קסדה לאופניים - מדריך חובה לרוכב

מבחינתנו, הסיפור לגמרי פשוט. אם אתם רוכבים על אופניים, אתם צריכים לעשות זאת כשאתם חובשים קסדה. נקודה. אין קשר כאן לחוק עזר עירוני כזה או אחר, תקנה תעבורתית או חובה חיצונית מכל סוג. אתם צריכים לחבוש קסדה כדי למנוע מעצמכם פגיעה קשה או אף קטלנית באיבר ממש חשוב ורגיש - הגולגולת. שימו לב - גם נפילה במהירות הליכה של 5 קמ"ש בלבד - על מדרכה מייצרת מספיק אנרגיה כדי לסדוק את הגולגולת. כשאתם דוהרים ברחובות העיר על אופניים חשמליים במהירות של 20 קמ"ש ומעלה, ובוודאי אם אתם מתאמנים לטריאתלון בכבישי השפלה בשעת בוקר מוקדמת, שלא להזכיר נסיעה מהירה במורד סינגל ביער, קסדת מגן אינה פחות מהכרחית.

(רוני נאק)

רק לפני מספר שבועות הייתה לי הזדמנות לא ממש נעימה להיזכר עד כמה הקסדה חשובה. בעת אימונים למירוץ האנדורו, עם עודף מוטיבציה שייצרה המראה לא מדויקת מדרופ לא-מאד-גבוה, נחתתי לא טוב ועפתי מעל הכידון. קורה, כמו שיודע כל רוכב תחרותי. הגלגול הבלתי נמנע הגיע מיד אחר כך, ובהמשך נחבט ראשי בעוצמה בסלע גירני, אחד מאלפים שמפוזרים בין מצפה מודיעין לבן שמן. ברשימת הנזקים בעקבות הנפילה הופיעו אגו פצוע, צלעות חבוטות וקצת שריטות. זהו. ואל תבקשו ממני לתאר אפילו מה עלול היה לקרות אילו לא הייתי חובש קסדה מהודקת היטב.

הראה לי קסדה, ואומר לך מי אתה

יש מותגי וסוגי קסדות במספרים בלתי אפשריים כמעט, בדומה לנהוג בכל עולם האופניים העכשווי. רק בתחום אופני השטח אפשר למנות ארבעה סוגים עיקריים, לפי קטגוריות רכיבה ודרישותיהן:

• קסדות קרוס קאנטרי: קלות ומאווררות
• קסדות אול-מאונטיין: מכוסות ומאסיביות יותר ועם מצחייה
• קסדות אנדורו-פרי רייד: מכסות עוד יותר, כולל חלק מהפנים
• קסדות דאון-היל: דומות מאד לקסדות אופנועי מוטוקרוס
  

בלי קסדה - לא רוכבים(רונן טופלברג)

בתחום רכיבת הכביש ההיצע והחלוקה לקטגוריות פחות מבלבלים, שכן רוב הקסדות דומות, למעט קסדות בעלות פרופיל אווירודינאמי המיועד להפחית התנגדות, ומיועדות לרכיבה "נגד השעון". במירוצי טריאתלון תוכלו לראות אותן על ראשו של רוכבים המצוידים באופני "נגד השעון" תואמים. המחיר אגב: בערך מכונית סוזוקי אלטו חדשה. חוץ מאלה יש גם קסדות BMX וקסדות עירוניות מעוגלות יותר, קסדות לילדים במידות וצבעים מתאימים ואפילו קסדות מעוצבות להיפסטרים, המעוניינים לשמור על התסרוקת.

אז מה בעצם לחפש

לקסדות רכיבה יש תקן בטיחות. למשל התקן האירופאי שיסומן באותיות "CE", המעידות על Conformité Européenne שמשמעותו כי המוצר נבחן ואושר, ועומד כמובן בתקני הבטיחות, הבריאות ואפילו הסביבה אשר נקבעו באירופה. גם תקן Snell מעיד על רמת בטיחות המוצר, ואילו תקן B-90C מתייחס לקסדות ילדים עד גיל 4. קסדות המיועדות לשיווק בארה"ב ומגיעות גם אלינו, עשויות להיות מסומנות ב-CPSC, המסמל כי הסוכנות לבטיחות במוצרי צריכה של ממשלת ארה"ב - Consumer Product Safety Commission - מצאה את הקסדה ראויה. נדירים יותר הם תקני AS-NZS של אוסטרליה וניו-זילנד, אבל גם כאלה אפשר למצוא אצלנו.

לקיצוץ שניות - קסדה נגד השעון

חשוב להזכיר כי כל אחד מהסימונים האלו "יכשיר" את הקסדה, ויגדיר אותה כבטוחה ותקנית. כזו שבאמת תגן על ראשכם אם יקרה הבלתי נמנע ותיפלו מהאופניים. בכל מקרה, אל תתפתו לקנות קסדות חסרות תקן. יבואן ארצה אסור אמנם על-פי חוק, אך מניסיון אנחנו מזהירים - הן קיימות בכל זאת.

