יום הדין של גואל רצון: מהי עבדות?
21 נשים, 40 ילדים, 18 עבירות: בשבוע הבא יחרוץ בית המשפט את דינו של האיש שחי עם עשרות נשים ונטען כי אנס את בנותיו. אם יורשע בהחזקה בעבדות - אף שלא נקט אלימות פיזית - ייקבע תקדים באשר למשמעות החוק
גואל רצון יגיע בשבוע הבא לבית המשפט המחוזי בתל אביב וישמע את הכרעת דינו. אם יורשע, ארבע שנים אחרי שהתפוצצה הפרשה שבה נחשף אורח חייו של האיש שמואשם ב-18 עבירות של החזקה בתנאי עבדות, יירשם תקדים: החזקה בתנאי עבדות תוגדר גם בסיטואציה שבה אדם שולט על אחר ושולל את חירותו, ולא רק במקרים של מהגרי עבודה או באלימות.
בפברואר 2010 הואשם רצון בן ה-64 מתל אביב בעבירות קשות של החזקה בתנאי עבדות, אונס, קבלת דבר במרמה, מעשה סדום, עבירות מין במשפחה ועוד. כל זה קרה אחרי שנחשף כי הוא חי עם עשרות נשים, שהולידו לו ילדים, ונטען כי עשו זאת שלא מרצונן החופשי. המשפט התנהל בפני הרכב של שלושה שופטים בראשות השופטת נורית אחיטוב, ונערך בדלתיים סגורות מתוך כוונה להגן על הנשים ועל הילדים המעורבים. כ-40 ילדים קשורים לסיפור.
רצון פעל בתל אביב כ-30 שנה. בשנת 2000 הוא נחשף לראשונה בתקשורת, אך איש לא הועמד לדין או נעצר, משום שהרשויות לא יכלו להתערב, לחקור או להגיש כתב אישום - כי לא הייתה ראיה לביצוע עבירה על פי ההגדרה בחוק. תלונה שהגיעה במקרה הייתה הזרז להגשת כתב האישום נגדו, אחרי שלכאורה הראתה כיצד הוא שולט במישהו אחר גם אם ללא אלימות ו"בהסכמת" הנשלט.
כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד דליה אברמוף ועו"ד רנית בר-און, חולק לתשעה פרקים שכללו עשרות סעיפים. נטען בו כי 21 נשים נפלו קורבן למעשיו של רצון, שמיוצג על ידי עו"ד שלומציון מנדלמן מטעם הסניגוריה הציבורית. "כתב האישום פורש מסכת חיים שיש בה כדי להרעיד את כל אמות הספים ולזעזע את המחשבה", נטען. "הדמיון והמוסר האנושי, לנוכח חשיפת מעשי המשיב לאורך שנים רבות בנשותיו, שאותן ניכס ושעבד למרותו, הוא בניגוד לכל נורמה ובאופן שמוכר היה בתקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה האנושית".
בהתייחס לסעיפי השעבוד נטען בכתב האישום כי רצון שלט באופן מוחלט בחיי נשותיו. הוא יצר לעצמו "מעמד של כול יכול ובעל יכולות ריפוי, הרס וקללה", שבאמצעותו רכש שליטה ממשית בחייהן, ברצונותיהן, במחשבותיהן ובתפקודן. לטענת הפרקליטות, לרצון היו דרכי השפעה רבות ומגוונות כלפי הנשים, והוא הצליח להביא אותן לכדי תלות מוחלטת בו.
שליטה ללא אלימות = עבדות?
עבירת "החזקה בתנאי עבדות" נחקקה ב-2006. במרכיביה נכללות עבירות שנראות כפגיעה בחירות של האדם, והיא פורשה עד כה בעיקר כלפי סחר באנשים ותנאי עבדות, בעיקר של מהגרי עבודה ולא כסיטואציה של שליטת אדם על קבוצה. עם זאת, המחוקק הגדיר את העבירה בצורה רחבה מאוד ונתן לה שלוש חלופות:
1. מי שרואה אדם כחפץ; החפצה של בן אדם דומה מאוד לסחר.
2. שליטה ממשית בחייו של אדם.
3. שלילת חירות.
החלופות יכולות להתפרש גם כסיטואציה של החזקה בתנאי עבדות, אם היא נועדה למתן שירותים - לרבות מין. היא צריכה להתקיים בתנאים שבהם מישהו שולט באחר או שולל את חירותו למטרה של קבלת שירותים כלשהם.
מגישי כתב האישום נגד רצון מאמינים כי שילוב קטגוריות או חלקן מצביע על סיטואציה
של שליטה ממשית בחיי אדם. בפרקליטות טוענים כי שליטה על הנשים, גם אם לא פיזית או באמצעות כליאה, מהווה הפקעה של חירותן. לטענת המדינה, הסכמה אינה יסוד מיסודות העבירה הפלילית, וגם אם אדם מסכים להיות העבד שלך אין זה אומר שמותר לך לשעבד אותו.
הרשעה של רצון תקבע בעצם את אמות המידה ומשמעות המונח "החזקה בתנאי עבדות". בעבר הורשע מנהיג כת סדיסטית שפעלה באזור ירושלים באישומים של מעשי אינוס מרובים, החזקה בתנאי עבדות, התעללות בקטינים וכליאת שווא. ההבדל בין שני המקרים הוא האלימות הפיזית במקרה של המורשע מירושלים, אולם כך או אחרת, במשפט רצון ייקבע אם החזקה בעבדות בישראל מורחבת גם למקרים שבהם השליטה אינה באמצעים אלימים.
לפנייה לכתב/ת 
