פרשת שופטים: תלמדו מקצוע לפני החתונה

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אחֵר יַחְנְכֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה:  (דברים כ, 7-5)

לכל הטורים של פרשת שבוע כלכלית

פרשת השבוע שלנו היא פרשת שופטים. בפסוקים אלו מפורטים המקרים, בהם אדם פטור מהשתתפות במלחמת רשות (יש לציין כי מלחמות הקשורות בהצלה מאויב הן מלחמות מצווה ולא חל בהן פטור זה): מי שבונה בית ולא מספיק לקיים את טקס חנוכת הבית; מי שנוטע כרם ולא מספיק לחַללוֹ (החילול נעשה בשנה הרביעית לנטיעת הכרם באכילת הפירות בירושלים - או לחלופין פדיון הפירות במעות, וזו הפעולה שמתירה את השימוש בענבים); ומי שמתארס ולא הספיק להתחתן.

מקצוע תחילה

מפסוקים אלו לומד הרמב"ם (הלכות דעות ה, יא): "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך יישא אישה, שנאמר: מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה. אבל הטיפשים מתחילים לישא אישה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות". מתוך סדר הפסוקים המקראי לומד הרמב"ם, כי צריך ללמוד מקצוע ולהתבסס כלכלית לפני החתונה, ומי שאינו עושה זאת נקרא בעיניו "טיפש". מעניין שהרמב"ם משנה את הסדר המקורי ומקדים את נטיעת הכרם, שמייצרת פרנסה, לעניין בניית הבית.

בספרו "תורת משה" מסביר "החת"ם סופר" שהרמב"ם שינה את הסדר, משום שהפסוק מדבר על פעולת חילול הכרם שמתבצעת בשנה הרביעית, ולפיכך מדובר למעשה באדם, שנטע כרם שלוש שנים קודם לכן, והנטיעה אכן באמת קדמה לבניית הבית.

כך או כך, לפי הדיון הזה, לפני שמתחתנים ראוי שיתקיימו שני התנאים הללו: התבססות מקצועית וקניית בית. נראה לי כי אם נרצה להסב את הדיון למציאות הכלכלית של ימינו, הכוונה היא שהתורה מעודדת היווצרות משפחות בתוך מסגרת שמסוגלת להעניק קיום בסיסי, וכן הורים יצרניים, התורמים לחברה ומהווים מודל לחיקוי לילדיהם.

באופן מעשי הדיון גם קשור לנושא דחיית הקמת משפחה באופן שיאפשר לשני בני הזוג לרכוש מקצוע לפני הכניסה לתקופת הורות. ובהתבסס על הפסוקים בפרשתנו, ישנם גם רבנים המתירים עניין זה. ומכל מקום נכון הוא שכל זוג יקבל החלטה אישית ומעשית באופן שמתאים לו.