תפסיקו לפחד מאיומי חרם כלכלי
הגיע הזמן להפסיק לפחד מהקריאות לחרם על תוצרת ישראלית באירופה - העולם העסקי הקר לא באמת מתעניין בעזה, והצרכן שבכל זאת ינסה להקשיב להן ייאלץ לוותר על מוצרים של אלפי חברות מובילות. האיום אולי נשמע טוב כסיסמה, אבל לרוב הוא רק משרת אינטרסים פוליטיים ולא מעבר (דעה)
נתחיל מהסוף: היצוא הישראלי אינו מושפע כיום מחרם כלכלי והוא גם לא יושפע ממנו בעתיד. הסיבה לכך אינה בגלל שארגוני צרכנים כאלו ואחרים באירופה לא מנסים את זה - הקונספציה הזו אמנם נשמעת מאוד הגיונית, אבל היא לא מחזיקה מים במציאות. הסיבה לכך היא שהמאפיינים המיוחדים של היצוא הישראלי פשוט אינם מאפשרים זאת.
לכתבות נוספות בנושא חרם :
- חרם? סטראבקס מתעניינת בסודה סטרים
- חרם אינו איום על ישראל - התדמית דווקא כן
- חרם באירופה וקשיי ייצוא לעזה: המנגו הוזל
הדוגמא המובהקת ביותר שמפריכה את הקונספציה הזו היא יחסי הסחר עם טורקיה. בשנת 2010, לאחר מבצע עופרת יצוקה ובעיקר לאחר משט המרמרה, ראש הממשלה הטורקי ארדואן (שכעת מנסה לשנות את החוקים בארצו ולהפוך למשהו דמוי סולטאן) קרא מעל כל גבעה רעננה להחרים את ישראל. מה קרה מאז? הפלא ופלא - בדיוק ההיפך. יחסי הסחר עם טורקיה, יצוא ויבוא כאחד, קפצו דרמטית והיום הם ברמה הגבוהה בכמעט 100% מרמתם בשנת 2009, טרם עופרת יצוקה.
העולם העסקי הקר אינו מתעניין בעזה
היצוא של ישראל מובל על ידי אלפי חברות בענפים שונים ומגוונים, חברות בעלות פיזור רב ביותר ושוקי יצוא מגוונים מאוד, שהבולטוּת הבינלאומית שלהן נמוכה. לא קיימת חברה ישראלית הנחשבת כמותג עולמי, ומכאן יכולה לשמש כמטרה מובהקת. רבות מן החברות הישראליות פועלות בתחומי נישה, או בתצורת OEM (יצרן ציוד מקורי - Original equipment manufacturer) או כחברות בנות של חברות בינלאומיות זרות.
הצרכן יצטרך לעבוד קשה כדי להחרים את ישראל
החרמת מקדונלד'ס, IBM, אסתי לאודר, סודה סטרים, ג'ונסון את ג'ונסון, מוטורולה, סימנס, דנונה, קימברלי קלארק, אינטל, Timberland, קאטרפילר, Victoria's secret, רבלון וחברות רבות נוספות המצויות ברשימות השחורות של מארגני החרמות לא באמת אפשרית עבור הצרכן הפשוט.
שיטוט באתרי החברות הללו מעלה שמות של מעט מאוד חברות יצואניות ישראליות, ולא מעט חברות בינלאומיות ענקיות. המחרים הקפדן יתקשה לקנות בסופר או בחנות קוסמטיקה לצורך העניין, עקב ריבוי החברות הבינלאומיות הענקיות העושות עסקים עם ישראל.
יש פתרון גם לנפגעי המבצע בדרום ובשטחים
ב"קו האש" מצויים חלק מן החקלאים המייצאים לאירופה, אך היצוא החקלאי מהווה כ-2% בלבד מהיצוא הישראלי. הם חווים כעת קשיים מסוימים, אך כבר ידוע מניסיון שלאחר לחימה החיים חוזרים למסלולם.יתכן שניתן לצמצם מעט את הנזק הקיים על ידי הסטת סחורה לרוסיה, שכעת מחרימה כניסת תוצרת חקלאית מאירופה לשטחה.
עיקר הפגיעה הינה במפעלים באזור אריאל ומעלה אדומים, שישנם גורמים עסקיים באיחוד האירופי שאינם מעוניינים לעשות איתם עסקים מכיוון שהם נמצאים מעבר לקו הירוק. מצער מאוד שמפעלים אלו נאלצים להיות חשופים, אך היקף הפעילות שלהם, ביחס ליצוא הישראלי, הינו זעום ביותר ואינו מהווה אפילו פרומיל מסך התוצר הישראלי. לכן ברמה המקרו-כלכלית, הפגיעה בכלל המשק היא אפסית.
הגיע הזמן להרגיע ולצאת מההיסטריה המטופשת הזו, שלדוחפים אותה, ככל הנראה סיבות פוליטיות לעשות זאת.
ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
