"אני חושבת שהמורים מפחדים לא פחות". ילדים פליטי עוטף עזה מדברים
סופי, מורה מבאר שבע, מצאה מקלט בביתה של חברתה במושב ליד רמלה. את בתה היא לא מתכוונת לשלוח לבית הספר. "שבממשלה לא יגידו שזה מצב נורמלי"
ב-1 בספטמבר תיפתח שנת הלימודים. תושבי עוטף עזה כבר התחילו להפנים שהמצב מסובך ותקוע ולאף אחד בממשלה אין תשובות. "נאום הכלניות" של הרמטכ"ל בני גנץ, שבו קרא לתושבים לשוב הביתה, יחד עם איסור הביקור של שר הביטחון יעלון בעוטף, עזרו לתושבים שרובם הפכו לפליטים להבין שאף אחד בממשלה לא סופר אותם. המחזקים שיצאו מחוזקים עזבו את הדרום יחד עם החיילים והתושבים נשארו לבד. בלי תשובות ובלי תקווה.
ראשי הרשויות נפגשו הבוקר בדרום עם שר החינוך שי פירון ודרשו ממנו שאנשי פיקוד העורף יעברו בכל בתי הספר ויחתמו שהמוסדות ממוגנים במלואם. ראשי הרשויות ציינו כי הם מעוניינים לפתוח את שנת הלימודים, אך עם זאת יותירו להורים את האפשרות לבחור אם להביא את ילדיהם ביום הראשון.
שר החינוך ציין בפגישה כי המשרד בראשותו נערך להתמודדות עם כל התרחישים האפשריים בכל זמן ובכל מקום ובכלל זה ערוך להעניק מגוון רחב של מענים לימודיים ורגשיים לתלמידי העוטף. ראש העיר שדרות אלון דוידי אמר: "באנו לכאן היום כדי לעשות הכול כדי שתושבים בעוטף עזה יחיו חיים מיטביים, באנו לכאן כדי לראות איך פותחים את שנת הלימודים באופן הטוב ביותר: קיבלנו החלטה לפתוח את בתי הספר". בהמשך היום ייפגש שר החינוך עם הנהלת מחוז דרום במשרד החינוך ומפקחיו, ולאחר מכן יקיים מפגש עם כל ראשי הרשויות שנמצאים בטווח של 40-7 ק"מ מרצועת עזה.
פירון עצמו טרם החליט בנושא והחלטה סופית תתקבל בסוף השבוע הקרוב. אתמול הודיע משרד החינוך כי תלמידים מהעוטף ייקלטו בבתי ספר ביישובים שאליהם התפנו. למרות החלטות אלה, התושבים בעוטף חושבים שאף אחד במשרד החינוך לא לוקח אחריות מלאה על העתיד ותושבי הדרום מצביעים ברגליים. במועצה האזורית אשכול מתארגנים בצורה מכנית לפתיחת השנה, בתי הספר ממוגנים ויש צופרים לאזעקות אבל ממש לא בטוח שהתלמידים יגיעו.
סופי גורלציקי, מורה מבאר שבע, מצאה מקלט והפוגה יחד עם בתה אצל חברתה הטובה אלה פיטרוקובסקי, מורה ממושב ניר צבי שליד רמלה. "המצב לא נורמלי ושאף אחד בממשלה יגיד שהמצב נורמלי", האשימה סופי. "הבת שלי אמורה לעלות לכיתה ד' בבית ספר בבאר שבע. במצב הנוכחי, אני לא אשלח אותה לבית הספר".
גם משפחת וולק ממושב נתיב העשרה מצאה מקלט זמני בבביתה של פיטרוקובסקי, שכמעט בכל רגע נתון מארחת משפחה או שתיים מדרום הארץ. אחרי כמעט חודשיים של נדודים בלתי פוסקים בין חברים למשפחה, משפחת וולק שבורה. אב המשפחה יריב לא יודע מה יקרה מחר, איפה המשפחה שלו תישן ואיפה הם יהיו בטוחים.
אשתו דניאלה, מורה לחינוך ימי באשדוד, מרגישה חסרת אונים. משרד החינוך הודיע לה שהלימודים באשדוד ייפתחו כסדרם והיא החליטה להתייצב בעבודה, אבל מה עושים עם הילדים? רן וולק, שעולה לכיתה ד' בבית הספר "חופים" ביד מרדכי מאוד רוצה להכיר את המורה החדשה שלה, אבל לא בטוח שזה יתאפשר. "הייתה אמורה להיות פגישת היכרות בבית הספר, אבל היא בוטלה", סיפרה הילדה. האחות הקטנה במשפחה ליהי, שעולה לכיתה ג', הוסיפה: "אני חושבת שהמורים מפחדים לא פחות מהתלמידים ולא יהיו לימודים כי המצב רק הולך ומחמיר".
יישובי עוטף עזה הפכו לעיירות רפאים. אש המרגמות הקטלנית הבריחה כמעט את כל התושבים והתנועה בדרכים לבית הספר הממוגן ובדרך חזרה הביתה הפכו לסכנת חיים. עבור ילדי הקיבוצים, שהתפנו ברובם בצורה מאורגנת וקהילתית לקיבוצי הצפון, יהיה כנראה פתרון מסוים בדמות תחילת הלימודים בצפון הארץ. עם זאת, הילדים "זרוקים" בכל הארץ, מתגעגעים לחברים ואפילו למורים אין שום תקווה באופק.
ליאת, בתה של אלה שמארחת את המשפחות בביתה בניר צבי, עולה לכיתה ד'. היא מתקשה להבין את המציאות הקשה שבה נתונות חברותיה. "אני כנראה אלך לבית הספר. במרכז כמעט שאין מלחמה".
לפנייה לכתב/ת 
