צ'כי הכי הכי: שבוע הקולנוע הצ'כי בישראל

מתוך "מרקטה לזארובה"

סרט הפתיחה "שלא כמו בעבר" של הבמאי זדנק טיץ' הוא דרמה מלאת יצרים, גם אם רוח של חולי ומוות מלווה אותו לכל אורכו. ולדימיר (יז'י שמיצר) הוא צייר כריזמטי בשלב סופני של מחלת הסרטן המבלה את ימיו האחרונים בבית כפר ביחד עם בת זוגו הצעירה קרלה, ציירת צעירה בעלת רוח חופשית. ביחד איתה סועדת אותו גם יארונה, מאהבת לשעבר של ולדימיר, ושתי הנשים נאלצות להתמודד זו עם נוכחותה של זו, בנוסף על תסכוליו של הגבר הגוסס והמריר.

אל הקלחת הזו מצטרפים גם בנו המנוכר של הצייר וארוסתו, ובעלה של יארונה, המרגיש כי הוא שב ומאבד אותה לטובת אותו האיש שלקח אותה ממנו בעבר. הבמאי טיץ', אשר יהיה נוכח בהקרנה, הצליח לגרום לשלל סיטואציות הזויות - מעין ערבוב מוזר של דמויות שותפות גורל - להיראות אמינות ביותר, הרבה בזכות המשחק הנהדר של כל האנסמבל (הסרט גרף מספר פרסי משחק בולטים בטקס פרסי האוסקר הצ'כי). זהו סיפור על כוחה של אהבה, מסירות, וגם החמצה וניכור.

הדמות הראשית מופיעה בפנינו רק בגרסתה החולה, החיוורת, האנוכית והזועמת. ניתן רק לדמיין את אותו הקסם הממגנט של ולדימיר שקשר אליו את נפשן של שתי הנשים, את אותה הלהבה ששרפה את אישתו לשעבר ואת בנו. ארוסתו של הבן משקפת את הראיה המפוכחת של זר המגיע מבחוץ ותוהה כיצד איש גס רוח ואכזר זה מסובב את כולם על אצבעו.

מתוך "שלא כמו בעבר"

האהבה, הלהט, האמוציות ורגעי ההתפרקות של הדמויות מעוררות את הבית ומפיחות בו חיות ותשוקות נסתרות. מוטיב האמנות בסרט בא לידי ביטוי לא רק בציוריהם של ולדימיר וקלרה, אלא גם בסצינות המעוצבות כקומפוזיציות מתוך ציור, אסטתיקה המרמזת אולי על היופי הטמון בנפשו של אותו אמן קמל.

"ירח דבש" הוא סרט שלישי בטרילוגיה של הבמאי יאן הז'בייק העוסקת בנושאים של אשמה ואפשרות למחילה, אך עומד גם כסרט נפרד בפני עצמו למי שלא צפה בסרטים הקודמים. העלילה מלווה את תרזה וראדים (אנה גייסלרובה וסטניסלב מאייר), זוג יפה ומוצלח, ביום חתונתם ובחגיגה המשפחתית הנערכת לאחר הטקס באחוזה כפרית פסטורלית.

כבר מתחילת הסרט זורע הרבק אלמנטים מטרידים המרמזים על הענן המתקרב מן האופק, כמו מוזיקת הפסנתר המינורית ברקע, או המשקפיים הצהובים המוזרים הניתנים לבנו של ראדים לאחר שאלה שלו נשברו רגע לפני הטקס. מי שהעניק לו אותם הוא אופטיקאי בעל מראה עוכר שלווה (ייז'י צ'רני) שמיד אחר כך מצטרף אל הטקס מבלי שהוזמן ואף מופיע בחגיגה המשפחתית. בניגוד ל"wedding crash" אופייני, האיש דווקא לא מנסה להיטמע בקהל, אלא סוחף אחריו את ילדי האורחים ולא מהסס לעורר תשומת לב ולהתבלט, עד שמה שהחל כקוריוז משעשע הופך מאיים יותר ויותר.

