לראשונה בישראל: כליה הושתלה מתורם ללא דופק

במהלך מבצע "צוק איתן" הגיע למרכז הרפואי רמב"ם צעיר כבן 30 בעקבות דום לב פתאומי. לאחר שניסיונות ההחייאה לא צלחו ומותו נקבע פנה הצוות לבני משפחתו וקיבל את הסכמתם לתרומת כליות. אלו הושתלו בבית החולים בלינסון המושתלים הם בוריס יונטייב (57) מתל אביב ושרה אברהם (52) מראשון לציון.

צוות מיומן מבית החולים רמב"ם, שעבר הכשרה ייעודית בתחום, ביצע פעולות שאפשרו לשמור על הכליות במצב המתאים להשתלה במשך זמן התארגנות של עד 120 דקות - עד שניתן יהיה להוציא אותן מהתורם. ואכן, בתוך זמן קצר הובא התורם לחדר ניתוח, שם הונצלו שתי הכליות וחוברו למכונה לשימור כליות. המכונה החדשה נרכשה על ידי משרד הבריאות במיוחד לפעולות אלה.

מושתל הכליה בוריס יונטייב. פעם ראשונה בישראל

את הצלחת ההשתלות בשיטה זו, של תורמים ללא לב פועם, ניתן להעריך רק שבועות אחדים לאחר הניתוח, מאחר והכליה ניטלה מתורם שאספקת הדם שלו לכליות פסקה דקות ארוכות לפני הוצאתן, בהשוואה לכליות שניטלות מתורמים במצב של מוות מוחי נשימתי. המרכז להשתלות החל בפיילוט של הפעלת השיטה בחודש מרץ האחרון בארבעה מרכזים רפואיים: רמב"ם, בילינסון, הדסה וסורוקה. המטרה היא להרחיב את מאגר התורמים של איברים להשתלה. משרד הבריאות רכש ציוד יקר וחדשני להפעלת השיטה, מתוך ראיית הצורך במציאת מקורות נוספים לתרומות איברים מצילות חיים.

השימוש בשיטה זו נעשה בנוסף לשיטה הנהוגה כיום בעולם, בה נוטלים איברים מנפטרים לאחר שנקבע אצלם מוות מוחי נשימתי. תרומה לאחר דום לב מוגדרת כנטילת איברים ממטופל לאחר הפסקה בלתי הפיכה של פעימות הלב, ומכונה גם "תרומה מתורם ללא לב פועם" (Organ donation after cardiac death). שיטה חדשנית זו מבוצעת בישראל לאחר שנצפו הצלחות בספרד, ארצות הברית, הולנד, צרפת ועוד.

"עברתי באוקראינה השתלת כליה בשנת 2000 שהחזיקה 8 שנים", מספר יונטייב. לפני שש שנים מצבו התדרדר שוב והוא החל לבצע דיאליזה עד שזכה לכליה המיוחלת. היום (ב') הוא הגיע לאיכילוב, שם עבר את ההשתלה, כדי לעבור ביקורת והתבשר שמצבו טוב.

אברהם עברה את ההשתלה בבית החולים בילינסון ביום בו חגגה את יום הולדתה ה-52. שעות ספורות לאחר ששבה מדיאליזה בבית החולים אסף הרופא, בו טופלה בחמש השנים האחרונות מאז שהכליות שלה קרסו, הודיעו לה לנסוע במהירות לבילינסון.

"אני גאה לקבל חיים ושזו הפעם הראשונה שעושים את ההליך הזה", היא אומרת. "עד ההשתלה הייתי אמא וסבתא על הנייר, לא תפקדתי. יש לי שתי בנות, שאחת הודיעה לי החודש שהיא בהריון, ושתי נכדות. אלוהים אוהב אותי והוא לא שכח אותי, גם אם התור אצלו ארוך. אני רוצה לחיות, זה המוטו שלי".

"זהו צעד חשוב בקידום ההשתלות בישראל", אומר פרופ רפי ביאר, יו"ר ועדת ההיגוי של המרכז להשתלות.

"רשימת ההמתנה להשתלת כליות היא הארוכה ביותר, ואנחנו מקווים שהשימוש בשיטה זו להרחבת מאגר תורמי הכליות תסייע לקיצור הרשימה לממתינים להשתלת כליה. חשוב מאוד שהציבור ידע כי הפתרון למצוקת הממתינים נמצא כאן בידינו. כל אחד מוזמן, בצו המוסר והדת, לחתום על כרטיס אדי ולהביע הסכמתו לתרום איברים לאחר מותו".

"במשרד הבריאות ובמרכז הלאומי להשתלות עבדו תקופה ממושכת לקראת הפיילוט, במהלכו יצאו צוותים רפואיים ללמידה בחו"ל ובהמשך הגיעו צוותים לכאן וקיימו הדרכות בבתי החולים על השימוש בציוד החדיש", מוסיפה ד"ר תמר אשכנזי מנהלת המרכז הלאומי להשתלות. "אני מברכת את הצוותים ברמב"ם על הצלחתו של הפיילוט. משפחתו של התורם מבקשת לאחל החלמה מהירה למושתלים".