חוסר אהבה, לחץ מההורים: מתגרשים באיראן
אחד מכל שלושה זוגות מתגרש בטהרן, ולמורת רוחו של האייתוללה חמינאי, שדרש להגביר את הילודה, יש גם איראנים שלא מעוניינים בהבאת ילדים. צעירי הרפובליקה האיסלאמית נוטשים את המסורת ומתעלמים מדרישות הוריהם
מנאז, כמו מספר גואה של איראנים, התגרשה לאחר שנישאה בגיל צעיר בשל הלחצים שהפעילה עליה החברה השמרנית ברפובליקה האיסלאמית, שלטענתה מתעלמת לעתים רבות מהמרכיב העיקרי במערכת יחסים: אהבה.
עוד חדשות בעולם :
6 שנים אחרי הפיגוע, בית חב"ד נחנך במומבאי
בדרך לעצמאות: מה יקרה לוויסקי הסקוטי? הענק המתבודד: מת "האיש הגבוה בעולם"
כיום, כאישה רווקה, היא מביטה לאחור בעצב על קריסת מערכת היחסים שלה, אך היא לא כועסת על הוריה, שהיו אלה שארגנו את נישואיה לפני שבע שנים. היא הייתה אז רק בת 21, ורגשותיה לא ממש נלקחו בחשבון. "הייתי מאוד צעירה. לא ידעתי מה אני עושה. כבר בפגישה הראשונה עם משפחתו של בעלי הייתה לי הרגשה רעה", סיפרה.
מתחילת מערכת היחסים לא נוצר שום קשר רגשי בינה לבין בעלה. חווייתה של מנאז הופכת להיות יותר ויותר שכיחה ברפובליקה האיסלאמית. שיעור הגירושים באיראן עלה לשיא של 21 אחוזים בשנה שעברה, ובערים גדולים נרשמו אף מספרים גבוהים יותר.
אחד מכל שלושה זוגות נשואים מתגרש בבירה טהרן, וברובע הצפוני שלה, שם גרה האליטה המערבית יותר בבירה, המספר עומד על 40 אחוזים. הסיבות הרשמיות לפירוקי התאים המשפחתיים הן חוסר חיבה בין בני הזוג, התערבות המשפחה, אלימות במשפחה והתמכרות לסמים.
ל-80% מתלמידות התיכון יש חבר
אולם צעירים רבים מציינים כי העקרונות המוסריים הנוקשים מהווים גם הם עול כבד. מנגד, משפחות אדוקות מאשימות את פלישת התרבות המערבית בשחיקת הערכים האיסלאמיים המסורתיים.
אך לא ניתן לחלוק על הסימנים של מרד הנעורים: ל-80 אחוזים מתלמידות התיכון יש בני זוג ואף "קשרים מיניים". כך עולה מדו"ח של מכון מחקר פרלמנטרי ביוני. אולם לאלו שמגיעות ל"גיל חתונה", הלחץ להתמסד עשוי להיות חונק. "לפעמים אני מרגישה שאני חושבת על הוריי יותר מאשר על עצמי", אומרת פרשטה, בת 28, שיוצאת עם חברהּ, אמיר, זה שנתיים.
"בהתחלה הם שאלו אותי אם אתחתן איתו אחרי שנה יחד", סיפרה והודתה בספקות שהיו לה באשר למגע עם חברהּ, משום שקשר כזה אסור מחוץ לנישואים. עבור איראנים צעירים, ממבט ראשון, מציאת אהבה לא נראית קשה יותר מכל מקום אחר: בני זוג יוצאים לדייטים בבתי קפה, בבתי קולנוע ובמסעדות ובמסיבות. וכמו בכל מקום אחר בעולם, גברים ונשים מתחבטים עם יצירת קשרים, על אף מרב מאמציהם בנושא.
