קליק לחיים: הצלמת שנלחמת למען החיות
הצלמת הקנדית ג'ו-אן מקארת'ור מקדישה את חייה כדי לחשוף לציבור את אחורי הקלעים בתעשיות המזון מן החי, הבידור וניסויים בחיות באמצעות צילומים אמנותיים. הסרט התיעודי "הרוחות במכונה שלנו", מעניק הצצה מרתקת על פעילותה. "המציאות מבעיתה והחיות צריכות שנדבר למענן", היא אומרת ל-ynet. היום יוקרן הסרט בסינמטק ת"א במסגרת סוף שבוע "חיות אחרות" לציון 20 שנה להקמת עמותת "אנונימוס"
הגשם ניתך בעוצמה על חלון המכונית, אי שם בכביש מהיר באירופה. ג'ו-אן מקארת'ור, צלמת קנדית, מוכנה לצאת לפעולה כדי לתעד את תנאי המחייה הקשים של מאות שועלים בחוות רבייה שנועדה לגדלם למטרות שימוש בפרוותם לתעשיית האופנה.
היא בודקת את ציוד הצילום, ניקוי אחרון של עדשות. הם עוברים בלב שטחים חקלאיים נידחים הנושקים ליער צפוף וירוק, הרכב נוסע בקופצנות על שביל בין העצים עד שנעצר במעמקי היער. ג'ו-אן מתחילה בצעידה רגלית מהירה בחסות החשיכה. שני חבריה למבצע לבושים בבגדי הסוואה ומצויידים במכשירי קשר.
מוקפים בשועלים כלואים בכלובים
"יש לנו דקת התראה אם מישהו יגיע", מזהיר אותה עמיתה לפרויקט התיעוד. "נסיים תוך שעה שם ובמקרה חירום, את תעזבי ראשונה ואני האחרון", הוא מבטיח לה. השמש כבר מתחילה לעלות.
יללות השועלים נשמעות מרחוק. הם חוצים בקלות את גדר החווה ומגיעים לשורות עצומות של כלובים דחוסים, המרחפים מעל הקרקע ובהם כלואים שועלים בעלי פרוות כהות. ג'ו-אן מצלמת את השועלים. מרביתם מבוהלים, חלקם פצועים בחלקי גופם כתוצאה מנשיכות עצמיות. אמהות עם גורים, פרטים צעירים ובוגרים. בוחנים בעיניים גדולות את המבקרים המפתיעים. היללות רמות ואי אפשר להתחמק מהן. ישנם שועלים המנסים להימלט מבעד לסורגים או פוצחים במריבות עם חבריהם לכלוב. שועל פצוע בראשו בוהה במצלמה.
במכשיר הקשר מגיעה אזהרה להתפנות מהמקום. ג'ו-אן ועמיתיה לפעילות נמלטים במהירות וחוזרים אל בית המלון כדי להביט בתוצאות התיעוד, שסביר להניח שיפורסמו באחד מכתבי העת והמגזינים הגדולים בעולם.
"הם מביטים לך בעיניים. קל מאוד לקרוא אותם כי הם כמו כלבים", היא אומרת למצלמה. "אני לא כאן כדי לשחרר אותם, אלא כדי לתעד אותם. עד כמה שהייתי רוצה לשחרר אותם מהכלובים, אני לא יכולה כי זה לא ישנה את השיטה. התפקיד שלי הוא לחנך אנשים ואז לא יהיו יותר דורות עתידיים של החיות הללו".
סצנת תיעוד השועלים מעניקה הצצה לחייה של ג'ו-אן, שתועדה בסרט דוקומנטרי מרתק ועטור פרסים. "הרוחות במכונה שלנו" עוקב אחרי פעילותה למען בעלי חיים ברחבי העולם באמצעות כוחה של עדשת המצלמה. הסרט יוצג היום (שישי) בסינמטק בתל-אביב, במסגרת חגיגות 20 שנה להיווסדה של עמותת "אנונימוס".
צלמת מלחמות
ג'ו-אן נמצאת בדרך ליעד תיעוד חדש אותו היא מסרבת לחשוף והגישה שלה לטלפון ואינטרט מוגבלת למדי. הזמן שלה דחוס והיא משתדלת לענות בפירוט ככל שניתן. בעקבות מסעותיה ברחבי העולם, היא הפכה למעין "צלמת מלחמות" באזורים בהם מצויים בעלי חיים במצוקה.
"כשאני מדברת על היותי 'צלמת מלחמות', אני מנסה למקד את תשומת הלב למלחמה ולא אלי. אני רוצה שאנשים יראו את הטיפול וההתעללות שלנו בבעלי חיים כמלחמה נגדם. זו דרך שונה לראות את מערכות היחסים שלנו עם בעלי חיים ואני מנסה למשוך את תשומת הלב לבעיה הזו", היא מספרת בראיון ל-ynet.
