חולה פרקינסון תובע: התרופה הפכה אותי למכור למין

בתחילת שנות ה-30 לחייו של ג' אובחן כי הוא חולה בפרקינסון. כחלק מהניסיון להתמודד עם תסמיני המחלה, הוא החל לקבל טיפול שכלל בין היתר את התרופה "רקוויפ" (Reqip). התרופה ניתנה לג' לאורך תקופה, במינונים הולכים וגדלים, אולם זמן מה לאחר תחילת הטיפול הוא החל לפתח תסמינים הקשורים בהתמכרות למין, לקניות ולהימורים.

בשל ההתמכרות איבד ג' את עבודתו, את רכושו ואת הקשר עם בני משפחתו. ג' נותר חסר כל ועם נכות פסיכיאטרית צמיתה. בגין אלו הגיש ג' לבית משפט השלום בירושלים תביעה על רשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית באמצעות עו"ד קין.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

איך נמנעים מרשלנות רפואית?

• 3 התנאים שיקבעו שהייתה רשלנות רפואית
• האם האבחון הרפואי לגביכם שגוי? 10 סימנים
• רשלנות רפואית לפני הלידה: 10 סימנים
  

תופעות לוואי: סקס, קניות והימורים

משנת 2000 החלו להצטבר בספרות הרפואית יותר ויותר עדויות ודיווחים בדבר קשר אפשרי בין התרופה "רקוויפ", שאותה קיבל ג', ובין תסמינים של התנהגות קומפולסיבית-התמכרותית (ICD).

נוכח הידע שנאסף החליט בשנת 2005 מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, שיש לציין בעלון התרופה גם את הנתונים על תסמיני ההתמכרות, הבאים לידי ביטוי, בין השאר, במיניות יתרה, בדחף להימורים ובקניות קומפולסיביות.

בשנת 2006 אימצו רשויות הבריאות באירופה את ההמלצה להוסיף מידע רלוונטי זה לעלון התרופה, ולבקשת חברת התרופות פורסמה באותה שנה אזהרה דומה גם בישראל. בעלון לצרכן, שנבדק ואושר על ידי משרד הבריאות, נכתב כי "אם את/ה או משפחתך מבחינים שהנך מפתח התנהגויות בלתי רגילות (כגון דחף לא רגיל להימורים או עלייה בדחף המיני) יש לפנות לרופא".

עוד נכתב בעלון לצרכן, כחלק מהערות האזהרה: "אין להשתמש בתרופה מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול: אם הנך סובל/ת או סבלת בעבר מליקוי בתפקוד: הכליה/מערכת השתן, הכבד... אם חווית התנהגות בלתי רגילה כגון דחף לא רגיל להימורים או עלייה בדחף המיני".

היום, כמעט עשור לאחר החלטת ה-FDA, נדמה שישנה הסכמה בקרב הקהיליה הרפואית כי תסמיני התמכרות הם אחת מתופעות הלוואי הנדירות שעשויות להופיע אצל מטופל הנוטל "רקוויפ".

אזהרה על תסמיני ההתמכרות הוספה לעלון התרופה(צילום: shutterstock)

רשלנות רפואית או חוכמה שבדיעבד

אין חולק כי בעת שאובחנה מחלתו של ג', ובשנים הראשונות שבהן נטל את ה"רקוויפ", עוד לא היה ידוע הקשר האפשרי בין תסמיני ההתמכרות ובין התרופה. כידוע, מדע הרפואה מתפתח כל העת ובתוך כך מתעדכן גם הידע ביחס לטיפולים תרופתיים או אחרים. לא אחת ניתן למצוא שטיפולים שהיו נהוגים בעבר הוצאו לאורך השנים מחזקת "הטיפול המקובל", וחלקם אף הוגדרו כמסוכנים לבריאות.

חשוב לדעת שכחלק מתביעת רשלנות רפואית נוהג בית המשפט להתחקות אחר הידע והפרקטיקה המקובלים במועד שבו נטען כי התנהגות הרופא הייתה רשלנית, גם אם התביעה מוגשת שנים רבות לאחר המועד שבו לכאורה התרשל הרופא. המשמעות היא שאין לבחון את התנהלותו של הרופא כ"חוכמה שלאחר מעשה", אם המידע לא היה מצוי בידי הרפואה במועד שבו ניתן הטיפול בפועל.

נוכח זאת, חילק בית המשפט את תביעת הרשלנות של ג' לשתי תקופות זמן. תקופה ראשונה - בשנת 1999, אז החל לקבל ג' "רקוויפ" ובספרות הרפואית לא הייתה אינדיקציה מדעית על תסמיני ההתמכרות כתופעת לוואי אפשרית. בשל עובדה זאת דחה בית המשפט את מרבית תביעתו של ג'.

התקופה השנייה שקבע בית המשפט החלה בשנת 2005, לאחר שג' עדכן את הרופא המטפל בדבר התמכרותו להימורים - ואז ראוי היה להפסיק את הטיפול התרופתי.

בפסק דינה מציינת השופטת מיכל שרביט כי "בעניין זה דעתי כדעת המומחה מטעם בית המשפט פרופ' ורדי, כי מעת שנודע לרופא המטפל דבר ההתמכרות, המשך הטיפול ב"רקוויפ" היה משגה שניתן היה למנעו. ביחס לתקופה שמיולי 2005 ועד הפסקת הטיפול ב"רקוויפ" ביוני 2006, יש למצוא רשלנות מצד רופאי הנתבעת שלא מיצו עד תום את הבירור בנוגע להתמכרותו של התובע, משזו נודעה להם, ובחרו להמשיך בטיפול שגרם להמשך תופעת ההתמכרות אצל התובע".

בגין תקופה זו פוסקת השופטת פיצוי לג' בסך 70,000 שקלים.

הכותב הוא מומחה למשפט רפואי, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, יועץ למוסדות בריאות ובעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואית