הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?
בעידן שבו מוקלטת כל שיחה בנייד, וכל מחשב חשוף לפריצה, מאתגר החוק את בתי המשפט. מה מותר להקליט? ומה מותר לעשות עם התיעוד? מדריך
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- ניצל בת 84 חולת אלצהיימר וקיבל את ירושתה
- נידה וזיוף: מה עשה בעל כדי לא לשלם כתובה?
- העליון פסק: טראומה, שבויי צה"ל ואחוזי נכות
- האם מע"צ אחראית לתאונה בגלל כתם שמן?
מה באמת יודע הציבור על המונח המעורפל "האזנת סתר", שמשמעותו משתנה ממדינה למדינה? למי מותר לבצע "האזנת סתר"? מה העונש הצפוי למי שיעשה זאת בישראל? ומה ההשפעה של הקדמה הטכנולוגית על חוקים שהתבססו שנים לפני שהאנושות הכירה את הטלפונים החכמים?
בישראל מעוגנת הסוגיה בחוק האזנות סתר מ-1979, שעבר תיקון נרחב בעקבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואחרי דו"ח מבקר המדינה בנושא מ-1991. האזנת סתר אסורה היא הקשבה לשיחה באמצעות מכשיר שהמאזין אינו צד לה ולא בוצעה ברשות הרבים. כלומר, מדובר בשיחה פרטית שהתנהלה במקום שהציפייה לציתות אינה סבירה, למשל חדר פרטי או משרד.
על פי החוק, האזנת סתר אפשר להגדיר גם בדרך הפוכה:
א. כל אדם רשאי להקליט, גם בסתר, שיחות שהוא משתתף בהן. למעשה, כל שיחה שלנו עם נציג שירות לקוחות, חבר או קולגה, יכולה להיות מוקלטת ומושמעת באופן חוקי לגמרי.
ב. אם המאזין אינו צד לשיחה אך היא בוצעה במקום ציבורי או פתוח – לא מדובר בהאזנת סתר אסורה.
כשאנו אומרים שהאזנת הסתר מותרת, המשמעות היא שהמקליט רשאי לעשות עם ההקלטות כל העולה על רוחו כל עוד אינו עובר על חוקים אחרים (הקלטת שיחה אינטימית של בינו-לבינה, למשל, עלולה להוות פגיעה בפרטיות גם אם היא האזנת סתר מותרת). לעומת זאת, עם תוצריה של האזנת סתר אסורה לא ניתן לעשות דבר והם אינם קבילים בהליכים משפטיים. יותר מזה: עצם הקלטת השיחה היא עבירה פלילית.
במקרה כזה, גם צד שלישי, כמו כלי תקשורת, שמשתמש בחומר הפסול חשוף לעבירה פלילית. עם זאת, בתיקון משנת 1995 נקבע חריג שלפיו ניתן להשתמש בתוצרי האזנת סתר לא חוקית במסגרת הליך פלילי על פשע חמור, אם בית המשפט מצא שהצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות.
צילום סתר נחשב?
סוגיית הצילום בסתר זו עמדה לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון, שבחן את קבילותו של תקליטור שתיעד מטפלת סיעודית נוקטת אלימות כנגד הקשישה שבה טיפלה. השופטים דחו את טענת הנאשמת שלפיה מדובר בהאזנת סתר והראיה אושרה. נקבע כי צילום חזותי שאינו כולל תיעוד קולי לא חוסה תחת חוק האזנות סתר וקבילותו כראיה צריכה להיבחן לפי חוק הגנת הפרטיות.
עד 5 שנות מאסר, לרוב פחות
במקרה של האזנת סתר אסורה אפשר לפנות למשטרה, שתפתח בחקירה בגין עבירה על חוק האזנת סתר או חוק הגנת הפרטיות. מדובר בעבירות שהעונש בצדן הוא עד חמש שנות מאסר.
ב-2009 ניתן גזר דין בפרשה המכנה "הסוס הטרויאני" שבמרכזה אישום על שתילת תוכנת "ריגול" במחשבים ושאיבת מידע כמו סיסמאות, צילומי מסך וכולי בלא ידיעתו והסכמתו של המשתמש. הנאשם עשה כך במשך שנה ב-27 מחשבים והוא שהורשע בעבירות שונות, בהן האזנות סתר, שבגינן נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל.