"אני יכולה לומר בביטחון מלא כי בסצנות רבות היו אתגרים רבים והימלטויות בדקה ה-90, החל מנסיונות לגרש אותנו משטחים באמצעות מרדפים בעזרת משאיות, במהלכם אחד העמיתים שלי נפגע ממשאית ועד למקרים בהם הייתי צריכה להיות בהסוואה מוחלטת בדמות פיקטיבית בתקווה שלא אתפס או שזהותי האמיתית תיחשף".
עד כמה מורכב הנסיון לצלם בעלי חיים ברגעיהם הקשים ביותר ועדיין לחשוב באותו הרגע על הקונספט האמנותי של הצילום - החל מזווית הצילום, תאורה ומבנה הסצינה?
"זה קשה", היא מתוודה. "באותו הרגע אני לרוב מתוסכלת וחושבת לעצמי שאני מצלמת גרוע. אני עובדת במקומות חשוכים, מצלמת דרך כלובים וגדרות תיל, עם בעלי חיים בעקה קשה שחיים בכלובים ובמתחמים הללו, והם נוטים לזוז הרבה".
"הניגוד בין האפילה לאור הבהיר שאני משתמשת בו כדי להאיר את בעלי החיים, יוצר פעמים רבות תמונות בעלות חשיפה גבוהה או נמוכה מדי מבחינת המיקוד והתאורה על המצולמים. זה מלחיץ לדעת שיש לי זמן מועט ומוגבל לצילום, במהלכו אני עלולה להתגלות בכל רגע, ועם זאת אני רוצה לעשות את העבודה הטובה ביותר שאני יכולה - לעשות צדק בהצגה המדוייקת ביותר באופן בו בעלי החיים הללו מצליחים לשרוד באותן נסיבות".
"בנוסף לכל האתגרים האלה, אני מנסה לצלם תמונות נהדרות שישדרגו את מה מה שמכונה צילום של פעילים למען בעלי חיים או צילום חשאי, בנוסף לחיבור עם בעל החיים. אם בעל החיים מתחבר אלי, אז הצופה בתמונה יכול להתחבר לבעל החיים, כך שיש הרבה דברים שצריך לשקול בזמן הצילום. אבל החדשות הטובות הן שיש לי נסיון רב כעת בעבודה בתנאים הללו, כך שאני משתפרת בעבודת הצילום הזו".
איך את מתמודדת עם "רוחות הרפאים" בסופו של יום צילום עם בעלי החיים?
"בכל הכנות, אינני יודעת", היא משיבה. "אני מנסה להשגיח על עצמי, לטפח את הרגעים השמחים בחיי, אחרת אני אהיה שחוקה לגמרי. בעלי החיים לא יכולים להרשות לעצמם שמי שפועל למענם יישחק ולא יוכל לעשות זאת יותר. הם צריכים כל אחד ואחת מאיתנו שנדבר למענם, מאחר שיש מעט מאוד מאיתנו שאכן עושים זאת".
"הדבר שאף פעם לא הופך להיות קל יותר הוא לעזוב את החיות מאחור בתום הצילום. זה רודף אותי, לדעת שאני בחוץ והן עדיין בפנים. בעלי החיים שפגשתי לפני חמש שנים, עדיין נמצאים ונרקבים במקומות הללו, כמו שועלות שמוחזקות במשך עשר שנים בתעשיית הפרוות ומשמשות לרבייה. הן נמקות בכלובים קטנים, מעוברות, ממליטות ומגדלות את הגורים שלהן עד שהם נלקחים מהן שוב ושוב".
טיילת מסביב לעולם בעקבות בעלי החיים במטרה לעזור להם. איך את מצליחה לגלות את כל אותם מקומות ולהגיע אליהם?
"לצערי, יש סוגיות רבות הנוגעות להתעללות בבעלי חיים וניצולם ברחבי העולם; יש הרבה במה להתמקד. בשנים האחרונות אני מתעסקת בעיקר בבעלי חיים במשקים מתועשים, מאחר ומדובר במיליארדי בעלי חיים שנתונים בסבל מדי שנה. אני מתמקדת בכל הנוגע לבעלי חיים הכלואים בסבל".
"אני מנסה גם לתעד בעלי חיים המשמשים למחקר ולגעת גם בנושאים פחות ידועים כמו חוות לגידול דובים למיצי מרה (שאיבת מיצי המרה מכיס המרה של הדובים מיועדת למכירה לתעשיית התרופות הסינית המסורתית. א.א.) וחוות לגידול תנינים".
"יש כל כך הרבה מה לעשות. לעיתים לא אני בוחרת את הנושאים, אלא ארגון כלשהו פונה אלי בבקשה לעבוד עימו במדינה כזו או אחרת. לרוב אני נשאלת אם אני יכולה להגיע לתקופה של כשבועיים כדי לתעד נושא מסויים. אם הם יוכלו לכסות את הוצאות ההגעה והמחייה, אז לרוב אשיב להם בחיוב".
