"ביבי, תציל את משרד החינוך הקורס". פירון והבעיות
ההבטחות של שר החינוך בשמיים - בשטח יש הרבה דאגה מהטלטלות. "ישראל עולה כיתה, ישראל יורדת כיתה, תנו לעבוד", מבקש יו"ר איגוד המנהלים, וגם התלמידים מבולבלים וכועסים. ה"סרדינים" בכיתות, הבגרויות והמיצ"ב הם רק חלק מהשינויים שמעוררים ביקורת ואיום שביתה. פותחים את תשע"ה ומחפשים תשובות
שנת הלימודים תיפתח כרגיל, הבטיח כמה פעמים שר החינוך שי פירון. בתקווה שהפסקת האש תישמר והדאגות הקשות סביב איומי הרקטות והמיגון יידחקו, זה אמור לקרות שוב ב-1 בספטמבר, עם ההחלטה לבטל אחרי שנתיים את קיצור החופש הגדול, שינוי אחד בסדרה של טלטלות במערכת. בשנה האחרונה כינס פירון כמה וכמה מסיבות עיתונאים והמשרד הוציא לא מעט הודעות לעיתונות והכריז על רפורמות חדשות, שרובן צריכות לצאת לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה. אבל כמעט שנה וחצי לתוך הקדנציה, פירון כבר עבר את שלב ימי החסד, ומגיע לשעת המבחן - עם שאלות קשות, ומול מנהלים, מורים, הורים ותלמידים שמוטרדים מאוד מהמצב, בלי קשר למצב הביטחוני.
אתמול (יום ד') תכננו הורים למחות מול בית ראש הממשלה בירושלים על הצפיפות הגוברת בכיתות, ולא רק - אבל לא קיבלו אישור מהמשטרה, והמחאה תתעכב. "אנחנו רוצים שביבי יציל את משרד החינוך. משרד החינוך קורס", אומר ארז מנשה, מיוזמי המחאה. אז מהן השאלות הקשות שעומדות בפני פירון?
מסתכלים בעיניים, ולא יודעים מה להגיד
הרפורמה המרכזית שתצא לדרך בעוד שבועיים היא "ישראל עולה כיתה" שתתמקד ב"למידה משמעותית". במסגרת התוכנית ייגשו התלמידים לבחינות הבגרות רק בכיתות י"א-י"ב, המקצועות יחולקו לשלושה אשכולות (פרט למתמטיקה ואנגלית), יצומצמו מספרי השאלונים בכל בחינה, והבחינות יכללו רק 70% מהחומר הנלמד, ו-30 האחוזים הנותרים ייקבעו באמצעות עבודת חקר, מבחן פנימי או חלופה דומה.
ימים ספורים לפני תחילת היישום, בשטח ניכר עדיין חוסר ודאות רב בקרב המנהלים והמורים. יו"ר איגוד המנהלים אריה לוקר כבר התריע לא פעם וביקש לעכב את השינויים. "אין לנו שום מידע חדש", הוא אמר ל-ynet. "חלק גדול מהמנהלים לא יודעים כיצד להתארגן הן מבחינת חלוקת חומר הלימוד והן מבחינה תקציבית. בישיבות המנהלים אנחנו מסתכלים זה לזה בלבן של העיניים ולא יודעים מה להגיד. כל כך הרבה שינויים הכניסו ברפורמה הזו שמרוב עצים לא רואים יער".
לוקר מזכיר כי במכתב ממאי ציין שביטול בחינות הבגרות בכיתות י' יפגע בתלמידי הקצה - המצטיינים והמתקשים - וטרם קיבל תשובה ברורה בנושא. כמי שמייצג את מנהלי בתי הספר העל-יסודיים בארץ הוא מבקש להעביר מסר לשר פירון: "אנחנו מבקשים השנה רק דבר אחד - שקט. אנחנו עוברים כל כך הרבה שינויים ותוכניות, כל פעם מוצאים משהו חדש: השנה מתחילה ב-27 באוגוסט, אחרי זה חוזרים ל-1 בספטמבר, ישראל עולה כיתה, ישראל יורדת כיתה, תנו לעבוד בשקט. שבענו מהשינויים, לא יכולים להתמודד איתם יותר".
יו"ר ארגון המנהלים מציע להקים ועדת חינוך חיצונית שתאשר כל שינוי ששר רוצה ליישם במערכת. "הרי כל שני וחמישי נכנס למשרד שר חדש שהופך את החלטותיו של קודמו. בלתי אפשרי לעבוד ככה. צריכה להיות ועדה ניטרלית שתאשר את ההחלטות של השרים ותראה לנגד עיניה את טובת המערכת בלבד".
