באיזה גיל אפשר להתחיל? מדריך לשינה אצל חבר

החופש הגדול כמעט נגמר. חלק גדול מהילדים נאלצו להעביר אותו בסמוך למרחבים המוגנים, והבילוי הכמעט יחיד שנותר להם הוא שינה משותפת עם חברים. בלי קשר לכך שהבית נעשה שקט יותר כשהילד ישן אצל חבר, יש לאירוח ללילה יתרונות נוספים שיכולים להקל על הורים חרדתיים שמתקשים להיפרד מהילד. "מבחינת הילדים, לישון אצל חברים זה מרתק, מלהיב ומרגש, נותן תחושת חופש ושחרור ומהווה אתגר ושינוי מרענן", אומרת ענת אשד, מנהלת פורום מכון אדלר ויועצת להורים וצוותים חינוכיים. "נסו להיזכר בחוויות שלכם כילדים, בהתרגשות של להירדם בבית עם ריח אחר, לאכול אוכל אחר, שיגרה שאתם לא מכירים, קולות אחרים".

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

מבצע "צוק איתן" - ההתמודדות עם הילדים:

מצב מלחמה: איך להסביר את המצב לילדים?

• להקל על הפחד: המלצות למשחקים שאפשר לקחת לממ"ד
  

"איזה כיף זה לשחק עם החבר עד מאוחר ולקשקש איתו בלחש עד שנרדמים", מוסיפה מיכל שביב, מנחת הורים ומשפחה בכירה במרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים. "עבור הילד זו התנסות חשובה ומבגרת שמעמידה אותו בהתמודדות עם מיומנויות חברתיות ואישיות משמעותיות, מוכיחה לו שהוא כבר גדול, ויכול".

-מאיזה גיל כדאי לאפשר לילדים לישון עם חברים?

"הבקשות לישון אצל חבר מגיעות סביב גילאי ארבע-חמש, במיוחד כאשר יש אחים גדולים שמהווים דמות לחיקוי", עונה שביב. "התופעה מתגברת בגילאי בית ספר, תקופה בה החברים הופכים להיות משמעותיים יותר ויותר עבור ילדינו. כשמתלבטים האם לאפשר לילד לישון אצל חבר, צריך לקחת בחשבון את הבשלות של הילד, עד כמה אתם מעריכים שהילד שלכם מסוגל להעביר לילה בבית אחר, ואת ההיכרות עם ההורים ועד כמה אתם סומכים על ההורים של החבר שידעו להתמודד עם קשיים שאולי יעלו במהלך הלילה".

"הההחלטה מתי לאפשר לילד לישון אצל חבר היא מאוד אישית", מדגישה אשד. "יש ילדים שרגילים לישון אצל בני משפחה אחרים מגיל אפס, ואז זה טבעי מבחינתם לישון בבתים אחרים. לילדים אחרים יהיה קשה יותר. בדרך כלל הרצון לישון אצל חבר בא מיוזמתם של הילדים, אחרי שהם שומעים על האפשרות. אם זה לא בא מהם, ניתן להציע להם, אבל לכבד ילד שלא רוצה".

"חשוב לזכור שכמו בכל תחום גם בתחום זה יש שונות בקרב הילדים", מוסיפה שביב. "יש את הנוודים, שאם היו יכולים, היו ישנים בכל לילה אצל חבר אחר, ויש ילדים שמעדיפים רק לישון בבית, או שהחבר יישן אצלם. אין צורך ללחוץ על ילד שאינו מוכן לישון אצל חבר, אבל אפשר להציע הדרגתיות למשל שיישאר לשחק אצל החבר עד לפני השינה, או קודם שישן אצל הבן דוד. כדאי לבדוק על מה יושבת ההתנגדות, ואם זו רק ההעדפה - לכבד אותה".

כשהילד רוצה - וההורים לא

מצד שני, יש גם הורים המתקשים להיפרד מילדם למשך הלילה ואינם יודעים לשחרר. "זכרו כי כל עוד אנחנו הורים, תמיד ננוע בין הרצון להגן ולשמור על ילדינו קרוב ובטוח, לבין הרצון שילכו כבר, שיהיו עצמאיים וירכשו כלים להתמודד עם החיים", פונה שביב להורים. "בנקודה זו של לינה אצל חבר מתעורר שוב המתח בין שני הרצונות הללו. סמכו על הילד שלכם, סמכו על עצמכם שתקבלו את ההחלטה הנכונה עבורו, ודעו שתמיד תוכלו להתייעץ עם איש מקצוע".