למצוא את היופי במציאות המבעיתה
עד כמה השתנה לדעתה עולם הצילום בשנים האחרונות המתמקד בסיוע לחיות? "הצילום האקטיביסטי במהלך ההסטוריה לא היה טוב, מאחר שהתמונות שצולמו על ידי פעילים נעשו באמצעות מצלמות לא מקצועיות וללא טכניקה אמנותית, הם שימשו בעיקר למטרת התיעוד של סיטואציה מסויימת ולא בדרך שמערבת את הצופה תוך כדי", היא מפרטת. "חלק מהצילומים הללו הפכו במרוצת השנים לנקודות דרך משמעותיות בגלל התוכן שבהם, אך לא בזכות האיכות".
לדברי מקארת'ור, הצילומים שצולמו במסגרת הארגון בו היא פועלת "We Animals" התקבלו בצורה טובה יותר בציבור מאחר והם התפרסמו במסגרות של מאבקים וקמפיינים למען בעלי חיים וזכו לפרסום גם בתקשורת הממוסדת.
"אני חושבת שהם מציגים דרך חדשה לראות את בעלי החיים, להתחבר עימם, מראים מקרוב את הסיבות לכך שהם חיים בתנאים מסויימים. גם אם המצג המשתקף מהתמונות שאני מצלמת הוא לעיתים מבעית, לצילום עצמו עדיין יכולות להיות איכויות אמנותיות ויופי, שמערב את הצופים וגורם להם להסתכל שוב על הצילום ואולי לא להסב את מבטם מהצילום במהירות כה גדולה".
"בכל הנוגע לזכויות בעלי חיים, אני חושבת שאני צריכים לעשות כל מה שבאפשרותנו, כדי לגעת ולערב את האנשים ולא לגרום להם להתרחק - כך שלצילומים טובים יש חלק גדול בתהליך", היא אומרת. "היום יש צילומים אקטיביסטים טובים מאוד וזה מאוד מרגש. צילומים טובים מרוממים את הנושא בו אנחנו מתמקדים ומחמיאים לו לעיתים יותר מאשר דיבורים או כתבות בנושא".
מה את ממליצה לצלמים שרוצים להיכנס לעולם של תיעוד בעלי חיים בתעשיות המזון מן החי והבידור?
"להתחיל. פשוט להתחיל, כפי שאמר הפילוסוף המפורסם גתה - להתחיל בכך כעת. תבקשו סיורים במקומות, תבקשו אישורי גישה לעיתונאים, עשו כל מה שאתם יכולים כדי ליהכנס פנימה ולתעד. אני לא יכולה לייעץ יותר מכך כי כל אחד צריך למצוא לעצמו את הדרך הטובה יותר מבחינתו כדי לעשות זאת".
"תחקרו ותגלו מי עובד בתעשיות הללו, גלו מי הספקים או הלקוחות שלהם. תמצאו את הקהל שלכם ותתחילו לחלוק את הצילומים שלכם עם הציבור. תמצאו מקומות בהם תוכלו להציג את הצילומים שלהם. החל מרשתות חברתיות או כלי תקשורת, אפילו באמצעות התנדבות בארגונים להם אתם יכולים לסייע".
"כאשר אתם מצלמים בעלי חיים, אל תתמקדו רק בפנים שלהם, אלא גם במה שקורה מסביב. צרו את ההקשר ביניהם ונסו לספר את הסיפור המלא ומעל הכל, פשוט להתחיל. אנחנו זקוקים ליותר אמנים, צלמים, כותבים ולאנשים שישתפו מה הם למדו על היחסים שלנו עם בעלי החיים בכל רחבי העולם".
לגבי תוכניותיה לעתיד, היא מספרת כי כרגע היא עסוקה בצילום קמפיינים שימלאו את זמנה גם בשנה הבאה, אך היא מנועה לחשוף פרטים עד שהם יושלמו ויוצגו לציבור. הקושי במפגש עם בעלי חיים בתנאים קשים הוא חלק חיוני ובלתי נפרד מעבודתה.
"במקום לתת לרוחות לרדוף אותי, אני מנסה להתמקד במה שטוב, בשינוי, בחמלה החבויה באנשים. אני אוהבת את העבודה שלי ולהיות פעילה ביצירת שינוי. כשאני רואה את ההשפעה החיובית של הארגון "We Animals", זה מה שגורם לי להמשיך קדימה".
בסוף השבוע הקרוב יוצגו במסגרת אירוע "חיות אחרות" סרטים והרצאות בנושאי בעלי חיים ובני אדם. הסרט "הרוחות מאחורי המכונה" יוקרן לאחר הרצאת הפתיחה שתתקיים בשעה 12:00, בהשתתפות מיקי חיימוביץ', ח"כ ד"ר דב חנין, אורנה בנאי, אורלי וילנאי, שי אביבי ומיכל ליבדינסקי. הכניסה בתשלום. לדברי המארגנים, במקום ישנם מרחבים מוגנים. לפרטים נוספים באתר אנונימוס
עוד צילומים מבית היוצר של ג'ו-אן מקארת'ור
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
(צילום: Jo-Anne McArthur / The Ghosts In Our Machine - We Animals © 2012)
לפנייה לכתב/ת 