גורמים במערכת החינוך טענו כי לוקר "מונחה רק משיקולים פוליטיים". מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, רחל מתוקי, מסרה בתגובה ש"בתי הספר ערוכים ללא ספק לפתיחת שנת הלימודים. ערכנו שורה של כנסים בכל המקצועות הן למנהלים והן למורים, ובהתאם לכך נערכו הכשרות לקראת הטמעת התוכנית בשנה הקרובה. בנוסף, תוכניות הלימוד הועלו לאתר. המורים יודעים בדיוק מה עליהם לעשות, הם מורים מיומנים שהביאו את התלמידים שלהם להצלחה, וכך ימשיכו לעשות".
"יוצרים את דור האייפד"
אבל זה ממש לא רק המנהלים, אלא גם התלמידים, שאותם קשה להאשים בשיקולים פוליטיים. "הבעיה הכי גדולה היא חוסר הידע בשטח שמגיע עד אלינו", אומרת תלמידה מהמרכז, פעילה בולטת בארגון שנמצא במגעים שוטפים מול המשרד. "לא מפרסמים מספיק מה קורה, נוצר בלבול בקרב התלמידים של י' שלא ממש יודעים מה קורה איתם, יש חוסר ודאות ובלבול. כיתות מופת בבעיה מאוד גדולה, הם לא יודעים אם בסוף תהיה להם בגרות השנה או לא".
המצב הזה, לדבריה, מוביל לאובדן אמון גם בשר עצמו. "המשרד לא מצליח להגיע לתלמידים, וחבל. המורים בבית הספר שלי לא יודעים מה קורה, מדובר בשינוי גדול מאוד ואין להם מידע. זה גורם להם לסלוד מהרפורמה גם אם היא הכי טובה בעולם". ברמה התוכנית, היא אומרת, "כל הרפורמות חיוביות מאוד. אבל יש פה פספוס גדול מאוד ברמת התקשורת שיכולות להיות לו השלכות גדולות מאוד - וחבל".
אחת המטרות העיקריות שהציב לעצמו פירון עם כניסתו לתפקיד הייתה לצמצם את בחינות הבגרות החיצוניות לארבע בלבד - שפה, מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד. הרפורמה לא הגיעה לשם, בזמן שמתנגדים רבים קמו להצעה.
מורים להיסטוריה, אזרחות וספרות הפגינו נגד רוע הגזירה כמה פעמים במהלך השנה האחרונה, ולעת עתה נראה שהשיגו את מבוקשם, אולם שלב ב' של רפורמת פירון אמור לכלול את ביטול הבגרויות הללו. "יש חשש עצום בקרב המורים", אומר שרון סייג, מורה להיסטוריה. "אנחנו מרגישים שכבר יש פגיעה במעמד המקצוע וחשש אמיתי שבהמשך הוא יאוחד עם אזרחות או יהפוך למקצוע פנים בית ספרי. אנחנו באמת חוששים שבסופו של דבר נגיע לעידן של התרסקות מקצועות הרוח והפיכת התלמידים לדור האייפד".
איום שביתה
הצפיפות בכיתות היא סוגיה כואבת נוספת. "מחאת הסרדינים" החלה מהורים מודאגים מחולון שהבינו שבשנה הקרובה ילדיהם ילמדו בכיתות צפופות יותר. אלפי הורים נסחפו למחאה, ופירון הבטיח "תוכנית לאומית" בעניין עד סוף דצמבר 2014.
בחוזר מנכ"ל באפריל האחרון הונחו כל מנהלי בתי הספר כי בהתאם להחלטת בג"ץ יש לסגור את הכיתות הלא-תקניות, כלומר הקטנות, עד שנת הלימודים תשע"ו. המשמעות: תשע"ה תהיה שנת מעבר שבה כיתות שנפתחו על ידי הרשות המקומית ואינן תקניות לא ייסגרו, אבל לא ייפתחו כיתות קטנות חדשות.
"לא נהסס להשבית את פתיחת שנת הלימודים, למרות הפגיעה הקשה בילדים", אומרת דנה שקד, אחת מיוזמות המחאה. "התעמלות ואומנות יכולים ללמוד גם 38 ילדים, אבל מקצועות כמו שפה וחשבון שהם קריטיים לילדים בכיתות א'-ב' לא יכולים ללמוד 38 ילדים בכיתה".
שקד ואורטל שניצר, עוד שותפות ל"מחאת הסרדינים", מציינות כי מבחינתן הכול ערוך להשבתה ארוכת טווח: "יש לנו ארבעה צהרונים שיקלטו בשעות הבוקר ילדים שלא יכולים להישאר בבית, יש הורים שיארחו בביתם קבוצות של עשרה תלמידים, הכנו מערך שיעור לכל יום עבור הילדים ועוד. אנחנו רוצים ששנת הלימודים תיפתח, אין לנו כל מטרה לפגוע בילדים. אולי זה פופוליסטי פחות אבל בזה אנחנו מאמינים. השבתת הלימודים תהיה המוצא האחרון שלנו, האופציה הזו קיימת ואנחנו מקווים שלא נצטרך להגיע אליה".
