חלומו של כל מאמן / טור

כך נראה חלומו של כל מאמן. הקבוצה רצה, משחקת בחוכמה, שחקנים מפרגנים זה לזה במסירה נוספת, ניצול מיס-מאצ'ים בהתקפה, ירידה מסודרת להגנה. ארז אדלשטיין רואה את תוצאות העבודה שלו מהר מהצפוי.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• עיקבו אחרינו בטוויטר
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
  

שחקני נבחרת ישראל מסתובבים מאז המשחק הקודם נגד מונטנגרו בתחושה שהם פיספסו ניצחון על קבוצה פחות טובה. הם צודקים. לא היה חסר הרבה שמונטנגרו תעמוד היום על אפס ניצחונות מארבעה משחקים. אתמול הבנו איך הם הפסידו להולנד. הם משחקים כדורסל לרוחב, מתקפלים מול אגרסיביות, בקושי עושים פאולים.

לא היה חסר הרבה שמונטנגרו תעמוד על אפס ניצחונות(צילום: סאשה מאטיץ')

לנבחרת ישראל חסר אמנם גובה והקליעה מבחוץ יום עסל יום בסל, אבל סוף-סוף חזרנו לשחק עם הראש. תענוג לראות ליי-אפים בהכנסת כדור מתחת סל. לא מתעקשים על זריקות קשות. לוקחים מה שההגנה נותנת, ולכן הרבה סלים באים ממסירות. שימוש נבון בעבירות חוסך נקודות קלות. אדלשטיין השאיר את דאור פישר לשמור על דרגיצ'ביץ' בלי עזרה, בשביל לא לחטוף שלשות. אז הגבוה של מונטנגרו

עשה עוד כמה נקודות, ביג דיל. זה לא מכריע משחק.

עם הנחיתות בריבאונד צריך ללמוד לחיות. גארדים חייבים לסגור ולקחת כדורים חוזרים. גל מקל נתן הצגה של שחקן NBA. כשהריבאונד נופל אצלו ביד, הכדור עף לצד השני של המגרש. לוקה פאביצ'ביץ' ידע שישראל משחקת מהר, ולכן דאג לירידה מהירה להגנה. כששלושה-ארבעה שחקנים רצו לאחור, הוא ויתר בעצם על ריבאונד ההתקפה של מונטנגרו. רק 5 במחצית הראשונה.

גל מקל. הצגה של שחקן NBA(צילום: סאשה מאטיץ')

דאור פישר, יניב גרין ואלישי כדיר עושים את שלהם פלוס-פלוס. ליאור אליהו אף פעם לא היה אגרסיבי, אבל התנועה שלו ללא כדור משחררת אותו לקליעות חופשיות מתחת לסל. גויאבות זה נחמד, אבל כשסופרים את הכסף – דפוק דאנק עד המרפק לתוך הטבעת. עומרי כספי לא גדול, אבל עובד בשביל הקבוצה בלי מניירות של כוכב. גאווה לאומית.