שירה: "הבת של מי את?"

הבת של מי את?

הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ?

שָׁאֲלוּ הַזְּקֵנִים בַּמּוֹשָׁב

בְּמִבְטָא זָר

מִבְטָא מֻכָּר

שׁוֹאֲלִים וּמְחַכִּים

מַבִּיטִים וּמְנַחֲשִׁים

מַבִּיטִים וּמְזַהִים.

הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ?

שָׁאֲלוּ הַזְּקֵנוֹת בַּמּוֹשָׁב

בְּמִבְטָא זָר

מִבְטָא מוּזָר

שׁוֹאֲלוֹת וְנוֹעֲצוֹת

עֵינַיִם מְנַחֲשׁוֹת

עֵינַיִם מַכִּירוֹת.

וַאֲנִי הִבַּטְתִּי בָּהֶן

בְּעַפְעַפַּיִם נְבוֹכִים

בְּאִישׁוֹנִים מְצֻמְצָמִים

בְּרִיסִים מְבֹהָלִים

וְשָׁתַקְתִּי מוּלָן

שָׁתַקְתִּי אוֹתָן

שָׁתַקְתִּי אֶת תֵּימָן.

בְּתוֹכִי מִסְתַּעֲפִים מִסְתַּעֲפִים

וְרִידִים וְנִימִים תֵּימָנִיִּים

וְעַד הַיּוֹם

לֹא נָתַתִּי לְכֻלָּם שֵׁמוֹת

וַעֲדַיִן לֹא יוֹדַעַת

אֵיךְ כָּל מָקוֹם בַּגּוּף שֶׁלִּי נִקְרָא

וְלֹא בְּטוּחָה

לְמָה צָרִיךְ לְהִתְגַּעְגֵּעַ

אֲבָל רוֹצָה לַעֲנוֹת הַיּוֹם

גַּם אִם אֵין כְּבָר מִי שֶׁיִּשְׁאַל,

הַבַּת שֶׁל מִי אֲנִי.

ממשלת לילה

אוּלַי בַּחַיִּים

אֲנִי הוֹלֶכֶת מַהֵר יוֹתֵר

כְּשֶׁאַתָּה זָר אַחֲרַי

בִּרְחוֹב חָשׁוּךְ

וּמַצְמִידָה יָד לַפֶּלֶאפוֹן

וְאֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה לַגּוּף

אֲבָל בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אֲנִי יְכוֹלָה פַּעַם אַחַת

לֹא לִפְחֹד מִמְּךָ.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אֲנִי אֵלֵךְ לְפָנֶיךָ

לְאַט לְאַט

אֶפְתַּח יָדַי לַצְּדָדִים

וְאֶתְפָּרֵשׂ מֵהַמִּדְרָכָה

עַד מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל

בַּצַּד הַשֵּׁנִי

אֶשְׁכַּב עַל הָאַסְפַלְט

אֶנְשֹׁם

וְאֶבְדֹּק

אִם הַיָּרֵחַ מָלֵא אוֹ חָסֵר.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אֲנִי אַכְתִּיר

רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה

אֶתְיוֹפִּית

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

לוּ רִיד

יְנַקֶּה אֶת הֶעָפָר מֵאֶצְבְּעוֹתָיו

וְיֵשֵׁב לִכְתֹּב עוֹד

מִילְיוֹן שִׁירִים.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

הַשּׁוֹמֵר שֶׁל הַקַּנְיוֹן

יִשְׂרֹף אֶת כָּל

הַחֲנוּיוֹת

וְאַחַר-כָּךְ

נִשְׂרֹף אֶת כָּל

הַגְּשָׁרִים

הֵם מִמֵּילָא לֹא נִבְנוּ

כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים כָּמוֹנִי

וְכָמוֹהוּ יַעַבְרוּ

אֲנַחְנוּ הַכְּלָבִים

גַּם אִם הַשַּׁיָּרָה

מִזְּמַן כְּבָר נֶעֶלְמָה.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אַפְשִׁיט אֶת הַמִּלִּים

וְתִרְאוּ אוֹתָן

שְׁמֵנוֹת, גְּדוֹלוֹת

לְלֹא אִפּוּר

יָפוֹת יָפוֹת.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אֶבְנֶה בָּתִּים

כִּי אֵין לִי כֶּסֶף לְדִירָה

וְדֶרֶךְ הַקִּירוֹת

אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִשְׁמֹעַ

אֶת הַצְּעָקוֹת.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

אֱלוֹהִית תִּבְרָא

אֶת הָעוֹלָם עוֹד אֶלֶף פְּעָמִים

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

בְּרֵאשִׁית

בָּרְאָה אֱלוֹהִית

אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ

וַיְהִי אוֹר.

