תענוג התקפי / ישראל מנצחת בבולגריה
אי אפשר לבוא בטענות לנבחרת שקולעת 100 נקודות ומנצחת בחוץ בהפרש של 16 נקודות, אבל זה לא אומר שאין מה לשפר, בעיקר בריבאונד הגנה
אי אפשר לבוא בטענות לנבחרת שקולעת 100 נקודות ומנצחת בחוץ בהפרש של 16 נקודות, אבל זה לא אומר שאין מה לשפר, בעיקר בריבאונד הגנה. לא ננצח את מונטנגרו אם גם הם ייקחו 20 כדורים חוזרים בהתקפה. סגירה בריבאונד זו עבודה קבוצתית, לא של השחקנים הגבוהים.
עוד ב-ynet ספורט:
נכון שלנבחרת ישראל יש בעיה מתחת לסל, לא נגד נבחרת כמו בולגריה שיש לה גבוה אחד מוגבל. כאשר יניב גרין שאב ברבע השני את כל הכדורים שנפלו בסביבתו, ושיחרר אותם למתפרצות במסירות, המשחק נפתח. העלאת כדור להתקפה בכדרור מעכבת את המשחק.
תענוג לראות את הנבחרת בהתקפה, אבל הגארדים שלנו חייבים לעבוד יותר בהגנה, והסל שקיבלנו מכדור הביניים בפתיחת המשחק נבע פשוט מהזנחה. אסור שהניצחון ישכיח את העובדה שברבע הראשון והרביעי הבולגרים עברו את השומרים שלהם והגיעו לליי־אפ בצעד הראשון. כשדאור פישר בהרכב, יש לנו בעיה בטיפול בפיק אנד רול. הוא לא יוצא לשחקן עם הכדור, וגם לא נסוג לאחור לחסום את הזריקה. נשאר תקוע באמצע, ועושה פאולים בניסיון החסימה.
העבירה השנייה של פישר בפתיחה
העמידה את ארז אדלשטיין בפני החלטה חשובה כבר בדקה השלישית. פישר, כדרכם של שחקנים, התחנן שלא יוחלף, וארז קיבל החלטה נכונה שהפכה את המשחק: פישר נשאר עד סוף הרבע הראשון, והחזיר ב־12 נקודות ו־9 ריבאונדים בעשר דקות!
פישר הוא לא סנטר, אלא משחק עם הפנים לסל ויש לו קליעה פנטסטית מחצי מרחק. גרין משלים אותו נפלא עם הגב לסל, ואולי מול מונטנגרו אפשר להשתמש בהם לכמה דקות ביחד ולשמור אזורית.
גל מקל הוא הדינמו של הנבחרת, אבל לפעמים לוקח על עצמו אחריות מוגזמת, ומקבל החלטות לא טובות בסוף שעון. כדי לעלות לרמה הבאה הוא צריך לחשוב לא רק על קליעה ומסירה לסל, אלא שני מהלכים קדימה - להפעיל מוסרים טובים כמו פניני, אליהו והלפרין, והם שימסרו את האסיסט. ומתי נחזור לימים שגם בנבחרת ישראל יעלה ילד בן 19 בחמישייה וישחק 30 דקות?
לפנייה לכתב/ת 
