קפלן: עד שתוצאות הבדיקה הגיעו - אריה כבר מת
כשאריה תמיר חש כאב עז בפניו הוא רץ לרופא משפחה, שחשד בבעיה בלב ושלח אותו מיד למיון בקפלן. שם הפנו אותו דווקא לרופא אף-אוזן-גרון שלא מצא דבר ושלח אותו הביתה. לאחר 10 ימים עבר בדיקת אקו לב ולמרות שתוצאותיה חייבו אשפוז מיידי, נשלח הביתה. יומיים אחר כך נפטר. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מביא את הסיפור
אריה תמיר ז"ל נחשב למטופל החלומות של כל רופא. הוא היה ממושמע, הרבה לעסוק בפעילות גופנית, שמר על בריאותו ולא התעלם מהמסרים ששלח גופו. לכן, כשבמהלך עבודתו חש לפתע כאב עז בפניו, הוא לא היסס לרגע. הוא אפילו לא חיכה שיתפנה תור אצל רופאת המשפחה שלו, אלא פנה למרפאה הזמינה הכי קרובה למקום העבודה.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
תוצאות הבדיקה הראשונית שעבר העלו חשד להתפתחות אירוע לבבי. תמיר הופנה בדחיפות לחדר המיון. "תמיד אומרים שרופאי המשפחה מפשלים, שהם משחקים אותה ראש קטן, שאין להם מספיק ניסיון ולכן עדיף להגיע לבית החולים כי שם מי שמטפל בנו הם רופאים מקצועיים, מנוסים ומיומנים.
"במקרה שלנו קרה בדיוק ההפך. רופא המשפחה היה המקצוען האחראי היחיד, ואילו רופאי בית החולים התעלמו מהמכתב של רופא המשפחה ומכל סימני המחלה של בעלי. אף אחד מרופאי המיון לא טיפל בו, לא דרש שינוח, וכך הם הביאו למותו המוקדם, מוות מיותר, שמרתיח לחשוב באיזו קלות ניתן היה למנוע אותו," אומרת האלמנה, רחל תמיר.
באמצעות עו"ד שמואל יקירביץ ועו"ד ד"ר אבי רובינשטיין היא תבעה את המרכז הרפואי קפלן, שם, לדבריה, קיבל בעלה טיפול לקוי. התביעה, על סך 2.5 מיליון שקלים, הוגשה בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים.
עוד חדשות בריאות
חדש: לק שמשנה צבעו כשסם אונס בכוס
רויטל חלתה בסרטן 4 פעמים - ועכשיו גם בנה
40 שנה אחרי הריון כושל - שלד עובר הוצא מאישה
למרות ממצאי הבדיקה שוחרר לביתו
התביעה מגוללת את השתלשלות ההתרחשויות מכאב הפנים הפתאומי ועד מותו של תמיר, שהיה בן 63 כשנפטר. עד אותו יום שבו חש בכאב הוא נחשב לגבר בריא, פעיל, עצמאי ומלא חיים. במשך שנים רבות הוא שירת בצבא קבע במגוון תפקידים במערך האחזקה של חיל האוויר. הוא נמנה עם הקמת מערך צוות האחזקה של מטוס ,F15-ה ואף נשלח כאיש צוות החלוץ לארה"ב על מנת ללמוד את רזי תחזוקת המטוס החדש ולהביאו לארץ.
"אחרי שבעלי השתחרר מצבא הקבע הוא רכש לעצמו שם טוב בתחום ההידראוליקה והפנאומטיקה והתקדם יפה בעבודה הזו. בהתחלה הוא היה שכיר, ובהמשך כבר צבר מספיק ניסיון והפך לעצמאי. אריה פירנס את המשפחה שלנו בכבוד ואפשר לומר שאנחנו ושלושת הילדים שלנו חיינו חיי רווחה," מתארת האלמנה.
לפי כתב התביעה, בתחילת יוני ,2009 כשעבד באזור טירה, חש המנוח כאב עז שפילח את פניו. הוא לא המתין ומיד ניגש לקבל טיפול במרפאת אלחיאת. רופא המשפחה שלחדרו הזדמן המנוח הקשיב לתלונותיו ומיד חשד כי מדובר בבעיה לבבית מסכנת חיים. לאישוש חשדו, הוא ביצע בחולה בדיקת א-ק-ג, שאכן הדגימה שינויים שאימתו את החשד להיווצרות נזק חריף בשריר הלב.
