פלוג תמליץ ללפיד: אין מנוס מהעלאת מסים
שר האוצר אמנם הבטיח שלא להעלות מסים, אולם הלחימה בעזה במקביל להאטה במשק, יצרו חריגה של 20 מיליארד שקל. לכן, בדיוני התקציב שיחלו השבוע, תמליץ נגידת בנק ישראל לסגת מההבטחה, למרות הסיכון הפוליטי
לאחר שהכריזה אתמול (ב') במפתיע על הורדה שנייה ברציפות של הריבית, בניסיון להתמודד עם הסימנים ההולכים וגוברים למיתון מתקרב במשק, נשאלה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לדעתה בנוגע למדיניות הכלכלית שמנהל משרד האוצר על רקע התקציב המתקרב. תשובתה, שהייתה זהה לתשובות שהתקבלו מגורמים נוספים בבנק המרכזי, הייתה שבכירי האוצר (ובראשם שר האוצר) ישמעו את עמדת הבנק ראשונים בדיונים על התקציב.
- הריבית בשפל: איך זה ישפיע עלינו?
- ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד
- לפיד: "נספוג את 'צוק איתן', לא נעלה מסים"
הדיון המשמעותי הראשון יתקיים היום או מחר במשרד ראש הממשלה, וישתתפו בו, בין היתר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יאיר לפיד, והנגידה. שר האוצר בוודאי לא יאהב את מה שהוא ישמע מהיועצת הכלכלית של הממשלה, גם אם הדברים לא יפתיעו אותו. לנוכח מבצע צוק איתן, מטילים בבנק ישראל ספק רב ביכולתו של השר לפיד לעמוד בהבטחתו שלא להעלות מסים בשנה הבאה, מבלי להגדיל את יעד הגירעון מעבר לרמה של 3% תוצר. הנגידה מתנגדת באופן נחרץ להעלאה לא מבוקרת של יעד הגירעון וזאת היא תאמר לראש הממשלה ולשר האוצר.
האלטרנטיבה: קיצוץ בתקציב שיפגע במשק
אם לפני המבצע נדמה היה שהכנסות המדינה ממסים יכסו את הוצאות התקציב, כעת השתנתה התמונה משני הכיוונים. גם ההוצאות גדלו וגם ההכנסות צפויות לרדת, בעקבות ההאטה הכלכלית והנזק שגרם המבצע לתעשייה, לתיירות ולמסחר. כל הנתונים הללו מתרכזים למשוואה אחת פשוטה: אם הממשלה רוצה לממן את עלויות המבצע ולהגדיל את תקציב הביטחון היא צריכה לקצץ מיליארדים רבים מתקציבים קיימים, או לחילופין, להגדיל את יעד הגירעון לשנה הבאה שעומד כרגע על 2.5% תוצר (כ-25 מיליארד שקל).
בבנק ישראל, כאמור, לא מאמינים שניתן ליזום קיצוץ כה נרחב בתקציב המדינה. גם ככה, טוענים שם, ישראל מדורגת במקום השני לפני האחרון בקרב המדינות המפותחות, ברמת ההוצאה הממשלתית על חינוך, בריאות, תחבורה ורווחה. פגיעה נוספת בתקציבים האזרחיים, ועוד בהיקף שכזה, תנחית מכה קשה על החברה ועל הכלכלה בישראל שתבוא לידי ביטוי בהתגברות ההאטה הכלכלית ולא ביציאה ממנה.
מנגד, הנגידה תציג בפני ראש הממשלה ושר האוצר בפגישתם הקרובה עמדה נחרצת כנגד העלאת יעד הגירעון. בבנק ישראל לא בטוחים כלל כי סימני ההאטה הראשונים, שהובילו להפחתות הריבית האחרונות, הם שיאה של ההאטה הכלכלית. אם הדשדוש באירופה ובארה"ב יימשך, ישראל עוד עלולה להיקלע למיתון ואז תצטרך הממשלה להשתמש בכלי של העלאת יעד הגירעון, כדי למנוע קיצוצים חריפים או העלאות מסים נוספות שיפגעו במאמצי היציאה מהמיתון.
הנגידה חוששת שהעלאת יעד הגירעון כעת תקרב את ישראל בעתיד למצב שבו הייתה ב-2002, כשהממשלה נאלצה להתמודד עם מיתון עולמי מבלי שהיא יכולה להעלות את יעד הגירעון, כי החוב החיצוני תפח למימדים מוגזמים ומשקיעים סרבו לקנות את אגרות החוב של מדינת ישראל.
לכן, תמליץ הנגידה לראש הממשלה, ובעיקר לשר האוצר, לשמור על יעד גירעון של 2.5% ולהעלות אותו עד לרמה של 3% אך ורק במידה שהכסף שישתחרר מהעלאת הגירעון (כ-5 מיליארד שקל) ישמש למטרות חד פעמיות, כמו כיסוי עלויות הלחימה בעזה. מעבר לכך, תמליץ היועצת הכלכלית של הממשלה לבלוע את הצפרדע ולהעלות מסים, למרות ההבטחות ולמרות הסיכון הפוליטי שבדבר.
לפנייה לכתב/ת 
