ליגת העל - המקום הכי נמוך ביקום / טור

כמו פעמים רבות בחודשים האחרונים, אכלתי אתמול בצהריים מסבחה אצל אבו חסן ביפו. בכניסה ראיתי את רשיד, אחד מעשרת העובדים הקבועים - כולם חולי כדורגל. "מתי נפתחת הליגה", שאלתי אותו. "בשבת", הגיעה התשובה.

לשנינו היה ברור שאנחנו לא מדברים על ליגת העל. מי שמגיע לאבו חסן באופן קבוע רואה לא פעם את העובדים לבושים בחולצות כדורגל של הקבוצות האהודות עליהם. הרוב לובשים חולצה של בארסה, אחרים של ריאל. רשיד בכלל ענה לי על מחזור הפתיחה של לה ליגה. מחזור הפתיחה של ליגת העל? אף אחד משנינו לא היה בטוח מתי הוא מתקיים.

בניון חוזר? אפרת לא מתרגש(צילום: ראובן שוורץ)

בשנות ה-90 הוא לא היה בהרכב של הנבחרת. זהבי(צילום: אורן אהרוני)

זה מה שהפכה הליגה בארץ. ישות מביכה ולא מעניינת. מותג "מת". חומר רקע לפאנלים צעקניים ומגוחכים ולאלימות מילולית בתחנות הרדיו. המקום הכי נמוך ביקום.

היא הרוויחה את המקום הזה בצדק. קהל קטן ואלים שמבריח משקיעים, בעלים שחלקם קשורים או חשודים בעבירות אלימות, שחקנים שלרובם לא מגיע להיות על המגרש בליגה הבכירה שלנו וכדורגל משמעם ברמה נמוכה. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שכל הקבוצות הישראליות עפו כל-כך מוקדם ובצורה כזו מביכה מגביעי אירופה. ומול מי?

ערן זהבי היה הכוכב הבלתי מעורער של העונה שחלפה. הוא כנראה גם יהיה מן הסתם הכוכב שלה העונה. אבל זהבי, השחקן המוביל בנבחרת, היה במקרה הטוב שחקן ספסל בנבחרות של שנות ה-90, אלה שניצחו את אוסטריה 0:5 ואת צרפת בפארק דה פראנס. במקרה הטוב. ושלא תחשבו שמדובר במשהו יוצא דופן. גם בנבחרות של שנות ה-80, עם אוחנה, מלמיליאן וסיני, הוא היה בגג שחקן ספסל.

אני אומר את זה עם הרבה כבוד והערכה לדרך שבה זהבי הגיע לפסגה. הוא עבד קשה, שיחק בקבוצות קטנות ופשוט הכריח את המאמנים הבכירים להתייחס אליו. הוא המלך היום, אבל שלא באשמתו מלך של ביצה טובענית. הנרקיס של עופר לוזון, העסקן ההסתדרותי החדש שיפקח על המשך ההתדרדרות של הכדורגל הישראלי (אני יודע שעיוותתי את שם המשפחה של עיני, אבל אתם מבינים גם למה).

עדיף לראות אותו בטלוויזיה. סטרלינג(צילום: AFP)

זה לא יהיה טור של מה עושים כדי לשנות. אולי יהיה כזה בהמשך. זה לא יהיה טור שיברך על חזרתו של יוסי בניון ארצה. אולי יהיה כזה בהמשך (בקצרה: אני שמח שהוא חזר, ויש מצב שהוא גם ייתן איזה פוש לליגה לכמה מחזורים, אבל בסופו של דבר מדובר על שנה-שנתיים של טרום-פנסיה עם מבט לג'וב עתידי). זה טור של מישהו שמשלם מדי חודש 60 וכמה שקלים לצ'רלטון, ומנצל אותם כדי לראות פרמייר-ליג ובונדסליגה. ליגת העל? אולי ביום שני, בחינם. כמו רובכם, אני בטוח.