שביב מציעה להפוך את ההתארגנות לזמן משותף להורה ולילד ובו להכין אותו לחוויה. "כדאי להכין תיק יחד עם הילד, עם כל הדברים שיזדקק להם. אפשר לקחת גם בובה או צעצוע או כרית אהובים, משהו מוכר מהבית, כדי שיעזרו לילד בשעת געגוע", היא מציעה. "שוחחו עם הילד לפני, אמרו לו שאתם סומכים עליו שיסתדר, והנחו אותו ללכת לדבר עם הורי החבר כאשר מתעוררת בעיה. הזכירו את הפעולות הנדרשות לפני שהולכים לישון: פיפי לפני השינה וצחצוח שיניים. חזרו על כללי ההתנהגות בבית החבר, או כפי שאני מנחה את ילדיי: 'התנהגו כך שלאמא של החבר יהיה נעים וכיף לארח אתכם'".

שינה אצל חבר: בדרך לעצמאות 

הרצון להסתדר לבד ולהיות עצמאי הוא חלק בלתי נפרד מהליך ההתפתחות של הילד. השינה אצל חבר היא הזדמנות מצויינת לתרגל עצמאות והיפרדות. "זה לא פשוט לעזוב את הבית ולהרדים את עצמך במקום אחר", מבהירה אשד. "עמידה באתגר מחזקת את האמונה שלו ביכולותיו ובכוחותיו ומחזקת את הבטחון העצמי".

-מה קורה אם במהלך הערב או הלילה הילד מקבל פיק ברכיים ומבקש לקרוא להורים?

"אם כבר הוקפצתם ואתם מחזירים את הילד הביתה, תנו לו הרגשה שהכל בסדר", עונה שביב. "זה בסדר להתחרט, והוא יכול לנסות שוב בהזדמנות אחרת. אל תתנו לו הרגשה שאתם מאוכזבים ממנו וכועסים עליו, זה לא ישפר את הרגשתו ואף יחליש את הביטחון העצמי שלו. עם זאת, חשוב לאפשר לו להתנסות בחוויה גם במחיר של הסיכוי להקפצה באמצע הלילה".

"מאוד נורמטיבי לקרוא להורים באמצע הלילה, להתגעגע, לרצות בחזרה הביתה", מסכימה גם אשד. "לפעמים זה עלול לגרום לתחושת אי נוחות גם אצל המארחים, שתוהים אולי הם לא היו בסדר. צריך שגם ההורה המארח וגם ההורה של הילד המתארח יבינו שזה יכול לקרות, ולא לשדר אכזבה".

חשוב לוודא: מי המבוגר האחראי בבית החבר

במהלך הלינה אצל חברים, הילדים נחשפים לאווירה משפחתית שונה ולהרגלים אחרים מאלו הנהוגים בביתם. לדברי אשד, מדובר באתגר חברתי הדורש מהם להשתלב, ללמוד כללים ולכבדם. "זהו תרגול ליכולת להיות חלק מקבוצה, להשתלב ולקרוא נכון את המפה", היא אומרת. "כאשר הילד רואה שבתום הארוחה כולם מפנים את הכלים מהשולחן, הוא מבין שגם עליו לעשות כך. הילד המתארח מתאמן בלוותר על הדפוסים המוכרים ולכבד דפוסים חדשים".

לדברי אשד, לחשיפה של הילד לכללים משפחתיים שונים יש יתרון נוסף, בכך שהיא מרחיבה זוית הראייה של הילד ומאפשרת לו לראות שיש דרך נוספת, מלבד זו שהוא מכיר. "מבחינת הילדים, הגבולות והכללים שקיימים בביתם, הם כתובים בתורה", מסבירה אשד. "פתאום הם רואים שיש הסדרי שינה שונים, מנהגי אכילה אחרים וכו'. זה מאפשר להם להיות יותר ביקורתיים ולשאול שאלות. אנחנו כהורים רוצים לגדל ילדים שואלים. גם אם השאלות שלהם לא יהיו לנו נעימות, ניתן להם תשובות והסברים. אם לנו כהורים, ברור למה קבענו גבולות מסוימים, נוכל בקלות לענות על כך לילדינו".

"זהו פחד לא מדובר אבל קיים", מסכימה אשד. "את מאוד רוצה לתת לילדה הרגשה שאת סומכת עליה ולא להכניס דאגות,

פחדים וחרדות, אבל לא יכולה להתעלם מכך. צריך לדעת למצוא את שביל הזהב, לתת לה כלים שילמדו אותה לשמור על עצמה. הכללים הללו נכונים תמיד, ולא רק במקרה של לינה מחוץ לבית. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה לבדוק ככל האפשר מי נמצא בבית כשהילדה שלנו מתארחת שם ומי המבוגר האחראי. מעבר לזה, כל שבשליטתנו הוא חינוך הילדים וההדרכה שלהם לזהות סכנה ולהיזהר כאשר מישהו אומר לשמור סוד, להבחין בין סודות טובים ורעים, לא לתת לאף אחד לגעת בהם או לראות להם וכו'".