"רופא המשפחה הורה למנוח לפנות בדחיפות למיון וצייד אותו במכתב הפניה שבו הדגיש: 'ממליץ על ייעוץ קרדיולוגי ובדיקת ,"'ג-ק-א נכתב בתביעה. במיון בוצעו בדיקת דם לבדיקת רמת החלבון טרופונין ,)Troponin( שעולה אחרי התקפי לב, וכן בדיקת א-ק-ג. במקום לפגוש קרדיולוג, תמיר נשלח אחרי הבדיקות לייעוץ אצל רופא אף-אוזן- גרון.
וכך, "שעתיים וחצי אחרי שהגיע למיון," נכתב בתביעה, "שוחרר המנוח עם אבחנה לזיהום בדרכי הנשימה העליונות או דלקת ויראלית של מערות הפנים," וזאת למרות שרופא האף-אוזן-גרון לא מצא ממצאים כאלה וברשומות חדר המיון כן נרשמה אבחנה שיכלה לרמז על בעיה בלב: "תרשים א-ק-ג לא תקין. גיל הממצאים הפתולוגיים בתרשים אינו ידוע. המלצה לביצוע אקו לב בקהילה."
לפי התביעה, "לא נרשמה כל המלצה לטיפול קרדיאלי כלשהו בעת ההמתנה לביצוע בדיקת האקו לב או המלצה על הפניה לקרדיולוג." מדברי האלמנה עולה שאף לא הורו לבעלה על מנוחה.
"לאחר שבדיקת הדם היחידה שעשו במיון חזרה תקינה, שיחרר רופא המיון -מתמחה שנה שנייה בלבד במועד האירועים נשוא התביעה - את המנוח לגורלו. לא נעשתה, כמתחייב, השוואה בין תרשים הא-ק-ג שבוצע במרפאה לזה שנערך במיון.
לא בוצעו כמתחייב בדיקות א-ק-ג וטרופונין חוזרות וכן לא בוצע ניטור של קצב הלב. לא בוצעה התייעצות עם קרדיולוג לפני שחרור המנוח לביתו," טוענים עורכי הדין. בנוסף, אין תיעוד של ההתייעצות שנערכה עם הרופא הבכיר במיון בדבר אשפוזו של המנוח להמשך הבירור בשל השינויים שנצפו בא-ק-ג.
התלונן על כאבים בכל הגוף
אחרי שהשתחרר מחדר המיון הגיע המנוח לרופאת המשפחה שלו, שתיעדה את מכתב השחרור שנתן לה: "היה היום במיון. בא-ק-ג שינויים במקטע ."ST היא הפנתה אותו לביצוע אקו לב, כפי שהומלץ גם בבית החולים.
בעודו ממתין לתור, שנקבע לעשרה ימים אחר כך, ניסה המנוח לחזור לשגרת חייו. "ראיתי שקשה לו. למרות שבעלי היה מאצ'ו טיפוסי, שלא חושף חולשות, הוא התלונן שכואבות לו הרגליים, שקשה לו ללכת ושמדי פעם הכאב מתפשט לכל הגוף. אך כיוון שבבית החולים לא הורו לו לנוח, לא יכולתי להגיד לו שלפחות יאט את הקצב," מספרת האלמנה.
"הבחנתי שזה לא הגבר שאיתו אני חיה כל כך הרבה שנים, שמשהו עובר עליו. בדיעבד אני אוכלת את הלב שלא התייחסתי בתקיפות גדולה יותר לתלונות שלו. אם היינו הולכים לרופא אחר, אולי הוא היה מאבחן אותו ומטפל בו, והיום אריה שלנו היה איתנו."
את בדיקת האקו לב עבר תמיר במרכז הרפואי קפלן, שאל חדר המיון שלו, כזכור, הגיע עשרה ימים קודם לכן. "הוא עבר את הבדיקה במכון הלב של בית החולים ובסיומה נשלח לביתו מבלי שקיבל תשובה כתובה או תשובה בעל פה בנוגע לממצאים. נאמר לו שתשובה תישלח לביתו.
לטענת עורכי הדין, אם רופא היה בודק את תוצאות הבדיקה הוא היה מאשפז אותו במקום לטיפול דחוף באי-ספיקת לב ובהפרעות בקצב הלב, וכן לטיפול בנוגדי קרישה. "בבדיקה הודגמה פתולוגיה חמורה.
"נדגיש," מציינים עורכי הדין, "כי בשנת 1997 ביצע המנוח בדיקת אקו לב, אשר הראתה תפקוד תקין של הלב ואחריה חזר המנוח לביתו".
באותו ערב, לפני סעודת השבת, הוא אמר לי שהוא לא מרגיש טוב ושככל הנראה הוא 'מפתח משהו ועלה לשכב," מספרת האלמנה. זמן לא רב לאחר שאשתו הצטרפה למיטה הוא ביקש שתכבה את המזגן. "היה כל כך חם שלקחתי את הכרית וירדתי לישון למטה," היא משחזרת.