המשא ומתן עם משרד החינוך קרס, אומרים המוחים, ושוקלים להשבית את שכבת א'. ארז מנשה מסביר. "זה כבר נהיה הרבה יותר רחב, מעבר לצפיפות בכיתות. שביבי יוציא צו 8 וימצא מישהו שיכול להציל את משרד החינוך. שנת הלימודים אמורה להתחיל בעוד שבוע, הכיתות צפופות, לא מוגנות, איך אפשר? מה תעשה מורה בכיתה של 40 תלמידים, צפופה וקטנה, כשיש אזעקה? הילדים בקושי יכולים לזוז שם, אז לרדת למרחב מוגן?"
ממשרד החינוך נמסר: "שנת הלימודים תיפתח כסדרה. המשרד פועל בשיתוף פעולה הדוק עם ארגון ההורים היציג כדי לתת פתרונות לסוגיות נקודתיות, בהתאם לצרכים העולים מן השטח. בנוסף לכך, פועלת ועדה משותפת שבה חברים גם ארגון ההורים. הוועדה בוחנת פתרונות כוללים למערכת".
ללמוד על שואה בגן
עוד מהפך שאמור להיות מיושם השנה הוא המתווה החדש של בחינות המיצ"ב, ולפיו המבחנים יתקיימו רק אחת לשלוש שנים - על מנת לייצר "מדידה מאוזנת, ראויה ונכונה יותר". על פי התוכנית, תלמידי כיתות ה' ייבחנו בתחומים שפת-אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית. תלמידי כיתות ח' ייבחנו באותם התחומים וגם במדעים. מבחני המיצ"ב לכיתות ב' יתקיימו במתכונת פנימית.
מצד אחד יש הטוענים שהמדידה שוחקת את מערכת החינוך, והצעד שעשה פירון נכון בכך שהוא לא מבטל אותה לחלוטין אך ממתן את מספר הבחינות. מנגד, אנשי חינוך וגם השר הקודם גדעון סער הזכירו כי מדידה הכרחית לאיתור בעיות, וככל שנמעיט בה נתקשה להתקדם.
תקדים נוסף בשנת הלימודים תשע"ה יהיה למידת נושא השואה כבר מגני הילדים. עד היום, לימוד השואה עד חטיבות הביניים לא הוגדר. גננות, מורים ומנהלי בתי ספר הרגישו צורך לטפל בנושא לקראת יום השואה, אך לא הודרכו כיצד לעשות זאת. התוכנית החדשה ומעוררת המחלוקת אמורה להעניק להם את הכלים הללו ותביא לכך שתהיה נגיעה בנושא בכל גיל, גם בגן.
נשיאת מכללת לוינסקי, פרופ' לאה קסן, טענה כי מדובר בהחלטה בעייתית. "כל אזכור של הנושא מול ילד או ילדה שעדיין חסרות להם מיומנויות עיבוד מידע מתאימות, עלול לעורר אצלם חרדות שאין להם עדיין יכולת להתמודד עמן". מנגד, מנהל בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, ד"ר אייל קמינקא, סבור ש"ילדים בגילים הללו חשופים לשואה דרך הוריהם והמרחב הציבורי. אנשי חינוך צריכים לתווך להם את הנושא באופן שמותאם לגילם, להרחיק את הזוועות, ולנתב את השיח והעיבוד למקומות פרודוקטיביים - ערכי יסוד של קבלת האחר, סובלנות ועוד".
שנת מבחן
נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, מאמינה כי בפני השר עומד אתגר נוסף והוא חיזוק מעמד המורה. "בלי המורים אף אחת מהרפורמות הללו לא תיושם בשטח בהצלחה", היא אומרת. "אני מדברת על מיצוב מקצוע ההוראה כמקצוע שרק איתו ניתן לעשות שינוי אמיתי, העלאת רמת המתקבלים לבתי הספר להוראה ומיצוב המכללות להוראה כמוסדות ראויים יותר.
"בסופו של דבר, המורה סוגר את הדלת ונשאר עם התלמידים. אני יודעת שזה לא יישמע סקסי בעיני ההורים, אבל
אני חושבת שעדיף להשקיע במורה טוב בכיתה גדולה מאשר לפצל את הכיתה לשתיים ולשים שני מורים בינוניים".
על שנת הלימודים הקרובה היא אומרת: "צמצום מבחנים, למידה משמעותית, חינוך ערכי - אלה כיוונים טובים שצריך לתת להם צ'אנס. אין ספק שהשנה הזו תהיה שנת מבחן. אנחנו רוצים לראות הוכחות, שמשהו טוב אכן קורה. אני לא מדברת על תוצאות כי תוצאות קשה לראות בשנה-שנתיים, אבל כן לראות תחילתו של שינוי. האם יהיו כאן תלמידים מחונכים יותר מההיבט הערכי? האם הם יהיו סובלניים ואכפתיים יותר? את זה אנחנו נצטרך לבדוק, כי אם בסופו של דבר הם גם לא ילמדו את המינימום וגם לא יהיו אזרחים טובים יותר – זה יהיה פספוס גדול".