מדשאות שוממות, צעצועים זרוקים. כך נראה קיבוץ רפאים
עשרות בודדות מחברי קיבוץ נחל עוז, ששכל אמש את דניאל טרגרמן, נותרו ביישוב, אובדי עצות לנוכח "טפטופי" הירי מעזה. "אתה מרגיש כפליט בבית שלך", סיפר אחד מהם, "אנחנו חיים פה ברולטה רוסית כל יום"
מותו של דניאל טרגרמן, בן ה-4 שנפגע מפצצת מרגמה בנחל עוז, הותיר את חברי הקיבוץ כולו מיואשים וזועמים, קוראים לפתרון קבע ומארגנים במקביל "סידור זמני" לקרוביהם. המדשאות הרחבות בין בתי התושבים נראו שוממות בשעות הצהריים, והצעצועים הזרוקים ביישוב העידו יותר מכל על שמחת החיים שנשכחה. "אתה מרגיש כפליט בבית שלך", סיפר אחד התושבים. ירי הרקטות עדיין לא פוסק: שלוש רקטות התפוצצו בשטחים פתוחים בשדות נגב, ועוד ארבע פגעו בשטח אשכול, בהן אחת מתוך יישוב. בכל המקרים לא היו נפגעים. קודם יורטה רקטה שנורתה לאשדוד.
מתוך כ-360 חברי קיבוץ נותרו בנחל עוז כ-90 איש, רובם הגדול בעלי תפקידים. ג'סטין בקר, תושב נחל עוז וחבר של דורון, אביו של טרגרמן, סיפר כי "הבנים שלנו באותו גן. בייביסטר פה, בייביסטר שם, אתה גדל פה בקיבוץ ואתה משפחה. זה הכי עצוב בגלל שיצאו בהצהרות - תחזרו לבתים, תתנהלו רגיל, הביטחון שלכם חזר. איך אפשר להגיד דבר כזה? אנחנו חוטפים פה פצמ"רים. זה לא מבצע. אנחנו עדיין במלחמה פה. איך אני מסביר לבן שלי, חבר טוב של דניאל, שילד בן 4 קובר ילד בן 4?
"עברתי לפה לפני שמונה שנים. זה קיבוץ מיוחד. התאהבתי במקום הזה ביום שהגעתי לפה. עכשיו האנשים מבולבלים, אמרו להם לחזור לפה והם כבר מתחרפנים, מסתובבים ומחפשים את עצמם. אתמול ראיתי את משפחת טרגרמן עם הילדים קצת בחוץ, מתאווררים. אמרתי להם שאני נוסע למשפחה לרביבים ושישמרו על עצמם. 40 דקות אחר כך חבר התקשר אליי להגיד לי שזה הם".
בקר, שמגדל בקיבוץ שני ילדים - אחד בגילו של טרגרמן והשני צעיר יותר - הוסיף כי "אנחנו חיים פה ברולטה רוסית כל יום, גם בלי מלחמות או מבצעים. פה כל הזמן פחד. אתה יוצא החוצה כי אתה יודע שאתה בבית שלך. אתה רוצה להסתובב, לקחת את הילדים לגן, ללכת לחנות. כאילו מתנהג רגיל. אתה בבית, אבל פתאום נופל עליך. לפעמים אין לך הודעה שהולך ליפול. אתה שומע שריקה. אנחנו במלחמה פה. צה"ל נתן עבודה למופת, אבל אנחנו עדיין מרגישים שאין לנו גב. אתה תלוי באוויר עוד פעם. גם שם מסכנים, אין אפס, אבל אנחנו כל פעם נכנסים למבצעים, כל שנתיים מאבדים סתם ח'ברה. לכולנו יש כבר מספיק כאב מכל הברדק הזה".
דניאל הקטן נהרג: "המזוודות כבר היו מוכנות"
טרגרמן נהרג מפגיעת פצצת מרגמה ליד בית בקיבוץ. הוא, הוריו ושני אחיו הקטנים ממנו היו בביתם, אך הוא לא הספיק להגיע לממ"ד - ופגיעת הרסיס הייתה קטלנית. אמו גילה סיפרה כי כבר קודם לכן התפוצצה פצצה ליד מבנים בקיבוץ, ובעקבות זאת תכננה המשפחה לנסוע להוריה בקריית אונו. "המזוודות כבר היו מוכנות. רגע לפני הפיצוץ הקטלני יצאתי להוריד את המנשא של אורי (בנה הפעוט) מחבל הכביסה. נכנסתי הביתה והיה 'צבע אדום'. הילדים שיחקו באוהל שהיה
בתוך הבית, ומרגע האזעקה עד הפיצוץ עברו שלוש שניות בלבד. לא הספקנו לאסוף את הילדים ולהגיע לממ"ד".
לדבריה, "לדניאל היתה משמעת 'צבע אדום' והוא תמיד מיהר לממ"ד. ברגע הישמע האזעקה הוא ידע מה לעשות ולאן ללכת. תמיד כשכולם היו מגיעים לממ"ד דניאל היה אומר 'עכשיו כולנו בטוחים'. הוא היה ילד יפה, חכם ורגיש. כל כך מתוק. רצינו לראות אותו גדל עם האחים שלו ומממש את עצמו".
ססיליה בוגדוביץ', שאף היא מתגוררת בקיבוץ, אמרה כי "מי שנשאר פה עם הילדים הוא מטורף. אתה לא יכול לגדל ילד כאן. אנשים לא יודעים מה המצב שלנו כאן. שאנחנו גרים מתחת לטפטוף. טפטוף הורג. זה טפטוף שלוקח חיים. את הדם שלנו. ואנחנו מחכים לתשובה. אנחנו צריכים פתרון קבוע. זה מספיק. אני לא רוצה יותר. אני מוכנה להקריב את עצמי אם ביבי רוצה, אבל לא את הילדים שלנו".
ירי הרקטות ופצצות המרגמה לעבר ישראל לא פסק, כאמור, במהלך סוף השבוע. אחר הצהריים אותרו נפילות בשטחים פתוחים במועצות האזוריות שדות נגב ואשכול, ובשמי אשדוד יורטה רקטה אחת על ידי מערכת "כיפת ברזל". צה"ל תקף במקביל ברצועת עזה, וגורמי רפואה מקומיים דיווחו על שמונה הרוגים ביממה האחרונה, ובהם שני ילדים.
ההפוגה בניסיונות התיווך המצרי הפכה לזמנית עם פרסום ניסיון נוסף להשיב את הצדדים לשולחן המשא ומתן. בתום פגישה בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, קראו המצרים לישראל ולחמאס להסכים להפסקת אש קבועה, ללא הגבלת זמן, ולשוב לשיחות. "מה שחשוב לנו כעת זה לעצור את שפיכות הדמים", אמר אבו מאזן.
לפנייה לכתב/ת 