במקרה אחר הורשע אדם בעבירה של האזנת סתר כיוון שהתקין מכשיר ציתות בארון התקשורת בביתו כדי להאזין לשיחות אשתו, שעמה היה בסכסוך גירושין. כתוצאה מכך הוא נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי.
מלבד ההליך הפלילי, אדם שהוקלט שלא כדין יכול להגיש תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות, שקובע פיצוי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק.
במיוחד לרשויות
החוק מתיר לרשויות ביטחון כמו המשטרה, שב"כ וצה"ל לבצע האזנת סתר ולהשתמש בה כראיה. מתי? כאשר מוכח שהיא משרתת את ביטחון המדינה או מיועדת למניעת עבירות פליליות וגילוי עבריינים.
כשמדובר במניעת עבירות, הגורם שמוסמך להתיר את האזנת הסתר הוא נשיא בית משפט מחוזי, על פי בקשה של קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה. תוקף ההיתר לא יעלה על שלושה חודשים, אולם ניתן להאריכו מפעם לפעם. במקרים דחופים, רשאי המפכ"ל להתיר האזנת סתר ל-48 שעות לצורך מניעת פשע או חשיפת מבצעיו. על המפכ"ל לדווח ליועץ המשפטי לממשלה על מתן ההיתר, וזה מוסמך לבטלו.
בקשה להיתר האזנה צריכה להתבסס על ראיות שמוכיחות צורך אמיתי בהאזנה, ולפני מתן ההחלטה יש לשקול, בין השאר, אם חומרת העבירה והאינטרס הציבורי במניעתה או בגילוי מבצעיה גוברים על הפגיעה בפרטיות, ואם אין כל אמצעי שפגיעתו בפרטיות פחותה.
שימו לב: בקשה למתן היתר נידונה במעמד צד אחד ומבלי שלצד השני ישנה יכולת להתגונן. מדובר בפניית הרשות לבדה, ללא מעורבות של כל גורם נוסף. יתרה מכך, גם אם הרשות חטאה וביצעה האזנת סתר לא חוקית, תוצריה יוכשרו אם "נעשתה בטעות בתום לב, תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית".
יש עוד כברת דרך
בדו"ח מבקר המדינה בנושא האזנות סתר מ-2010 צוין כי הסדרתו גבתה פגיעות רבות בצנעת הנחקרים. על רקע זאת המליץ המבקר לבחון אפשרות של מעורבות של גורם משפטי טרם הגשת בקשה להיתר האזנת סתר.
אני שותף מלא למסקנה זו. על אף התיקונים הרבים בחוק, ישנה עוד כברת דרך רבה לעשות בתחום, ובכלל זה, להדק את הפיקוח על מתן ההיתרים. כאמור, בקשות מסוג זה נשמעות במעמד צד אחד וההחלטה עלולה לפגוע אנושות בפרטיותו של הנחקר. לכן יש צורך לוודא שהגורמים המוסמכים יעשו כן בזהירות ובמשורה.
העידן הטכנולוגי מאפשר היום להקליט כל מילה שאנו אומרים בקלות, ולשתול "מרגלים" במחשבים, בטלפונים ובטאבלטים "מרגלים" באותה הקלות. המכשירים הללו מעוררים שאלות של חוק ומוסר: מה קורה אם מי ששתל את מכשיר ההאזנה, למשל, הוא מי שהשתתף בשיחה? האם עצם העובדה שהשתמש במכשיר "ריגול' תהפוך את ההקלטה ללא חוקית?
אני מניח שהמוצרים המתקדמים נוסח ג'יימס בונד עוד יביאו לבתי המשפט הישראלים חומר למחשבה, שיוביל גם לתמורות בחוק. בינתיים, כל שנותר הוא להמליץ למי שאינו מעוניין ששיחותיו יופצו ברבים וישמשו כנגדו, פשוט לשקול מילים.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אבי חימי
עוסק בתחום הפלילי
לפנייה לכתב/ת 