בבוקר שבת היא התעוררה בערך .10-ב "חיפשתי אותו בגינה והתפלאתי שלא ראיתי אותו שם, כי אריה היה כזה פעלתן, שבכל רגע נתון הוא עשה משהו. אז עליתי אליו," היא מתארת.
כבר בכניסה לחדר השינה היא גילתה את בעלה מת במיטתם. בתו של תמיר ניסתה לבצע בו החייאה עד להגעתה של ניידת טיפול נמרץ של מד"א. רופא הניידת קבע את מותו.
"כל החיים לא אסלח לעצמי שדווקא באותו לילה לא ישנתי איתו. אולי הייתי יכולה עוד להציל אותו? המחשבה הזאת לא עוזבת אותי," מתארת האלמנה.
התוצאה הגיעה בשבעה
במהלך השבעה התקבלה תשובת האקו לב שביצע תמיר יומיים לפני שנפטר. מפענוח הבדיקה עולה "נזק נרחב ביותר לשריר הלב עם ירידה קשה בתפקוד החדר השמאלי, עד .25% הרחבת הלב השמאלי - חדר ופרוזדור, וחשד לקריש דם בחוד הלב." בסוף הפענוח ציין הרופא: "נא לפנות לרופא המטפל עם קבלת התוצאה."
לתביעה מצורפת חוות דעת מומחה של מנהל מחלקה קרדיולוגית לשעבר במרכז הרפואי בני ציון. לדעתו, "הצוות הרפואי במיון בקפלן לא יישם את הידע המקצועי שלו ברמה הסבירה והמצופה באותן נסיבות בכך שלא איבחנו נכונה את מצבו הקרדיאלי - אוטם חריף בשריר הלב. לא הציגו אותו לקרדיולוגים ולא התייעצו איתם, לא איש פזו את המנוח לצורך מתן טיפול וביצוע צנתור לב, ושיחררו את המנוח מבלי להמליץ על טיפול קרדיאלי מניעתי עד לביצוע אקו לב בקהילה."
מדברי המומחה, המהווים חלק מהתביעה, עולה שהרופאים במיון פעלו בניגוד להנחיות איגוד הלב הישראלי: "הנחיות האיגוד הקרדיולוגי בארץ, מזה שנים, מחייבות צנתור טיפולי ראשוני תוך דקות מהכניסה לחדר המיון. אבחון מוקדם בחדר המיון היה מצמצם את הנזק לשריר הלב, תוך הורדה מש - מעותית בסיכויי התחלואה והתמותה בטווח הקצר והארוך."
בהמשך מפרט הפרופסור המומחה מטעם התביעה את הרשלנות לכאורה שבה נהגו הרופאים: "המנוח לא התלונן על כאב קלאסי בחזה, אלא הראה סימנים לא ספציפיים להתקף לב שהתבטאו בכאבים עזים בפנים ובגרון. רופא סביר אמור לדעת מספרי הלימוד הקלאסיים ומהניסיון הקליני שכאב בפנים, בלסתות ובשיניים, יכול להיות ממקור קרדיאלי איסכמי, בפרט לאחר שבדיקת מומחה אף-אוזן-גרון הייתה תקינה."
גם העובדה שתמיר לא קיבל מיידית את תוצאות בדיקת האקו לב נראית למומחה כרשלנית ואף קטלנית: "אי-מתן תשובה ראשונית של בדי - קת האקו, מיד עם גילוי הממצאים הקשים, והיעדר המלצה והנחיה לפנות לקבלת טיפול בדחיפות, תרמו למהלך הטרגי כששוב נמנע מהמנוח לקבל טיפול הולם, אשר היה יכול לשפר את סיכוייו להישאר בחיים."
תגובת המרכז הרפואי קפלן: "כתב התביעה טרם הגיע למרכז הרפואי. לכשיגיע, הוא יילמד על ידי היועצים המשפטיים ותגובתנו תימסר בבית המשפט."
עו"דד"ר רובינשטיין מסכם: "הלקח, שחוזר על עצמו בתביעות רבות נוספות, הוא שעל החולה או על מישהו מהמלווים שלו לנהוג באסרטיביות, לתחקר את הרופא הראשון שניגש אליו, לשאול ישירות אם הוא מומחה, ואם לא, אז אם הוא מתייעץ עם מומחים. לפני השחרור מחדר המיון על החולה לעמוד על הזכות שניתנה לו מתוקף זכויות החולה להסבר על מצבו בעל פה, בצורה ברורה ובאופן שיניח את דעתו ."
לפנייה לכתב/ת 
