זעיר, נדיר: הובא אבק מחוץ למערכת השמש

רכב חלל של נאס"א, שהוצב לפני 15 שנה כדי לאסוף דגימות משביט, לכד גם את מה שהמדענים סבורים כי הם חלקיקי האבק הראשונים שהתגלו מחוץ למערכת השמש והובאו לכדור הארץ. החלקיקים הקטנטנים הללו, שהגודל של חלקם הוא מיליונית של המיליונית של הגרם, עשויים לעזור למדענים להבין כיצד נוצרו הגלקסיות.

המדענים מאמינים כי לפחות כמה מהחלקיקים נוצרו בפיצוץ סופרנובה לפני מיליוני שנים, וצורתם השתנתה בעקבות היותם מיליוני שנים בחלל הבין-כוכבי, תחום שבו אין כוכבים וגלקסיות. "איש לא לכד משהו מחוץ למערכת השמש והביא אותו לכדור הארץ עד עכשיו", אמר ל"דיילי מייל" המיקרו-אנליסט אנטון קירסלי.

רכב החלל סטארדאסט שוגר ב-1999(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

רכב החלל הרובוטי "סטארדאסט" שוגר ב-1999 כדי לטוס לצד השביט "ווילט 2", לאסוף ממנו דגימות ולהצניח אותם לכדור הארץ ב-2006. לפני שהגיעה לשביט, החללית פתחה פעמיים מגש איסוף כדי לדוג חלקיקים שאולי הגיעו למערכת השמש מהחלל הבין-כוכבי. כעת, אחרי מבצע אדיר שכלל אלפי מתנדבים, אמרו מדענים כי הם מצאו את מה שחיפשו כל העת - שבעה "כתמים" של אבק שמקורם מכוכבים שהתפוצצו ומתופעות קוסמיות אחרות מעבר למערכת השמש.

הגרגירים, שמתוארים השבוע במגזין המדעי "Science", הם באופן בלתי צפוי שונים זה מזה בצורתם, גודלם ותוכנם. לפי הפיזיקאי האמריקני אנדרו ווסטפול, שצוטט בסוכנות הידיעות רויטרס, דבר זה מרמז כי לאבק הבין-כוכבי ככל הנראה הייתה אבולוציה מורכבת ממה שנחשב תחילה.

שניים מהחלקיקים גדולים מהאחרים, אבל גדולים כאן זה בעיקר במובן היחסי. גודלו של כל אחד בממוצע הוא 4 מיקרון, או 0.0004 סנטימטר. השניים הללו, שנראים רכים ותפוחים כפתיתי שלג, מכילים את המינרל אוליבין (מכיל מגנזיום, ברזל וסיליקט). ווסטפול סבור כי נוכחות מינרל זה מעלה את הסברה כי מקורם בטבעת של כוכב מסוים.

הדגימה שבה נמצא אחד החלקיקים(צילום: AP)

החיפושים ארכו 6 שנים(צילום: AP)

בדיקה מדוקדקת יותר יהיה קשה לעשות בעתיד הקרוב, מהסיבה הפשוטה שהטכנולוגיה לכך עדיין לא פותחה. "הדבר הנכון הוא פשוט לשים אותם במקום בטוח ולחכות עד שיגיעו טכניקות בדיקה טובות יותר", אמר מדען החלל מייקל זולנסקי. בינתיים, נמשך המאמץ של המתנדבים הרבים למצוא עוד חלקיקים זעירים מהחלל הבין-כוכבי. "זה דורש מאמץ גדול. אתה לא יכול לתת למחשב לסרוק ולעשות את זה במקומך, אתה צריך לעשות את זה בעצמך", אמר ווסטפול.

גודלם המיניאטורי של החלקיקים מסביר את העובדה שלקח שש שנים לזהותם. "לשם השוואה, אפשר לשים מיליארד מהם בגרגיר חול", הסביר קירסלי וכינה את הגילוי: "פריצת דרך". עד כה, 30,700 מתנדבים ביצעו יותר מ-100 מיליון חיפושים של חלקיקי אבק באמצעות סריקת תמונות דיגיטליות. בינתיים, הם מצאו שבעה "חשודים".