי".
על המשך סיפורו של פיטר סלרס, תפקידו האחרון בתור הגנן של נשיא ארצות הברית ב"להיות שם", סרטים גנוזים שנמצאו באחרונה ועוד - תוכלו לשמוע במפגשי מועדון הסרט המופרע ברחבי הארץ, שאחריהם יוקרן "ד"ר סטריינג'לאב, או איך למדתי להפסיק לפחד ולאהוב את הפצצה", עם הציטוט המפורסם של סלרס כנשיא ארצות הברית: "אתם לא יכולים לריב פה, זה חדר המלחמה".
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה לקולנוע. ומרצה לקולנוע . אירוע מחווה לקומיקאי האגדי פיטר סלרס והקרנת הסרט "ד"ר סטריינג'לאב" ייערך בסינמטק ת"א בשבת, 23 באוגוסט, בסינמטק ירושלים במוצאי שבת, 30 באוגוסט. ובסינמטק שדרות ביום א', 17 באוגוסט (לדף האירוע בפייסבוק). אירוע 30 שנה לסרט "סודי ביותר!" עם אבי גרייניק כאורח מיוחד במפגש הפרודיות הטובות בעולם ייערך בסינמטק ירושלים בשבת, 16 באוגוסט (פייסבוק ).
מפגש "לורל והארדי - השמן והרזה לילדים" ייערך בסינמטק שדרות ביום ד', 27 באוגוסט, ומפגש "קוסמים בקולנוע" לילדים ייערך בסינמטק ירושלים בשבת, 30 באוגוסט, עם הסרט החדש "קסם של בית". אירוע חגיגות שבע שנים ל"מוסד הסגור" (או חמש שנים לחגיגות השנתיים) ייערך ביום שישי, 22 באוגוסט, כולל מופע המערכונים של חבורת היפופוטם וחשיפה חסרת אחריות של בדיחות מסרט ההמשך (פייסבוק ).