תחילה נדמה כי מדובר בסרט בסגנון "לחיות בתמונות", בו שיחק רובין וויליאמס בעל חנות לפיתוח תמונות המפתח אובססיה למשפחה מלקוחותיו ומנסה להשתייך אליה. אך ככל שהעלילה מתפתחת מסתבר שלא מדובר כאן בזר גמור, אלא בדמות שקשורה בעברו של ראדים, עבר הטומן בחובו סודות אפלים. זהו סרט מותח ועשוי היטב המעלה שאלות על רוע אנושי והשלכותיו, על יכולתו של אדם להשתנות ועל השפעתו של עבר שהשארתו מאחור היא רק אשליה, שמתפוצצת במלוא עוצמתה כשהוא שב וחודר אל ההווה.

מתוך "ירח דבש" של יאן הז'בייק

ארוע החתונה המתמשך יכול היה להיות מתואר בגוון וורוד ומושלם אל מול האיום הזר שחדר אליו. אך הז'בייק - הבמאי המוביל בצ'כיה כיום - מצלם אותו דווקא בצורה ריאליסטית על התקלות והמבוכות הקטנות שבו וכל אותם רגעים של מציאות לא מושלמת כמו המריבות של הילדים, האח השיכור והמתח המשפחתי. כל זה גורם לצופים להזדהות יותר עם המאורעות והמעורבות הרגשית נעשית קשה יותר כאשר אנו נדרשים להרהר במוסריותן של הדמויות. הסצנה האחרונה של הסרט חזקה במיוחד ונחרטת בלב.

אורח מסקרן נוסף בפסטיבל הוא שחקן סרטי הנעורים לשעבר ייז'י מאדל, אשר סרטו הראשון כבמאי יוקרן בנוכחותו. "לראות את הים" הוא סרט התבגרות מתוק מריר המפתיע ברעננותו. הוא מסופר בקולו ודרך מצלמתו של תומאש (פטר שימצ'ק), ילד כבן 11 החולם להיות במאי מפורסם ומתחיל לצלם את חיי סביבתו הקרובה: הוריו, סבתו וחברו הטוב האריס (יאן מרשל). בזכות המצלמה, מגלה תומאש כי אביו נוהג להיעלם מהבית בסתר פעמיים בשבוע ומחליט לעלות על עקבותיו ולחשוף את סודו.

הטריילר של "לראות את הים"

הסרט, שנראה לפעמים כמו פרק ב"מחוברים", מתאר בכישרון רב את התקופה שבין ילדות לבגרות, התמימות ומשובות הנעורים לצד תגליות עגומות על החיים (כמו הפעם הראשונה שתומאש מבין שאביו משקר לו על בסיס קבוע) וגילויים ראשונים של עצמאות, העדפות ונטיות אישיות וגם התאהבות ראשונה. הוא לא מהסס לגעת גם בנושאים קשים כמו אלימות במשפחה, או ברגעים מביכים כמו ילד המצלם את הוריו מקיימים יחסי מין.

הסרט צולם כולו במצלמה דיגיטלית SLR, והעובדה כי לכאורה אלה הם תומאש והאריס המצלמים את כולו מכתיבה את הסיטואציות וזוויות הצילום הייחודיות כמו גם את העריכה המשלבת בתוכה קטעים נסיוניים ואמנותיים מתוך סרטו של תומאש. הוא מצחיק, רגיש ומלנכולי ובהחלט מעורר סקרנות לגבי הפרויקטים הבאים של מאדל.

הטריילר של "בלה מיה"

הסרט "בלה מיה", לעומת זאת, הוא סרט מייגע על חבורה של פרות המחליטות לקחת את גורלן בידיהן. כאשר בעל הרפת מתבקש להרוג אותן לאחר שאובחן חשד כי הן חולות, הן בורחות אל מעבה היער בהנהגתה של הפרה החכמה בלה. לא מדובר כאן בסרט אנימציה וגם לא באפקטים בסגנון "כוכב הקופים", אלא פשוט כפי שזה נשמע: שוטים של הפרות המתחבאות כל פעם במקום אחר ביער בעוד חבורה של חמושים קהי לב פושטת על האיזור כאילו היה מדובר בפשיטה על לוחמי אל קעידה.

באמצע קורים עוד דברים לא מעניינים כמו התאהבותם של בת הרפתן והווטרינר ויחסים הנרקמים בין האב ומנהלת החשבונות שלו. סרטו של הבמאי מרטין דובה, המבוסס על סיפור אמיתי (דווקא מעניין במקור) הוא נהדר להקרנה ביום כיף של טבעונים, שאין ספק כי מבטן האנושי של הפרות ידבר אל ליבם.

הטריילר של "תחיה"