למה הן נשארות במערכות יחסים גרועות?
נשים רבות מוכנות "לחשוק שפתיים" ורק לא לעזוב בני זוג שלא באמת מעניקים להן את היחס אותו היו רוצות לקבל. למה הן מוכנות לסבול את המצב והאם ניתן לשנותו גם ללא פרידה
ישנן שמוצאות את עצמן שוב ושוב במערכת יחסים שמלכתחילה כרוכה בוויתור שאי-אפשר לחיות אתו בשלום: גבר ששב ונעלם, שאינו מסוגל לכלכל את עצמו או להחזיק עבודה, שנושא מטענים של מערכות יחסים בעייתיות בעברו הזוגי ובמשפחה, או כזה שמתקשה בתפקוד המיני.
וישנן שהגבר שמולן נראה פשוט מושלם, עד שמגיעים הרגעים הקשים האלה שבהם הוא מתנהג בזלזול, ובאופן שגורם להן להתכווץ מבפנים בכאב; לעיתים, אל מול עיניהן הוא נותן לאשה אחרת תשומת לב על פניהן, או 'מייבש' אותן שעות בהמתנה או כשהוא מדבר בצורה פוגענית ואינו טורח לבקש סליחה. את אלו ואת אלו מאפיין דבר אחד – הן יעשו הכול כדי להדחיק את מה שמפריע להן, להמציא תירוצים להתנהגותו של הגבר שמולן, ויאחזו בו כאילו היה הגבר האחרון בעולם.
כל אשה שנמצאת בקשר כזה נשארת שם כי היא חווה גם רגעים טובים, ואפילו נפלאים. ולכן, כשהמציאות טופחת על פניה, היא מיד מזכירה לעצמה כמה קר בחוץ, כמה נורא, ומדוע כדאי שתשב בשקט ותמשיך לשלם את המחיר. אישה כזאת מתעלמת מהעובדה שהחלטותיה מונעות פחד, שהיא חיה בתחושה מתמדת של כעס, ושלמרות יתרונותיו, יותר מכל מנציח בה הקשר תחושת חוסר ערך מכאיבה, שמתעקשת שלמרות כל הישגיה היא אפסית, קטנה ועלובה.
להסכים לאבד את הזוגיות
לדעתי, עד שלא תסכימי לאבד את הזוגיות ללא הבטחה שתקבלי משהו טוב יותר, אף אחד בעולם לא יוכל לעזור לך. לכן, הצעד הראשון תלוי לגמרי בך, והוא כרוך בקפיצה אל הלא נודע – ראשית עליך להסכים לאבד את הגבר שבו באופן כה נואש את נאחזת. זה לא אומר שבהכרח יהיה עליך להיפרד מבן-זוג קיים, אך זה אומר שיהיה עליך להציב גבולות שישנו את חוקי המשחק, ואולי יגרמו לו להחליט שעבורו זה נגמר.
חשוב להבין שהוויתור על ההיאחזות בקיים הוא רק הצעד הראשון בדרך ליצירת זוגיות מאושרת ובריאה. הדבר שקובע איזו זוגיות נמשוך לחיינו הוא מצבנו האישי, שכן הזוגיות סימטרית מטבעה. ולמה הכוונה? האדם שנמשוך לחיינו יהיה בהכרח במצב רגשי דומה לשלנו (אף שרבות מפספסות זאת כי הן מסתכלות בהערצה לא ראלית על הגבר שמולן, או לחלופין - מסתכלות עליו מלמעלה ומזלזלות בו בעצמן).
דהיינו, הגבר אותו נמשוך אל חיינו ישקף לנו באופן בלתי נמנע את האמונות המגבילות שאנו נושאות ("תמיד יבגדו בי", "בסוף תמיד עוזבים אותי"), ואת יחסנו לעצמנו (אם הגבר שמולי מזלזל בי, משמע שקודם כול זלזלתי בעצמי). מערכות היחסים שבהן את מעורבת עשויות להיראות שונות על-פני השטח, אך מתחת להבדלים מסתתרים קווי יסוד משותפים. כדי לשנות את סוף הסיפור, יהיה עליך לשנות את מה שבאמצעות אמונותייך, התנהגותך ויחסך לעצמך הביא לך מלכתחילה את מה שאת חווה.
המהפך של יעלה
יעלה (השם האמיתי שמור במערכת) הגיעה אלי בגיל 35 לאחר שבאופן חוזר ונשנה היא משכה לחייה גברים שבדרך זו או אחרת לא היו פנויים; אחד היה בדיוק לאחר גירושים, אחר החליט לחזור בתשובה ולשלישי, לאחר שכבר התאהבה בו, גילתה שיש חברה. במשך שנים היא האמינה שזה קורה לה במקרה, ושבפעם הבאה הכול ישתנה. אך לאחר מקרים רבים היא הבינה שזהו קודם כול משהו בתוכה שמזמן לה שוב ושוב את אותה החוויה.
היא הגיעה נחושה לשנות את המצב ולא חששה להביט במראה. בתהליך היא גילתה כיצד יחסה לסובבים משפיע על תחושת הערך העצמי שלה; מכיוון שבתחום הרומנטי היא הרגישה שידה על התחתונה, בחזיתות אחרות שבהן חשה בנוח היא הרשתה לעצמה להיות מתנשאת ואפילו לא נעימה. ולמרות שכשאנו מביטים מלמעלה על האחר, לרגע קט אנו חשים יותר טובים, מאחורי הקלעים אנחנו בעצם מצהירים: "לולא הייתי קטן ונחות בעצמי, לא היה לי צורך מתמיד להוכיח שאני טוב מאחרים."
לא אחת היא הצדיקה את התנהגותה בפני עצמה בכך ש"מגיע לי קצת פורקן, הרי כל-כך קשה להיות בודדה". לאחר שהסברתי לה כיצד באמצעות האנרגיה שבתוכנו אנו יוצרים את מציאות חיינו, היא הבינה שהמקום השלילי והמתלונן של "קשה לי" ו"מגיע לי", יותר מכל דבר אחר, הוא שדוחף אותה ללא שליטה לזרועותיו של כל גבר שהציע לה נחמה, וגורם לה להסתפק במה שמראש סופו באכזבה.
לבסוף יעלה הסכימה להביט על אותם מקומות שבהם עשתה לאחרים את מה שכל-כך הכאיב לה; אחד החששות שתמיד הציקו לה היה שהגבר שאיתה יעדיף אחרת, ולא פעם זה אכן קרה. בתהליך היא גילתה שהפלירטים התמימים למדי שניהלה מדי פעם עם גברים נשואים כדי לשבור את השגרה, אינם כה שונים מהמקרים שבהם הגבר שאיתה נתן לאחרת תשומת לב לא רצויה. נכון שמצדה לא היה זה יותר ממשחק – אך את הכאב שגרמה לאשה שאִתו (אף אם רק מאחורי גבה), שיקף לה היקום בחזרה.
לאחר שבתהליך היא למדה לאהוב את עצמה, לקחת אחריות על יחסה לאחר ולהגיד 'לא' למה שלא עמד בקנה אחד עם מה שבאמת רצתה – לא רחק היום שבו היא מצאה את הזוגיות שבאמת רצתה.
שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.
לפנייה לכתב/ת 