ואיך היא בנויה

מרבית הקסדות כוללות שני חלקים מרכזיים: ליבה מחומר שנקרא EPS, והוא בעצם סוג של קלקר דחוס. חומר זה מקנה לקסדה את צורתה, ויתרונו במשקל נמוך ויכולת ספיגת אנרגיה גבוהה. על ה-EPS יש ציפוי מבריק, כמו קליפה דקה ונוקשה, אשר מקנה לקסדה מראה נאה. זה למעשה המבנה הבסיסי. יצרנים ומותגים שונים מוסיפים למבנה זה אזורים סופגי אנרגיה מחומר נוסף, רשת חוטי קבלאר כדי לאחוז ב-EPS שלא יתפורר בהתרסקות, ציפוי חלקי של ה-EPS וכמובן אלפי דוגמאות של פתחי אוורור, עיצובים וצבעים.

קסדה, זה כל הקסם(רונן טופלברג)

בתוך הקסדה תמצאו ריפוד ורצועות קשירה. חומר הריפוד אמור למנוע הזעה, והוא היפו-אלרגני כדי שלא לגרות את הקרקפת. אם הוא גם ניתן לפירוק וכסיבה, מה טוב. מערכת הרכיסה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון חובק את הכתר ואפשר להדק או להרפות אותו (בדרך כלל עם סוג של "ראצ'ט" בעורף), וכמובן רצועות סנטר לראש הרוכב.

תוספות ייעודיות לקטגוריות שונות יכולות להיות משקפיים בקסדת "נגד השעון", מצחיות בקסדות שטח, ולאחרונה כמובן תושבות למצלמות אקסטרים. בקסדות הרים אגרסיביות ניתן למצוא הגנה מורחבת לחלק האחורי של הגולגולת.

עכשיו, איך מתאימים?

קסדות אינן בגודל אחיד, אלא מגיעות במידות שונות לראשים בגדלים שונים - בדיוק כמו קסדות אופנוע. מדדו מספר מידות שתמצאו בחנות, ויש להניח שתופתעו מההבדלים. ראשית, קסדות זולות תהיינה כבדות יחסית, עם אפשרויות התאמה וכביסה מוגבלות. הטובות יותר תהיינה קלות-משקל ומיד תרגישו שהן הדוקות סביב הראש. אחרי ההתאמה ראשונית עברו לכוונונים עדינים עם חבק הראש. אם אתם נוהגים לרכוב עם בנדנה או באף, קחו זאת בחשבון והשאירו מקום. כדי לבדוק את ההתאמה, דחפו את הקסדה לאחור. אם היא זזה יותר מ-2.0 ס"מ, היא בפירוש גדולה מדי.

אם ליפול, רק איתה

בשלב הבא כוונו את רצועות הסנטר. הן לא צריכות להיות סופר-מהודקות, אבל בהחלט מהודקות כך שלא תוכלו להשחיל אצבע בין הרצועה לסנטר. בשלב הבא כוונו את מצליבי הרצועות כך שיהיו ממש מתחת לתנוך האוזן. בידקו את ההתאמה על-ידי דחיפת הקסדה לפנים. זזה יותר מ-2.0 ס"מ? כוונו שוב את מצליבי הרצועות והדקו אותם. זכרו, במהלך הזמן, רצועות ואבזמים נוטים להשתחרר ויש לבדוק אותם ואת ההתאמה באופן קבוע.

משקל הוא עניין רגיש מאד באופניים, בוודאי כאשר הוא מונח לך על הראש. קסדה קלה היא כמובן יתרון. קסדת שטח טובה תשקול כ-250 עד 350 גרם, קסדת כביש ממש קלה תשקול כ-200 גרם. זכרו גם כי לצד ההגנה, אוורור הוא מרכיב חשוב מאד, בעיקר במזג האוויר הקיצי בישראל. יותר פתחים שווים יותר אוורור. יש קסדות שבפתחים תמצאו רשתות - כדי למנוע כניסה של ברחשים ודבורים.

(פז בר)

ועכשיו לארנק

קסדה איכותית אינה דבר זול. צפו להוציא בין 250 שקלים לקסדה ראויה אף פשוטה, ל-1600 שקלים עבור קסדת-על. רוב הקסדות האיכויות משווקות כיום בסביבות ה-500 שקלים. יש יצרני קסדות כמו Bell ו-Giro, אך יש גם מותגי אופניים ואבזרים המייצרים קסדות (או לפחות מדביקים עליהן את שמם) כמו Dainese, Fox, Specialized ואחרים.