מה שגורם לזוגות רבים לחפש בייאוש אחר מקום שבו הם יכולים להיפגש מבלי שזוגות עיניים יעקבו אחריהם. לכן, במין חזרה לימים קלאסיים יותר, פארקים ציבוריים הפכו למקום הפופולרי ביותר עבור שיחה פנים מול פנים. אך להרגלי החיזור האלה יש גם תחרות. אף שאתרי דייטינג אסורים באיראן, האינטרנט עדיין מגלם תפקיד חשוב.
פרשטה, למשל, פגשה את אמיר אחרי שהוסיפה אותו כחבר בפייסבוק. כשנשאל אם היא מה שהוא ציפה לו כשנפגשו אחרי יומיים של שיחות בצ'ט, הסמיק והשיב: "לא, היא הייתה יותר טובה".
למרות היותה מבוגרת בשש שנים מהגיל הממוצע של כלה איראנית, פרשטה עדיין לא מוכנה להתחייב. "אני צריכה עוד זמן. יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות", היא אומרת. בנוסף, העלויות הכלכליות של חתונה באיראן מהוות גם הן גורם בהתמהמהות שלה.
מדיניות הצנע באיראן שנגרמה מהסנקציות החונקות שהוטלו על המדינה בשנים האחרונות הובילה לכך שזוגות רבים דחו את מיסוד הקשר. בנוסף, המוהר - שמשולם באמצעות מטבעות זהב - מבהיל גם הוא. "זה יכול להיות יקר עד כדי גיחוך", אומר אמיר.
לא מעוניינים בנישואים וגם לא בילדים
הגילים הממוצעים לחתונה עולים באיראן, זאת למרות בקשת הממשלה המפורשת מהאזרחים - לגידול בילודה ולמיסוד קשרים. ישנם גם זוגות שלא מעוניינים לא בחתונה ולא בילדים. "זה לא בשבילי", אמרה מינה, 32, שנמצאת בזוגיות עם חברהּ פדרם זה תשע שנים. היא מספרת כי סירבה להצעת הנישואים שלו בשלב מוקדם של יחסיהם. היא גם לא מעוניינת בילדים.
מינה ופדרם שומרים על דירותיהם הנפרדות אך חיים כזוג לכל דבר - מנהג שהופך להיות שכיח יותר אף ששכנים ובעלי דירות רבים רואים זאת בעין עקומה. "גבולות החופש שלנו הם ארבעת הקירות הללו", אומרת מינה ומציינת כי אמה אינה מסכימה עם החלטתה להישאר רווקה.
"לחיות לבד זה לא כזה ביג דיל עבור גבר איראני, אבל עבור אישה זה קשה", היא מספרת. מסורת היא אחת מהיסודות של החברה האיראנית והנושא של סקס מחוץ לנישואים הפך ל"פיל בחדר" עבור הרשויות, אך הן מכירות כי יש בו בעיה.
"הדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגיות המיניות של הצעירים האיראניים היא להפוך את
הנישואים הזמניים לקלים יותר לביצוע", אומרים חוקרים מהפרלמנט, אף שצעד כזה נשמע מעט עלוב.
"סידורים" כאלה, תחת הלכות האיסלאם השיעי, שידועים בשם סיג בפרסית, יכולים להיות הפתרון לכמה "תחלואים מיניים" כמו יחסי מין אסורים. אולם המלצותיהם השנויות במחלוקות עשויות ליפול על אוזניים ערלות.
עבור מנאז, שהתחתנה בגיל צעיר והתחרטה על כך, חיים ביחד ללא נישואים הם התשובה, במיוחד לנוכח ההפרדה בין המינים שנעשתה בשנות בית הספר - מה שהגביר את הסיכויים לבחור בשותף הלא נכון. "זה לא בריא להפריד בין בנים לבנות למשך כל כך הרבה זמן, לכן אם הייתה הזדמנות לחיות קודם עם מישהו, הייתי לוקחת אותה", אמרה.