בַּשִּׁירִים שֶׁלִּי

כְּבָר לָמַדְתִּי

שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב גַּם בַּחֹשֶׁךְ

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיפֹה כָּל אוֹת נִמְצֵאת

גַּם בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל.

כְּבָר לָמַדְתִּי

שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב בַּחֹשֶׁךְ.

אנחנו איננו

הִנֵּה אֲנַחְנוּ

מִתְפַּלְּלִים שׁוּב

לוֹחֲשִׁים שׁוּב תִּקְווֹת

אוּלַי אֵלּוּ מַתְכּוֹנִים לְעוּגוֹת,

אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים.

בָּנִינוּ בָּתֵּי כְּנֶסֶת

אֲבָל הוֹרוּ לָנוּ לְהִשָּׁאֵר בַּחוּץ

אָמְרוּ לָנוּ

תַּעַמְדוּ כָּאן וּתְחַכּוּ לְגֶשֶׁם,

חִכִּינוּ.

עָמַדְנוּ לְיַד הַחַלּוֹן בְּשׁוּרָה

הִתְרַגַּלְנוּ לַעֲמֹד

לְיַד הַחַלּוֹן.

אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא מְחַכִּים

שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים

שֶׁמִּישֶׁהוּ יֵלֵךְ

וּמִשְׁתַּדְּלִים לִזְכֹּר אֶת

הַגַּב שֶׁלּוֹ.

מוּלֵנוּ מִתְנַפְנֵף דֶּגֶל

אוּלַי זוֹ בִּכְלָל

צִפּוֹר לְבָנָה בַּעֲלַת מַקּוֹר כָּחֹל

שֶׁנִּתְפְּסָה עַל מוֹט גָּבֹהַּ

וּמְנַסָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר,

אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים.

וּבָרַמְקוֹל צוֹעֲקִים לָנוּ

מִלִּים שֶׁשָּׁמַעְנוּ פַּעַם

אוּלַי סִפְּרוּ עַל מִישֶׁהוּ

אוּלַי הוֹדִיעוּ שֶׁהִגִּיעָה אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם,

אֲנַחְנוּ רְעֵבִים.

בַּלַּיְלָה הָלַכְנוּ לִישֹׁן

לֹא בְּטוּחִים אִם הַיָּרֵחַ

הִגִּיעַ הַלַּיְלָה אוֹ לֹא.

הִדְלַקְנוּ רַדְיוֹ

וְחִכִּינוּ שֶׁהַקַּרְיָן יוֹדִיעַ,

אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ

יוֹדְעִים.

אנטומיה

כָּל הַזְּמַן מְדַבְּרִים עַל הַלֵּב.

וּמָה עִם הַכְּלָיוֹת?

הֵן לֹא יוֹדְעוֹת לֶאֱהֹב?

וְהַכָּבֵד?

לֹא נָמַסּוּ בּוֹ כָּל מִלּוֹת הַשּׁוֹקוֹלָד

שֶׁאָמְרוּ לָנוּ?

וְהַצִּפָּרְנַיִם, בְּאֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם

לֹא צוֹמְחוֹת כְּמוֹ פְּרָחִים

כְּשֶׁהַדָּם אָמַר אָבִיב?

וְהַקֵּבָה לֹא מַחְזִיקָה בְּתוֹכָהּ

אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁזָּרְקוּ עָלֵינוּ

כְּמוֹ אֲבָנִים כְּבֵדוֹת?

וְהָרֵאוֹת לֹא זוֹכְרוֹת

אֶת הָרֶגַע הַהוּא

שֶׁבָּחֲרוּ בָּנוּ

בָּנוּ

מִכָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם?

וְהַטַּבּוּר לֹא מַרְגִּישׁ

אֵיךְ נִתְּקוּ אֶת הַחֶבֶל

וְנִשְׁמַטְנוּ מֵהָאָדָם

שֶׁפַּעַם חָיִינוּ בְּתוֹכוֹ

וְהוּא חַי בָּנוּ?

כָּל הַזְּמַן מְדַבְּרִים עַל הַלֵּב.

שירים אלו לקוחים מתוך ספר השירה הראשון של עדי קיסר, "שחור על גבי שחור", שראה אור לאחרונה בהוצאת "גרילה תרבות". השקה הספר תתקיים ב-9.9.2014, בפסאז' באלנבי. ישתתפו: אלמוג בהר, ארז ביטון, ישראל דדון, תהילה חכימי, דורון צברי, דרור משעני ועוד.