פיטרת וגם תבעת? עיריית בת ים נגד עובד
איש מחלקת התרבות פוטר על רקע שינוי מדיניות. כשהתברר שבגלל תקלה הוא היה חתום על חוזה לא תקין, דרשה ממנו העירייה גם מאות אלפי שקלים
מה עושה אדם שמפוטר מעבודתו ולא רק שלא מקבל את הפיצויים שהוא סבור שהוא זכאי להם, אלא גם נדרש להחזיר מאות אלפי שקלים? מקרה כזה אירע לעובד עיריית בת ים, שפוטר לפני כמעט עשור בשל מדיניות חדשה, ומאז ניהל מאבק משפטי מתיש. לאחרונה קבע בית המשפט שעיריית בת ים חרגה מהתנהלות תקינה, וחייב אותה לשלם לו.
עם פיטוריו הוא קיבל הודעה שלפיה חוזה ההעסקה שלו מבוטל כיוון שלא אושר כחוק בידי הממונה על השכר בעירייה, ולכן פיצויי הפיטורים וזכויותיו לא יחושבו לפי השכר שקיבל בפועל אלא לפי 70% מגובה שכר הבכירים בעירייה (עד היום, אגב, גורל החוזה נותר לוט בערפל, ולא ברורה הסיבה שבגינה לא אושר בידי הממונה, ואם בכלל הונח על שולחנו).
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נידה וזיוף: מה עשה בעל כדי לא לשלם כתובה?
- פוטר עקב ארגון עובדים או בגלל צוק איתן?
- הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?
- 885 אלף ש' למייסד סטארט-אפ שתנאיו הורעו
התובע, מומחה בהקמת מוסדות תרבות ואמנות, התקבל לעבודה בחברה לתרבות, פנאי וספורט בבת ים, וחתם על חוזה העסקה אישי ביולי 2000. ב-2003 נבחר שלומי לחיאני לראש העיר החדש, ובשל המדיניות החדשה שהתווה פוטר המומחה זמן מה לאחר מכן.
עד כאן
מדריך לעובד המושפל: מתי תוכל להתפטר?
עו"ד דריה כנף
מה אמורים לעשות מי שמרגישים שהבוסים שלהם משפילים אותם ויוצרים סביבת עבודה בלתי אפשרית? האם ניתן להתפטר ועדיין לקבל פיצויים? הדוגמאות בפנים
העובד הגיש תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ודרש את אכיפת זכויותיו כפי שנקבעו בהסכם ההעסקה המקורי. החברה הגישה תביעה נגדית ודרשה את השבת הכספים שלטענתה שילמה לו ביתר לפי החוזה הלא חוקי.
בדצמבר 2010 התקבלה החלטה שלפיה העירייה חויבה לשלם לעובד 212 אלף שקל בגין ימי חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים, אך על העובד הוטל להשיב לעירייה 275 אלף שקל בגין השכר ששולם לו ביתר. לאחר הקיזוז חויב העובד להשיב לעירייה כ-63 אלף שקל.
התובע סירב להשלים עם ההחלטה והפעם פנה בתביעה נזיקית לפיצוי בגין מצג רשלני מטעם החברה ועיריית בת ים. בתביעה, שהוגשה בבית משפט השלום בתל אביב ביולי 2012, הוא טען שהעירייה והחברה פעלו לפי חוזה ההעסקה וקיימו אותו לאורך שנות עבודתו, והוא הסתמך על כך. לדבריו, החברה הטעתה אותו ולכן עליה לספוג את הפרשי השכר.
הנתבעות השיבו שהתובע כבר מיצה טענותיו נגדן בבית הדין לעבודה. הן גם ביקשו להפעיל את פוליסת האחריות המקצועית שלהן והגישו הודעת צד שלישי לחברת הביטוח "איילון" בבקשה לשיפוי מלא, ככל שיחויבו לשלם לעובד דבר מה. "איילון" השיבה כי הפוליסה הסתיימה עוד לפני שהתביעה הוגשה.
האישי מול הציבורי
השופט מנחם (מריו) קליין קבע שהעובדה שסוגיית חוזה ההעסקה נדונה בבית הדין לעבודה אינה סותרת את הדיון גם במסגרת התביעה הנזיקית, ובכך דחה את טענת הנתבעות.
לגופו של עניין נקבע שהנתבעות הטעו את העובד לחשוב שהחוזה שעליו חתם הוא תקף, כאשר מנגד הן לא פעלו כנדרש כדי להפכו לכזה - אם באמצעות פעולה פשוטה של העברתו לממונה על השכר ואם בווידוא שהממונה קיבל את החוזה ופועל לאישורו. בכך הן חרגו מהתנהגות מנהלית תקינה ולכל הפחות עצמו עיניהן לנזקים שעלולים להיגרם לתובע.
לפי השופט קליין, כשהחברה חתמה על ההסכם היא למעשה הצהירה על התמורה הראויה שיש לשלם לתובע, וכעת היא לא יכולה לטעון ששווי עבודתו היה נמוך יותר. במקרה הזה, אף שמדובר בכספי הקופה הציבורית, האינטרס של התובע לקבל את תנאי השכר שעליהם הסתמך גובר על האינטרס הציבורי להימנע מחריגות שכר.
בסופו של דבר חויבו הנתבעות להשיב לעובד את הכספים שהחזיר להן, ובסך הכול 275 אלף שקל, בצירוף שכר טרחת עו"ד של 40 אלף שקל. מאחר שטענת "איילון" להיעדר פוליסת ביטוח התקבלה, הן ישלמו גם לה שכר טרחה בסכום זהה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלה פילוסוף עוסקת בדיני עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
